הירשזון: תביעת פסגות פנסיה נגדי - מופרכת באופן נדיר

"אברהם הירשזון לא שימש כנושא משרה בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ולא נטל חלק בקבלת ההחלטות שאת סבירותן מבקשת פסגות פנסיה להעמיד במבחן שיפוטי... רק לעיתים נדירות אנו פוגשים בתביעה שהיא כה מופרכת, עד כדי כך שדי בעיון בטענות התובעת עצמה כדי ללמד כי הטיעון שהוצג בפני בית המשפט הנכבד קורס לתוך עצמו" - כך טוען שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בסיכומים שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת התביעה בסך 190 מיליון שקל שמנהלת פסגות פנסיה נגדו ונגד בכירים לשעבר בקרן הפנסיה של הע"ל, בטענה כי הם אחראים לנזקים שנגרמו לחוסכים בקרן.

כזכור, הירשזון, איש הליכוד שכיהן כשר האוצר בממשלתו של אהוד אולמרט, הורשע בגניבת מיליוני שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) שעמד בראשה וריצה עונש מאסר של 3.5 שנים.

לפני כ-4 שנים הגישה קרן הפנסיה של הע"ל תביעה אזרחית בסך 190 מיליון שקל נגד הירשזון, נגד יו"ר קרן הפנסיה של הע"ל לשעבר מיכאל (מיקי) צולר, ונגד נושאי משרה נוספים בקרן, בטענה כי הם נושאים באחריות לנזקים שנגרמו לקרן הפנסיה, בשל שורה של החלטות שהתקבלו בקרן. בהמשך נכנסה פסגות פנסיה בנעליה של התובעת, לאחר שבית ההשקעות פסגות רכש את זכויות הניהול בקרן הע"ל.

התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ארנון שגב, מתמקדת ב-3 פרשיות עיקריות, שבהן, נטען, נגרמו לחוסכים בקרן נזקים בשל רשלנותם של הדירקטורים בקרן. 3 הפרשיות המופיעות בתביעה הן שיפוץ של מלון "הוד המדבר" בים המלח ב-1998-2002 בסכום של יותר מ-120 מיליון שקל; תשלום דמי ניהול בסך 9 מיליון שקל למיקי צולר ב-2003-2006; ותשלום בונוס בסך 2.4 מיליון שקל לצולר ב-2004 עבור עסקת ההשתלטות על חברת הברוקרים דש-איפקס.

באמצעות עורכי הדין אלירם בקל ועודד גזית, טוען הירשזון היום כי "קשה להשתחרר מהרושם שתביעה זו, ככל שהיא נוגעת לעניינו של מר הירשזון, לא הייתה באה לאוויר העולם לולא הורשע מר הירשזון בהליך הפלילי שנוהל נגדו".

לטענת שר האוצר לשעבר, "על אף שאין כל קשר בין ההליך הפלילי האמור לבין התובענה דנא, מבקשת התובעת להיבנות ממנו, משל מדובר בתביעה נגררת להרשעה בפלילים".

לפי הסיכומים שהגיש הירשזון, "הדברים צריכים להיאמר ללא כחל וסרק: כאשר החליט מי שהחליט על נקיטת הליך משפטי בסוגייה מורכבת וסבוכה דוגמת אחריות נושאי משרה, ואף התיימר להכתירו בתיאור 'אחת הפרשיות החמורות, אם לא החמורה שבהן, שנתגלו בתחום החיסכון הפנסיוני', מה טוב היה מאשר שרבובו של מר הירשזון לקלחת?! שהרי אם במר הירשזון מדובר, ואם מר הירשזון היה מעורב כביכול בפרשה, חזקה כי כל שנטען בתביעה אכן אירע (אם לא למעלה מכך), ובוודאי כי כל שנטען בתביעה אף יקבל הד ציבורי".

לטענת הירשזון, "ככל שהדברים נוגעים לעניינו של מר הירשזון, ניכרים פגמיה של התביעה בנקל".

בין היתר, בנוסף לטענה להיעדר עילת תביעה נגדו, מוסיף וטוען הירשזון כי עילת התביעה המרכזית בהליך זה, בפרשת שיפוץ המלון, שהפיצוי הנתבע בגינה עומד על לא פחות מ-180 מיליון שקל - התיישנה. זאת, לדברי פרקליטיו, "שכן השיפוץ הסתיים במחצית שנת 2002 (כאשר ההחלטות בעניינו התקבלו זמן ניכר לפני כן)".

הירשזון מוסיף וטוען כי "התובעת נהגה בעניין זה כמנהג בת יענה, ועל אף שהיא אינה חולקת על העובדות המקימות את טענת ההתיישנות, היא אינה מתמודדת התמודדות של ממש עם משמעותן המשפטית. התובעת אף מתעלמת מן העובדה שכל העובדות הללו היו ידועות לשורה של גורמים, בתוך הקרן ומחוצה לה, באופן השולל את תחולת החריג לטענת ההתיישנות".