השופטת פלפל: ילדי טהרן יזכו לפיצוי של 25 אלף שקל כ"א

בפסק דינה האחרון של השופטת דרורה פלפל נקבע כי "ילדי טהרן" – ניצולי שואה ילידי פולין שהוחזקו במחנה של הסוכנות היהודית ליד טהרן - יזכו לפיצוי מתוך הסכם השילומים שנחתם בין ישראל לגרמניה, אף שתביעתם נגד המדינה תידחה

"ילדי טהרן" - ניצולי שואה ילידי פולין שהוחזקו במחנה של הסוכנות היהודית ליד טהרן - יזכו לפיצוי בסך 25 אלף שקל לכל אחד מהם מתוך הסכם השילומים שנחתם בין ישראל לגרמניה, אף שתביעתם נגד המדינה תידחה; פסק דין יוצא דופן זה ניתן היום (ה') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי השופטת ד"ר דרורה פלפל.

פסק הדין ניתן בטקס פרישתה של השופטת פלפל מכס השיפוט, והוא בא בהמשך לפרשה משפטית סבוכה שבמרכזה תביעתם של "ילדי טהרן" לקבל פיצוי מתוך כספי השילומים שהעבירה גרמניה.

"ילדי טהרן" הם ילדים יהודים ילידי פולין, שעם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו, ברובם עם משפחתם, לחבלים המזרחיים של פולין. בשנת 1941, משהופר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עם הפלישה הנאצית לברית-המועצות, הוקם על אדמת ברית-המועצות הצבא הפולני בפיקודו של הגנרל ולדיסלב אנדרס, שנודע בכינוי צבא אנדרס. אליו נספחו אלפי פליטים ובהם קבוצות ילדים.

כשהגיע הצבא לאיראן, רוכזו הילדים במחנה שהקימה הסוכנות היהודית, ששכן ליד טהרן, ומכאן שמה של הקבוצה. את המחנה ניהלה צפורה שרתוק ז"ל, רעייתו של משה שרת ז"ל.

בפברואר 1943 הגיעה לארץ קבוצה של "ילדי טהרן" שמנתה 860 ילדים, רובם ללא הורים או עם הורה אחד. קבוצה שנייה, בת כ-100 ילדים, הגיעה בסמוך לחודש אוגוסט 1943. רובם נקלטו במסגרת עליית הנוער.

"ילדי טהרן" לא הוכרו בזמנו כניצולי שואה, מאחר שהם לא ניצלו במישרין משטחי הכיבוש הנאצי.

תביעה קודמת, שהוגשה בשנת 2007 על-ידי 219 מ"ילדי טהרן", הוכרעה על-ידי השופטת פלפל לפני כשנתיים. השופטת קבעה אז כי לא חלה התיישנות על התביעה, וכי הסכם השילומים עם גרמניה איננו בסיס לתביעת פיצויים פרטנית, מאחר שהשילומים ניתנו למדינת ישראל. תחשיב שערך בית המשפט הוביל אותו לפסיקת פיצוי בסך 50 אלף שקל לכל אחד מ"ילדי טהרן" המקוריים.

במהלך הדיון בערעור בבית המשפט העליון, הסכימה המדינה לשלם מיידית לכל אחד מהתובעים 25 אלף שקל. בהמשך קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה וביטל את פסק הדין של המחוזי, ואולם פסק - באופן חריג - כי התשלום שקיבל כל אחד מהם לא ייגבה בחזרה.

בינואר 2013 הוגשה למחוזי בתל-אביב תביעה נוספת, מטעם 62 תובעים נוספים שאינם כולם "ילדי טהרן" המקוריים. הם ביקשו להחיל עליהם את אותו הסדר שנעשה עם התובעים המקוריים - דהיינו תשלום פיצוי בסך 25 אלף שקל לכל אחד מהם.

השופטת פלפל דנה בתביעה, על רקע גלגולי הפרשה, וקבעה כי "פסק הדין שנתן העליון היה ייחודי. במילים פשוטות: התביעה נדחתה מחוסר עילה, אבל התובעים בחלק מהכספים זכו".

"צדק צדק תרדוף"

בין היתר דן פסק הדין בשאלה האם יש טעם והיגיון בהבחנה בין שתי קבוצות התובעים. השופטת פלפל קבעה כי "אם קיימים מצבים ייחודיים שבהם נוצר פער לא מוסבר בין המשפט לבין הצדק, כי אז: צדק צדק תרדוף. טעויות פרוצדורליות לא פוגמות במהות. היעדר צדק בין שותפים פוגם במהות".

לדבריה, "במקרה שלפנינו המדובר בחלק נוסף מקבוצת 'ילדי טהרן', כשלגבי הקבוצה הראשונה המדינה גילתה נכונות שלא לגבות בחזרה כספים ששולמו להם עקב פסק דין שערעור עליו התקבל.

"מדובר בבעל דין מיוחד: המדינה. היא אמורה לנהוג בשוויון כלפי אזרחיה בכלל, וכלפי המתדיינים עמה בפרט; אם הסכימה שלא לגבות בחזרה כספים ששילמה לפי פסק דין שבוטל, נראה שהיא מנועה מלטעון שאין לעשות כן כלפי חלק נוסף של אותה קבוצה שתבע מאוחר יותר. המדובר באותה קבוצה של ילדים, ניצולים, שעלתה לארץ כמעט יחדיו, שחוותה אותו גורל כפליטים וניצולי שואה, ושברובה חייתה בנסיבות דומות עד זהות בהגיעה ארצה".

מסקנת השופטת היא כי "אין להיתלות בדברים פרוצדורליים כשהמדובר בנושאים של מהות, ושיש להגיע לאחידות התוצאה, וכך אני קובעת. לכן התביעה תידחה, ואולם כל אחד מ'ילדי טהרן' המקוריים בתובענה זו יקבל מאת המדינה את הסכום של 25 אלף שקל נכון ליום הגשת התביעה. הסכום יישא ריבית והצמדה כדין". (ת"א 38404/06/13).