עו"ד חגי אולמן: "מוטי בן-משה הוא הפתעת השנה"

עו"ד חגי אולמן, ששימש נאמן בהסדר אי.די.בי יחד עם רו"ח אייל גבאי, מברך על המוגמר: "נקודת מפנה דרמטית בשוק ההון. כל מי שיקבל אשראי מהציבור יודע שאם הוא לא יחזיר את הכסף, הוא כבר לא אדון לעתיד החברה שלו"

"מי שלקח כסף מהציבור צריך להחזיר אותו. מי שלא מחזיר אותו צריך לשלם מחיר, ולכן העליהום שהיה בשנים האחרונות על בעלי השליטה לא מוגזם בעיניי. בהקשר הזה, תיק אי.די.בי הוא נקודת מפנה דרמטית בשוק ההון. אין יותר מצב שבו אדם ייקח חובות של מיליארדים מהציבור וינהל הסדר, ויגיד 'זה מה יש', ואנשים יקבלו את מה שיוצע להם. מהיום ואילך, כל מי שיקבל אשראי מהציבור יודע שאם הוא לא יחזיר את הכסף, הוא כבר לא אדון לעתיד החברה או הקונצרן שלו. הוא יודע שהיוזמה תעבור לצד של הנושים. זו התרומה של תיק אי.די.בי לשוק".

כך נשמע עו"ד חגי אולמן, הנאמן - יחד עם רו"ח אייל גבאי - בתיק אי.די.בי, ביום שלאחר חתימת הסדר החוב של החברה. בבוקר יום חמישי, שעות ספורות בלבד לאחר שהרים כוסית יין יחד עם הבעלים החדשים של אי.די.בי, מוטי בן-משה ואדוארדו אלשטיין, העיניים שלו אדומות מחוסר שינה, אך שביעות-הרצון ניכרת בכל חיוך ומבט.

"עד לנקודה הנוכחית זה היה דבר שגרתי שאדם מן השורה, שלקח הלוואה מהבנק, משכנתא, ולא משלם אותה, אז הבנק יממש לו את הבית והוא יגור אצל ההורים. זה מובן מאליו. זה תמונת עולם. אף אחד לא חולם שאדם מן היישוב, לא ישלם את המשכנתא והבנק יוותר לו. ולעומת זאת החברות הגדולות, או בעלי הון שלקחו הרבה מאוד כסף מהציבור, נראה כאילו מובן ומשהו סטנדרטי, שהם יכולים לעשות הסדר ואנשים יקבלו 60%, 30%, 40%, ובעל השליטה יישאר בחברה. התיק של אי.די.בי זו נקודת מפנה של 180 מעלות בעניין הזה", הוא אומר.

- בעלי השליטה כבר לא יכולים להיות בטוחים במעמדם בחברות שבהם השקיעו את מיטב כספם?

"יכול להיות שיהיו מקרים בעתיד שבעל השליטה יישאר גם אחרי תספורת, כי זה יהיה הדבר הנכון ביותר לעשות. יהיו מקרים כאלה בעתיד. אבל יהיו גם מקרים אחרים שבו יאמרו לו שהוא צריך לעזוב. ומה שחשוב - אחרי אי.ד.י.בי - מי שמחליט זה הנושים. אני משוכנע שהיום מי שלוקח אשראי ומי שנותן אשראי יש לו בראש את תיק אי.די.בי. לכל השוק יש בראש את תיק אי.די.בי".

- גם בהסדר הזה יש תספורת, והנושים לא יקבלו את כל כספם.

"נכון יש תספורת, אבל בנקודת הפתיחה תמונת המצב הייתה שאנשים יקבלו פחות, או יותר כלום או מעט מאוד. נקודת הסיום מצד כולם היא פנומנלית, היא שיפור דרמטי ביחס לנקודת הפתיחה, אז התוצאה היא תוצאה שכולם מרוצים ממנה. כונס הנכסים הרשמי, שוק ההון, הבנקים, ובית המשפט - כולם מרוצים מהתוצאה, ולכן זה אירוע שהיה נכון לציין אותו בהרמת כוס יין (ברביעי בלילה, א' ל"ו). הוא אירוע מכונן בשוק ההון".

"עבודה מסביב לשעון"

אולמן, שותף במשרד יהודה רוה ושות' ועומד בראש מחלקת חדלות פירעון במשרד, מונה בתחילה למשקיף בתיק אי.די.בי, מבלי שצפה זאת. בוקר אחד הוא קיבל הודעת טקסט ממכר-עו"ד שבה נכתב: "מונית לתפקיד". לאיזה תפקיד? תהה אולמן, והמכר, ששהה באותה עת בדיון בתיק חדלות הפירעון של אי.די.בי, עידכן אותו. "הייתי בישיבה אחרת במשרד וקיבלתי את ה-SMS הזה בהפתעה. כשהבנתי למה מוניתי, שקעתי בכיסא לאיזה רגע. הבנתי שמן הסתם חיי ישתנו בעתיד הקרוב. הנחתי שזה משהו שישאב אותי, ואת כל זמני. וכך אכן קרה וקורה".

השנים האחרונות בניהול התיק היו אינטנסיביות. כל פעם צץ משהו חדש - הצעת הסדר חדשה, קבוצה מציעה חדשה, מלחמה משפטית חדשה - והטיפול בתיק דרש את כל תשומת-ליבו של אולמן. אבל השבוע החולף, שהוביל ל"קלוזינג" של ההסדר, היה האינטנסיבי מכולם. "בשבוע האחרון הייתה עבודה ממש סביב השעון לצורך השלמת ההסדר. כשיש דד-ליין, אז עובדים יום ולילה, לילה ויום. היו בתיק הזה המון-המון צדדים, מיטב עורכי הדין של ישראל עסקו בעניין והיו המון בעלי אינטרסים, ובמקרה הזה צריך שיהיה מבוגר אחראי. כך ראיתי את התפקיד שלי בתיק הזה, הייתי המבוגר האחראי".

- כמבוגר האחראי, עמדת גם מול המאבק העיקש של נוחי דנקנר נגד הסדר שהוא לא כלול בו. הוא נילחם בשיניים ממש, על כל צעד ושעל, גם בנושים וגם בך.

"אני ממש לא נלחמתי בנוחי, ואני לא נלחם גם היום בנוחי. כל מה שרציתי להוביל אליו זה תחרות, וזה תוצאה טובה יותר לנושים. ואם הוא היה מציג כזו, אז הייתי הולך איתו. הוא הציע את ההצעה הכי טובה שהוא יכול היה להציע, ולא היה חסר הרבה שהיא תהיה זו שתזכה, ואם היא הייתה זוכה, אז היה קלוזינג עם נוחי בראש הפירמידה ולא הייתה לי בעיה עם זה.

"כשאתה עומד בחזית, אז האש גם מופנית אליך, ובתור מי שעמד והמליץ באופן מאוד נחוש לבית המשפט לקבל את רצון הנושים, ולקחת את השליטה מידיו של נוחי, אז אני מניח שהוא לא אהב את זה, וזה טבעי, אבל אני מניח שגם הוא יודע שאני נטול אג'נדות ופועל מתוך טובת העניין ולא מתוך אינטרסים אישיים".

"העברת המוקד לנושים"

ביום חמישי האחרון, לאחר כמעט שנתיים ויותר מ-40 מיליון שקל (תשלום לעורכי הדין והיועצים של הצדדים) נחתם סופית הסדר החוב בקונצרן אי.די.בי. במסגרת הסדר החוב (שהיקפו כ-2 מיליארד שקל) יספגו נושי החברה - בנקים, ובעיקר מחזיקי האג"ח - תספורת של כ-30% על השקעתם. ההסדר אושר בשני פסקי דין שפירסם שופט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, באמצע דצמבר ובתחילת ינואר השנה, לפיהם תעבור השליטה מנוחי דנקנר לקבוצת אקסטרה של מוטי בן-משה ולקבוצת דולפין של אדוארדו אלשטיין.

בהתאם לתוכנית ההסדר שאושרה, יום המסחר האחרון באג"ח אי.די.בי אחזקות היה ב-4 במאי. בהמשך, יחל תהליך של הנפקת מניות החברה הבת, אי.די.בי פתוח, תחתיה מרוכזות כל החזקות הקונצרן, ויום המסחר הראשון בהן יהיה מחר, ה-12 במאי, כאשר היום (א') יקבלו נושי אחזקות 26% מהון המניות המונפק של החברה, בנוסף לתשלום מזומן של כ-300 מיליון שקל; את החלק הארי ממנו, בסך כ-258 מיליון שקל, יקבלו מחזיקי האג"ח, ואת היתרה, כ-42 מיליון שקל, יקבלו הבנקים הנושים - לאומי, מזרחי וקרדיט סוויס. בן-משה ואלשטיין יקבלו בתאריך זה 53% מהון המניות המונפק של אי.די.בי פתוח. השלב הבא בהסדר נוגע להשלמתה או אי השלמתה של מכירת כלל ביטוח לקבוצת הרוכשים הסינים.

- מה גולת הכותרת של ההסדר?

"אייל גבאי ואני הובלנו לכל אורך הדרך את התחרות, והתחרות הזאת כל פעם קיבלה צביון אחר. לפעמים עדיף לחכות קצת, ולתת עוד כמה שבועות, ולקבל עוד עשרות אם לא מאות מיליונים, וזה מה שקרה פה. התוצאה הסופית היא תוצאה שאף אחד לא חלם עליה בנקודת הפתיחה.

"כמעט מיליארד שקל שמוכנסים מבחוץ לתוך החברה עם עוד התחייבויות להשקעות עתידיות לתמוך בחברה, עם הסדר מאוד מיוחד שהכסף לא רק נכנס לחברה האם, שהיא חברת חדלת הפירעון, אלא כולם מבינים שההסדר שגובש הוא הסדר שמכניס את הכסף איפה שבאמת צריך אותו. לא צריך את הכסף בגנדן, וגם לא צריך את הכסף באי.די.בי אחזקות. את הכסף צריך באי.די.בי פתוח, כי שם זה נכס הבסיס, שם צריך לשמור - וזו בגרות מאוד משמעותית גם של הנושים וגם של המשקיעים, כי עדיף להם להביא את הכסף הביתה, אליהם, הם נושים באחזקות, אבל זה לא מה שהם עושים.

"בעיניי הכותרת של ההסדר הזה היא היוזמה של הנושים והיוזמה של בעלי תפקיד ליצור את התחרות, גם במסגרת הסדרי נושים, והעברת המוקד מבעל השליטה לנושים, מבחינת ניהול האירוע וקבלת ההחלטות".

"מאבק לגיטימי שחצה גבולות"

ההסדר קרם עור וגידים אך דנקנר, שאיבד את השליטה באי.די.בי, לא ויתר. הוא הגיש שני ערעורים על פסקי הדין של השופט אורנשטיין. בין היתר, טוען דנקנר, כי התקדים שקבע אורנשטיין, שלפיו ניתן לכפות על חברה הסדר, הושפע בעיקר מהעליהום הציבורי נגדו, וכי פסק הדין שאישר את ההסדר ניתן מבלי שנחשף "הדוח הסודי" על מקורות הונם של בעלי השליטה החדשים. בין לבין כבר נחשף הדוח, אך הערעור נותר, ואם לא יהיו שינויים, הדיון בו עתיד להתקיים ברביעי הקרוב בעליון.

- לא הוגש עיכוב ביצוע על ההסדר, והיום כבר פועלים לפיו ומועבר כסף לנושים. יכול להיות שהתיק הזה נגמר?

"כשיש ערעור בעליון אף פעם אי-אפשר להגיד שזה נגמר, אבל דנקנר לא הגיש עיכוב ביצוע נגד ההסדר, ולא בכדי. בית המשפט המחוזי, שהבין באופן מצוין את התיק ואת המצב, וניהל אותו בצורה מעוררת כבוד, דרש מאות מיליונים של ערבות עבור עיכוב ביצוע, כי עיכוב ביצוע פה זה קטסטרופה לקבוצה. אם היה עיכוב ביצוע, אז אי.די.בי פתוח הייתה היום חדלת פירעון, לא אי.די.בי אחזקות שכבר נקלעה לקשיים, אלא פתוח.

"זאת הסיבה שכנראה לא הוגש עיכוב ביצוע בעליון, כי עיכוב הביצוע הזה היה דורש הפקדה של מאות מיליונים בשביל להגן על הנזקים, בלי קשר לתוצאה. אז כשאין עיכוב ביצוע, מתקדמים, וזאת חובתנו. את ההסדר חייבים לסיים במאי, כי אין לחברה כסף לשלם את חובותיה בלי המקורות החיצוניים שבאים מתוך ההסדר. אז עולה השאלה על מה ידונו בערעור, ואת זה נשאיר לערעור".

- המאבק של דנקנר מוצדק. הרי קודם באמת לא נשמע דבר כזה שהנושים מעיפים את בעלי שליטה מהחברה.

"אין לי בעיה בכלל עם המלחמה של נוחי. המאבק שלו סייע לנושים. הם לא צריכים לבוא אליו בטענה בעניין הזה. המאבק שלו יצר גם הצעות מאוד אגרסיביות מבחינת הקבוצה שהוא הביא, ואם הוא לא היה נלחם, והיה מוותר, אנשים היו מקבלים פחות, כי מוטי בן-משה ואלשטיין הציעו הצעה מאוד מאוד אגרסיבית, שהם לא רצו להציע, אבל לא הייתה להם ברירה. ולכן המלחמה של נוחי היא מלחמה שעזרה לנושים. היום היא כבר מלחמה משפטית, להילחם נגד החלטות המחוזי ונגד רצון הנושים, והוא מעלה כל מיני טענות - שאת חלקן אפשר לקבל, וחלקן רצוי וראוי היה שהיה מוותר עליהן".

- במהלך המאבק הוא גם הפעיל חוקרים פרטיים, והטיל ומטיל דופי בבן-משה.

"בשלב מסוים זה כנראה עבר את התחום הלגיטימי, ועובדה שהרשויות הבודקות, בהן רשות ניירות ערך, השב"כ ואחר-כך בית המשפט - קיבלו ואישרו את ההצעות ודחו את הביקורת שלו. נוחי קצת עבר את הטעם הטוב בשלב מסוים".

- איך בן-משה קיבל את הטענות נגדו?

"בן-משה הוא איש מוכשר ביותר, מצליחן באופן פנומנלי, והפתעת השנה. בשלב מסוים, הניסיון של נוחי להכתים אותו עבר לחלוטין את גבולות הטעם הטוב. אני ראיתי את מוטי במצבים מאוד קשים. זה לא קל לחטוף טענות שאתה עבריין מין ועוסק בהלבנת הון, ודברים קשים אחרים. אחרי מה שעבר עליו בשנה האחרונה. אני מאחל לו המון בהצלחה".

"התפקיד הזה הוא כמו רופא בחדר מיון שחייב לרוץ ממשבר למשבר"

יום אחרי הקלוזינג בתיק אי.די.בי, הטלפון של עו"ד חגי אולמן לא מפסיק לטרטר, לזמזם ולצלצל. "אני מתנצל", הוא אומר , מנסה להשתיק אותו, אך הרטט לא פוסק. ההסדר אולי נחתם, אבל יש עדיין הרבה עבודה בתיק לצורך השלמתו. אבל לא רק בתיק הזה הוא עסוק. כשאולמן עונה לאחת השיחות - "דחופה, סליחה", הוא מתנצל - מסתבר שדווקא תיק אחר דרוש את התייחסותו הבהולה - תיק הפירוק של בית-החולים הדסה. "תנסי להדוף את השיחות עוד חצי שעה, עד שאני אתפנה לכך", הוא אומר למתקשרת ואז פונה אליי ומסביר: "אני מייצג את נשות הדסה. אנחנו עומדים להגיע לנקודות קיצון בתיק".

מאוחר יותר באותו יום - בשעות הלילה המאוחרות מאוד - מודיעים נאמני הדסה לבית המשפט המחוזי בירושלים כי הגיעו להסכמות שונות עם כל הצדדים, כולל המדינה, מלבד הרופאים, וגובשה תוכנית הבראה חד-צדדית לבית-החולים. לפי ההסכמות, המדינה ונשות הדסה יעבירו ביחד כ-3 מיליארד שקל לבית-החולים בפריסה של 7 שנים.

- אתה מדלג ממשבר למשבר.

"זה התפקיד. זה כמו רופא בחדר מיון שחייב לרוץ ממשבר למשבר. נקודת הפתיחה של תיק חדלות פירעון היא חדר מיון של ממש, בזיהוי הבעיה, המשבר, וניסיון לטיפול מיידי, שהוא מאוד מאוד אינטנסיבי ומאוד קשה בלב המשבר. כל פעם זה משבר מסוג אחר, ואופי אחר ומההתחלה צריך לנסות לחפש את האור שיהיה בקצה המנהרה, לראות לאן זה מוביל, איך עושים פה הסדר, איך עושים פה שיקום".

- יש לתפקיד הזה גם מחיר כבד.

"נכון. אמרתי באירוע הקלוזינג של הסדר אי.די.בי שאני שילמתי השנה מחיר שהוא לא פשוט על העבודה שלי בתיק. התכנון שלי לשנה החולפת היה אחר לגמרי. תכננתי לנסוע עם המשפחה לחו"ל. אשתי עשתה פוסט-דוקטורט השנה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, ותיכננו לנסוע ביולי ביחד כל המשפחה. הודעתי בעבודה שאני אהיה בחצי שנה של הורדת ווליום מאוד-מאוד משמעותית ואקדיש קצת לעצמי, אעשה קורסים באוניברסיטת קולומביה, וכן הלאה וכן הלאה. אבל מחשבות לחו"ל, וחדר מיון לחוד. חדר המיון קרא לי להבראת אי.די.בי, וכל התוכניות השתנו. המשפחה הייתה בחו"ל ואני הייתי פה. אז שילמתי מחיר אישי כבד, אבל אני מקווה שהוא משתלם, ושנדע לפצות עליו במשך התקופה הקרובה".

- התיק הזה שינה לך את החיים באיזשהו אופן מלבד חוסר בשעות שינה ושעות משפחה?

"על זה אני אצטרך להסתכל בפרספקטיבה".

שלמה נס הבא?

אולמן (46), החל את דרכו המקצועית ב-96' כקדם מתמחה במשרד יהודה רוה ושות'. מאוחר יותר הוסמך כעורך דין, צורף כשותף למשרד, וכיום עומד בראש מחלקת חדלות פירעון במשרד יהודה רוה ושות'. בשנים האחרונות, היה מעורב בהליכים רבים בתחום חדלות הפירעון, ובין היתר משמש כנאמן בחברת קמור, שנמצאת בימים אלה בהקפאת הליכים; כמפרק עמותת חזון ישעיה (המזוהה עם הרב פינטו); כן שימש חוקר, לפי מינוי בית משפט, לקבוצת אייס; כנאמן לגיבוש וביצוע הסדר נושים בתיק אאורה; וככונס נכסים ללמעלה מאלף יחידות דירות בתיק חפציבה.

אך בתיק אי.די.בי הוא פרץ לתודעה במלוא העוצמה, ויש מי שמכנה אותו "שלמה נס הבא". שמו של עו"ד נס הפך עם השנים לשם נרדף לשיקום ולהבראת חברות, לאחר שזה פרץ לתודעה בעקבות שיקום חברת קלאבמרקט. הרשת, שהעסיקה 4,000 עובדים ועבדה עם אלפי ספקים, הייתה על סף התרסקות, אך נס, יחד עם רו"ח גבי טרבלסי, הצליח להוציא אותה מהבוץ ולמכור אותה כעסק חי.

- אולי תיק אי.די.בי זה הקלאבמרקט שלך?

"אני מקווה".