התחייבויות הולכות וגדלות כלפי זכאי פנסיה תקציבית עלולות לאיים על הקיימות הפיסקלית של המדינה בטווח הארוך - כך רומז מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח מבקר המדינה לשנת 2014.
מהדוח שפורסם היום (ד'), עולה כי התחייבויות אלו נאמדות בכ-577 מיליארד שקל, שהם כמעט שליש מסך ההתחייבויות לטווח ארוך. יתרה מזו, התשלום השנתי בגין פנסיה תקציבית צפוי להגיע ליותר מ-26 מיליארד שקל (!) בשנת 2032. "מגמה זו, שמשמעותה נטל תקציבי הולך וגדל, מחייבת את המדינה לבחון בחינה מדוקדקת ומעמיקה את יכולתה לשאת בו בעתיד", נכתב.
שפירא מזכיר כי סוגייה זו כבר הועלתה על ידי המבקר הקודם, מיכה לינדנשטראוס, בדוח בשנת 2009. הוא מותח ביקורת חריפה על אגף התקציבים, שכן "תהליך המעקב אחר היקף הנטל העתידי שיוטל על תקציב המדינה בשל חבות הפנסיה התקציבית אינו שקוף, ולא התבצע תיעוד לפיו אמורות להתקבל החלטות".
שפירא קובע כי הפתרון לבעיה הוא הגדלת ההפרשות של כלל העובדים הזכאים לפנסיה תקציבית במשק, החלטה שלדבריו, התקבלה כבר בשנת 2005. "...יניח שר האוצר, בשיתוף משרד המשפטים, על שולחן הממשלה באופן מיידי הצעת חוק ולפיה יועלה מ-1.1.09 ואילך מדרג הניכוי מהשכר עבור פנסיה תקציבית במשך השנים, עד לשיעור של 5.5% מהמשכורת הקובעת", נכתב בדוח. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת לא יושמה ההחלטה והדבר לא הובא לדיון בממשלה.
בתגובה השיבו פקידי אגף התקציבים כי הם מודעים למספרים, וכי "בעבר התקיימו דיונים שבהם נבחן הצורך להעלות את שיעור ההשתתפות של העובדים במימון הפנסיה התקציבית שלהם. ואולם, בדיונים אלו לא התקבלה החלטה מעשית בעניין זה". משרד מבקר המדינה דרש לקבל את הפרוטוקולים של הדיונים הללו, אך אנשי אגף התקציבים טענו כי "הם אינם מצויים ברשותם". על כך כותב המבקר: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התופעה החוזרת ונשנית ולפיה נציגי אגף התקציבים מוסרים כי הם מבצעים עבודות מטה ופועלים לקבלת החלטות, אבל כשהם נדרשים לבסס את דבריהם באמצעות מסמכים הם משיבים כי אלה אינם בידם".
משיחות שקיימו גורמים מקצועיים בכירים באוצר עם "גלובס" טרם פרסום הביקורת עולה כי הדרג המקצועי תומך בהגדלת ההפרשות וביישום ההחלטה "בן-לילה", אך הדבר דורש את הסכמתו של שר האוצר.
לא מודדים את הנכסים
בתוך כך, המבקר מודאג גם מהיקף ההתחייבויות לביטוח הלאומי (כלפי מבוטחים שלגביהם נוצרה עילה לזכאות לגמלה), שנאמדות בכ-440 מיליארד שקל. בדוח צוין, כי עתודות אלו גדלו בכ-58 מיליארד שקל בתוך שנתיים (!), זאת משום שכמה פרמטרים במודל, לרבות ריבית ההיוון ותוחלת החיים, חושבו מחדש.
נזכיר כי לפני כשנתיים קבעה ועדה שבראשה עמדו אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי לשעבר; אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר; וקרנית פלוג, נגידת בנק ישראל הנוכחית, כי יש להעביר את כספי קרן העודפים של המוסד - 180 מיליארד שקל המניבים כ-7 מיליארד שקל לשנה בגין ריבית - לתקציב המדינה. בהקשר הזה סבור מבקר המדינה כי "הגידול הניכר בהיקף תשלומי הגמלאות ותשלומי הפנסיה התקציבית מחייב את משרד האוצר לבצע עבודת מטה מקיפה שתנתח את ההשפעות של מגמה זו על היציבות הפיסקלית של המדינה בעתיד, ולהגיש את מסקנותיה בהקדם למקבלי ההחלטות בממשלה. עניין זה מקבל משנה תוקף נוכח התחזיות הנכללות במאזן האקטוארי שהכין ביטוח לאומי". לדבריו, "על משרד האוצר לבחון במרץ דרכים להתמודדות עם הנטל שייווצר, נוכח השפעתו של נטל זה על היציבות הפיסקלית בעתיד".
גם בדוח הזה מבקש מבקר המדינה שהאוצר יתחיל להתייחס לא רק לגירעון הממשלתי (הוצאות המדינה בניכוי הכנסות המדינה), אלא לגירעון החשבונאי של המדינה כפי שדווח בדוחות הכספיים של הממשלה (הגירעון הממשלתי יחד עם נכסי הממשלה ובניכוי התחייבויות הממשלה). נזכיר, כי הגירעון החשבונאי השנתי נטו לשנת 2012 הסתכם ב-113.6 מיליארד שקל, כאשר יתרת הגירעון החשבונאי המצטבר בהון עומדת על כ-1.5 טריליון שקל. "מן הראוי שמשרד האוצר יצרף לדוחות הכספיים תחזיות בדבר שיעור הגירעון החשבונאי הממשלתי המצטבר כאחוז מכלל התמ"ג, כפי שנהוג במדינות המתקדמות בעולם. כך יתאפשר למקבלי ההחלטות להשתמש בדוחות הכספיים ככלי ניהולי, וכך יינתן לממשלה זמן מספק להיערך לשינויים הצפויים בעתיד על פי תחזיות אלו, ולשפר כבר כיום את איכות קבלת ההחלטות", נכתב בדוח המבקר.
ממצאי המבקר אף מעלים בעיה אקוטית שמורידה את מידת האמינות של אותו גירעון חשבונאי, והיא היכולת של הממשלה למדוד את נכסיה. כך, למשל, לגבי צה"ל ומשרד הביטחון, מציין המבקר כי כבר העיר בדוח בשנת 2010 כי "מרבית הרכוש הקבוע, ובכללו המבנים אשר ברשות המשרד וצי אלפי כלי הרכב של המשרד ושל צה"ל, לא הובא לידי ביטוי במצבת הנכסים של המשרד ובדוחותיו הכספיים כנדרש". המבקר מפציר בפני האוצר ומשרד הביטחון לסיים במהרה את החישוב והמיפוי של כלל נכסי מערכת הביטחון, לרבות נכסי נדל''ן, שכן "מדובר בהיקף אדיר של נכסים".
גם רכושם של 11 בתי חולים כלליים, 8 בתי חולים פסיכיאטריים וכן 5 בתי חולים גריאטריים הפועלים כיחידות סמך של המשרד הבריאות, אינם מחושבים כלל. גם במקרה הזה מפציר המבקר לסיים ולרשום את הנכסים הללו בדוחות הכספים של הממשלה.
"יש לראות בחומרה את הימנעותם של משרד האוצר ויתר משרדי הממשלה מלתקן ליקויים שעליהם העיר מבקר המדינה כבר לפני כמה שנים. על החשכ"ל לפעול בנחרצות לתיקונם של הליקויים ללא דיחוי, ולוודא כי הרישום החשבונאי של הנכסים וההתחייבויות נעשה בכל משרדי הממשלה על פי כללי החשבונאות המקובלים", מסכם המבקר.
ח"כ אראל מרגלית מסר בתגובה: "הפנסיה התקציבית היא פצצה מתקתקת, והיא מאיימת להחריב גם את הדור הזה וגם את הדורות הבאים. המדינה חייבת לטפל בסוגייה הזו לאלתר, ולא לשלול גם פתרונות כמו הגבלת גובה הפנסיה התקציבית. לא ייתכן שאדם יקבל משכורת ממקור אחר ובנוסף גם פנסיה תקציבית של 60 אלף שקל ו-80 אלף שקל לכל חייו".
החבות האקטוארית
התחייבות בגין פנסיה תקציבית
התחייבות המדינה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
