על אף חקיקה מתקדמת יחסית ותקציבים מיוחדים שהעמידה המדינה, דוח המבקר מצביע על כך שמעט מאוד בעלי מוגבלויות בישראל זוכים לסיוע בהשתלבות בשוק העבודה, וזאת בגלל סרבול ביורוקרטי, היעדר מעקב של משרדי הממשלה אחר יישום החוקים החדשים ובריחה מאחריות של הגורמים האחראיים.
כך, למשל, אף שיש 285 אלף בעלי מוגבלויות שנמצאו זכאים על פי הקריטריונים לעבור שיקום תעסוקתי, 76% מהם לא קיבלו את השירות המדובר שעשוי היה לסייע להם במציאת עבודה מתאימה.
על פי הדוח, גם לאחר ש"חוק לרון" נכנס לתוקף בשנת 2009, חוק המאפשר לבעלי מוגבלויות להמשיך ולקבל קצבת נכות בשיעור מסוים גם אם השתלבו בעבודה (בהתאם לאחוזי המשרה), שיעור בעלי המוגבלויות שהשתלבו בשוק העבודה עלה ב-5% בלבד.
על פי הנתונים, שיעור מקבלי קצבת הנכות המועסקים במשק עומד על 18%, לעומת 74% בקרב האוכלוסייה הכללית. בין הסיבות לכך, קובע המבקר: הממשלה לא העניקה לוועדת המעקב של יישום חוק לרון את הסמכויות הנדרשות למילוי תפקידה; הגוף המתאם בין משרדי הממשלה שאמור היה לקום כדי להוביל את הטיפול בשילוב בעלי המוגבלויות בעבודה פשוט לא קם, אף שעברו כבר 5 שנים; וכך גם ההחלטה להקים שתי "תחנות שירות" לבעלי מוגבלויות במשרד הרווחה ובמשרד הכלכלה.
למעשה, המבקר מצא שאפילו טיוטה לפרסום מכרז לא נכתב מאז, וכי האחריות להקמת התחנות "נדדה" בין משרדי הממשלה השונים.
"ממצאי הביקורת מעלים תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה", נכתב בדברי הסיכום של המבקר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
