מדוע גורשו זוג עולים חדשים מארה"ב ממושב רמת רזיאל?

בני זוג שעלו מארה"ב וקנו נחלה ברמת רזיאל גילו כי סכסוך עם שכן על רקע עבירות בנייה הגיע עד ביהמ"ש ועד להחלטה לגרשם מהמושב

מעבר לבית חלומות במושב יכול להיות מסע מספק לחיים שלווים, אך גם הרפתקה רצופה תביעות משפטיות: במושב רמת רזיאל הפסטורלי בהרי ירושלים מתגוררים לצד אוכלוסייה ותיקה גם אנשי מפתח בעולם הכלכלה, כמו מנכ"ל טבע לשעבר שלמה ינאי ויו"ר ג'יימס ריצ'רדסון העולמית גארי סטוק. אלא שכבר 3 שנים סוערות הרוחות במושב על רקע סכסוכי שכנים שמקורם בעבירות בנייה.

בערעור שהגישו הזוג איירין ויוסי גרנות, אזרחי ארה"ב, לבית המשפט העליון (מיד נסביר כיצד התגלגלו הדברים מהיתר בנייה פשוט עד לבית הדין הגבוה בישראל), הם מגוללים את הסיפור העגום של מי שעלו לישראל לפני 6 שנים ורכשו בשנת 2008 נחלה במושב רמת רזיאל, תמורת מיליון דולר, ובדרך הפכו לעברייני בנייה.

פרק א': סכסוך שכנים

לטענת בני הזוג, כשפנו בשנת 2010 לשכנם גיל יניב, שכיהן באותה תקופה כחבר האגודה השיתופית, בבקשה כי יפנה כמה פלישות לנחלתם, הוא סרב להיענות לבקשה והודיע כי יש בכוחו כחבר ועד למנוע מהם לעבור להתגורר במושב או לקבל את חתימת המושב על תוכניות הבינוי שהוגשו לוועדה המקומית לצורך אישור הבנייה בנחלתם.

לטענת גרנות, מאז החלו להיתקל בקשיים לא שגרתיים בהתנהלות מול ועד האגודה ומול גורמי התכנון במועצה אזורית מטה יהודה. בין היתר, יו"ר ועד האגודה ומנהל היחידה לפיתוח כלכלי במטה יהודה, ברוך פלד, הודיע להם לטענתם כי "אם לא ייענו לדרישות יניב, חייהם יהפכו לגהינום, ואם ייענו להן, יוכלו לזכות בהיתרים".

פרק ב': סיבוך ביורוקרטי

ב-2011, מספרים בני הזוג גרנות, הם הגישו בקשה להיתר בנייה לביתם החדש, אך נדרשו על-ידי הוועדה המקומית לקבל את אישור האגודה, שכמובן לא נענתה לבקשה. לכן, ב-2012 הם החליטו כי יזנחו את חלומם לבנות בית ויסתפקו בשיפוץ הבית הקיים.

לטענתם, בעת השיפוץ קרס הגג הישן, והם ביקשו להחליפו. בתום-לב חשבו כי החלפת גג לא מצריכה היתר. בתחילת נובמבר 2012 הם קיבלו צו הפסקת עבודה מינהלי מטעם הוועדה המקומית בשל המקרה.

בינואר 2013, לדבריהם, הגישו בני הזוג בקשת היתר התואמת לחלוטין את תוכנית בניין העיר התקפה, ללא כל הקלה או חריגה. במאי 2013 דחתה הוועדה המקומית את בקשתם בנימוק כי היא לא אושרה על-ידי האגודה.

בני הזוג גרנות הגישו ערר בטענה כי הוועדה המקומית מחזיקה בהם שבויים - מצד אחד שוללת מהם היתר בנייה ומצד שני מתנה אותו בהסכמת האגודה שעמה הם מצויים בסכסוך משפטי.

בספטמבר 2013 הורתה ועדת הערר לוועדה המקומית לדון בבקשה להיתר לגופה ולהתייחס לעניינים תכנוניים בלבד. אלא שבאוקטובר 2013 דחתה הוועדה המקומית שוב את בקשת ההיתר, בנימוק של חריגות בנייה.

גרנות הגישו ערר גם על החלטה זו וועדת הערר שוב קיבלה את הערר. במקביל, בנובמבר 2013 הגישה מועצת מטה יהודה כתב אישום נגדם, בגין עבודות שהבקשה להיתר בגינן מונחות על שולחנה קרוב לשנה.

פרק ג': בבית המשפט

האגודה הגישה גם עתירה מינהלית על החלטת ועדת הערר לבית המשפט המחוזי, שהחליט לקבל אותה. בפסק דינו ציין השופט דוד מינץ כי אף שבתי המשפט לא נוטים להתערב בשיקולים תכנוניים, מקרה זה נמנה בין המקרים שבהם נדרשת התערבות בשל חריגה לא מידתית ממתחם הסבירות. מינץ ציין כי יש לעקור מן השורש את התופעה שבה מבקשי היתר מבקשים להכשיר עבירות בנייה וקבע כי בניגוד לעמדת ועדת הערר, "מעשיהם של גרנות אינם פעוטים" והאישומים מעידים על כך וכוללים חפירה, חציבה, מילוי ויישור בשטח של דונם, הריסת מבנה שהוקם על-ידי שכן והקמת מבנה בלוקים במקומו בשטח 25 מ"ר, בניית מסלעה לאורך 25 מטר, סלילת חניה של 80 מ"ר, הריסת מחסן בעל היתר בנייה, הגבהת גג מבנה קיים, חציבת מרתף בשטח 25 מ"ר ואי קיום צו שיפוטי להפסקת העבודות.

לטענת בני הזוג, נגרם להם עוול. לטענתם, המחוזי התבסס על ההאשמות בכתב האישום כנימוק לשלילת ההיתר, כמו הגבהת הגג, שמקורה בהחלפת הגג שקרס, עבודות הפיתוח שכללו חיבור החלקה לתשתית הביוב החדשה במושב, שבוצעו על-ידם עקב דרישה של הוועדה עצמה, המסלעה שהקימו נבנתה בשל המדרון התלול עליו מצויה הנחלה במטרה לחסום הידרדרות אבנים ועפר, וזאת לאחר שמהנדסת המועצה ציינה בפניהם כי אין צורך בהיתר בנייה לכך. המחסן נבנה ללא היתר לא על-ידי גרנות ואף הוכרז כמבנה מסוכן על-ידי מהנדסת המועצה. את קומת המרתף שנבנתה ללא היתר לא הקימו גרנות, והם ביקשו לאטום אותה ברגע שגילו זאת.

לטענת גרנות, הם זוכים למדיניות אכיפה בררנית מצד מטה יהודה והאגודה השיתופית, לאור העובדה שב-10 השנים האחרונות לא הוגש כתב אישום נגד אף תושב אחר במושב, למרות עבירות בנייה חמורות שביצעו לכאורה חברי ועד האגודה ומקורביהם. לטענתם, גם שכנם יניב קיבל את חתימת האגודה להכשרת מבנה המשמש לעסק בלתי חוקי זה קרוב לשני עשורים.

בנוסף טוענים בני הזוג גרנות כי ביולי 2013 כינס ועד האגודה אסיפת חברים שאליה הגיעו פחות משליש מחברי האגודה, שהצביעו על דחיית מועמדותם של בני הזוג להתקבל כחברי אגודה. בפרוטוקול הישיבה נכתב: "נוכח החלטת האסיפה הכללית יש לדרוש ממשפחת גרנות להימנע מלהתיישב בנחלה ולפעול להעברת זכויותיהם לאחרים שיתקבלו כחברים". בהמשך, קיבלו מכתב ברוח זו מהיועץ המשפטי של האגודה.

פרק ד': ערעור לעליון

בערעור שהגישו עתה לעליון, באמצעות עוה"ד הראל ארנון וצפנת נורדמן, טוענים בני הזוג כי הם אינם עברייני בנייה, אלא זוג פנסיונרים הנמצאים תחת מתקפה זדונית של מועצה אזורית וגורמים בוועד במושב שבו הם חיים. "האופן שבו משתמשים גורמים באגודה ובמטה יהודה בסמכותם ככלי להתעמרות בגרנות מעורר מחשבות נוגות", הם מציינים בערעור. מהערעור של בני הזוג גרנות מצטיירת גם תמונה בדבר הקשרים שיש למי שעומדים בראש היישובים הקטנים מול הרשויות השונות, שעשויים להעניק לחלק מתושבי היישוב יתרון, אך גם עלולים להיות לרועץ לתושבים אחרים.

עתירה: "במטה יהודה אין דין ואין דיין"

במקביל להליך המשפטי שמנהלת משפחת גרנות כנגד ההחלטה לא להנפיק לה היתר בנייה, היא גם הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה וחברים בוועד האגודה השיתופית רמת רזיאל.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד הראל ארנון, טוענת גרנות כי הוועדה המקומית עושה שימוש פסול בכוחה להנפיק היתרי בנייה. "חוק התכנון והבנייה מופר בראש חוצות במושב רמת רזיאל שבתחום שיפוטה של הוועדה המקומית אין פוצה פה ומצפצף", צוין בעתירה. עוד נטען כי חרף פניות רבות לוועדה לאכוף עבירות בנייה שבוצעו על-ידי חברי ועד אגודת רמת רזיאל, לא נעשה דבר. "שעה שהוועדה המקומית אוכפת את דיני התכנון והבנייה כשמדובר ב'סתם תושבים', היא מתנערת בגסות מאכיפת החוק שעה שמדובר ב'מקורבים'".

"במטה יהודה אין דין ואין דיין" צוין בעתירה. "הוועדה המקומית אינה אוכפת את דיני התכנון והבנייה ביחס למקורבים. הכל כאשר אלה שמסוכסכים איתם, דוגמת משפחת גרנות, זוכים למדיניות של אפס סובלנות".

לטענת גרנות, מדובר במקרה מובהק של אכיפה בררנית מטעמים זרים ושימוש לרעה בסמכות. הם טוענים בעתירה כי כשפנו לוועדה המקומית בדרישה להסדיר עבירות בנייה שביצעו השכנים על נחלתם, התבררה להם "מדיניות האיפה ואיפה הרוחבית של הוועדה, שלא עשתה דבר חרף הפניות המרובות אליה".

עו"ד איל שרון ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', המייצג בתיק את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה, מסר בתגובה: "הוועדה המקומית מסתייגת מניסיונם של אלו המבקשים לנהל את ההליך השיפוטי באמצעי התקשורת, מתוך תקווה נכספת להתערבות ולהשפעה בדרך שאינה ראויה על הליך תלוי ועומד. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ההליך דנן קשור בהליכים פליליים המתנהלים כנגד חלק מהצדדים. הוועדה המקומית מחויבת בהפרדת ההיגדים הציבוריים והתקשורתיים הנ"ל מהסוגיות התכנוניות והמשפטיות, ומשום כך מעדיפה שלא להיגרר אחר ניסיונות אלו, הגם שלטעמה את עיקרן ניתן ורצוי היה למנוע מלכתחילה ולא ליתן להן במה מיותרת".