מוזיאון ת"א חתם על שת"פ היסטורי עם ההרמיטז' הרוסי

משמעותה של ההכרזה היא בעיקר פוליטית, והיא מעידה על ההכרה במעמדו העולה של מוזיאון תל-אביב בעולם האמנות הבינלאומי, כמו גם על פתיחות חדשה המנשבת מאחד ממעוזי האמנות המסוגרים ביותר בעולם

מוזיאון תל-אביב לאמנות ומוזיאון ההרמיטז' הרוסי מכריזים על תוכנית לשיתוף-פעולה אמנותי. ההרמיטז' הוא המוזיאון הלאומי הגדול ברוסיה ואחד המוזיאונים החשובים בעולם. משמעותה של הכרזה שכזו היא בעיקר פוליטית, והיא מעידה על ההכרה במעמדו של מוזיאון תל-אביב הישראלי בעולם האמנות, כמו גם על הנכונות להשאיל יצירות מופת ולהציג אמנות שמקורה בישראל. פרטי שיתוף-הפעולה ייחשפו רק מחר (ד') במסיבת עיתונאים רשמית שיקיימו מנהל ההרמיטז', ד"ר מיכאיל פיוטרובסקי, ומנכ"לית מוזיאון תל-אביב לאמנות והאוצרת הראשית, סוזן לנדאו.

בהסכם מעורבים נשיא קרן מוזיאון ההרמיטז' בישראל, אמיר ג. כבירי ומנכ"ל מוזיאון תל-אביב לשעבר, מרק שפס, המכהן כיו"ר אגודת ידידי ההרמיטז' בישראל. במסגרת ביקורו בישראל, לא הזניח פיוטרקובסקי גם את מוזיאון ישראל בירושלים, שם ביקר היום (ג').

משמעותו העיקרית של ההסכם הינה הבעת אמון ברמתו המקצועית של מוזיאון תל-אביב, על פי המבחן הרוסי הקשוח. בפוליטיקה הפנים-אמנותית, הוא מעיד על פתיחות חדשה המנשבת מאחד המעוזים המסוגרים ביותר בעולם. למרות שבשנים האחרונות הציג ההרמיטז' לא מעט אמנות עכשווית בינלאומית, ואף אמנים ישראלים מעטים נכנסו בשעריו, הפשרת הגוש הסובייטי לא הגיעה עד לשיתופי פעולה רשמיים בין המוסד האליטיסטי לבין מוזיאונים וגופים בישראל, הנידחים יחסית ממרכז הזירה הגלובלית.

הסכמים מסוג זה פותחים דלת בפני אמנות ישראלית, שהמוזיאונים בארץ משמשים לה עמדת זינוק לזירה העולמית. מן הכיוון השני - יש בו הבטחה לקהל הישראלי, שיזכה להיחשף ליצירות מהאוסף המדהים של ההרמיטז'. עם זאת, יש לזכור כי ההרמיטז' אינו חותם האיכות היחיד בעולם. מוזיאונים גדולים וחשובים מכירים ברמתם הגבוהה של המוזיאונים הישראליים - לא מעט בזכות אנשי המקצוע העומדים בראשיהם.

מקטרינה באהבה

סוזן לנדאו מצטיינת ברקימת יחסי אמון ושיתופי פעולה עם אמנים, תומכים וגופים רשמיים. בין היתר הייתה זו היא שהגתה את רכישתן של יצירות אמנות יוקרתיות לאוספי מספר מוזיאונים במשותף. כך, למשל, מוצגת בימים אלה במוזיאון מרכז פומפידו בפריז יצירת המופת של כריסטיאן מרקלי הבריטי, "השעון", שהוצגה כבר פעמיים במוזיאון ישראל. שני המוזיאונים רכשו אותה יחד עם שותף שלישי, הטייט מודרן בלונדון, וכך הם ממנפים את כוח הקנייה שלהם וממקסמים את יכולת החשיפה של העבודה לקהל ברחבי העולם.

ההרמיטז' נוסד ב-1746, ואוספיו החלו באהבת האמנות של הצארית קטרינה הגדולה. זהו מוזיאון אנציקלופדי באופיו (בדומה למוזיאון ישראל בירושלים, למשל), המציג לצד אמנות גם ארכיאולוגיה, תרבויות עתיקות, אדריכלות ועיצוב. הוא משתרע על פני 6 בנייני ענק, שהמרכזי שבהם הוא "ארמון החורף" של משפחות הצארים הרוסיים. באוספים יותר משלושה מיליון פריטים ובמאה ה-21 החל לפתוח שלוחות בערים שונות בעולם, בין היתר בלונדון, באמסטרדם ובלאס וגאס.

באוסף המוזיאון - יצירות מופת חשובות ורבות של המאסטרים הגדולים מתקופת הרנסנס ועד ימינו - לאונרדו דה וינצ'י, רמברנדט, מאטיס, פיקאסו, קנדינסקי, ועד לאמנות עכשווית.