השופט אורנשטיין נגד מסקנות ועדת אנדורן: "פגיעה בקניין"

‎‎שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, יוצא במתקפה חריפה נגד מסקנות הביניים של ועדת אנדורן להסדרי החוב במשק, בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן.

בפאנל שנערך היום (ג') בכנס לשכת עורכי הדין באילת אמר אורנשטיין: "כשקראתי את המלצות ועדת אנדורן, הופתעתי מאוד. נראה היה לי שלחברי הוועדה אין אמון במערכת המשפט. מסקנות הוועדה ממירות את תפקידו של בית המשפט בתפקידו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר)".

דוח הביניים של ועדת אנדורן להסדרי החוב במשק, שפורסם באפריל האחרון, ממליץ לשנות את מבנה הסדרי החוב הקיים בישראל. ההצעה כוללת 3 שלבים: שלב ראשון וולונטרי וחשאי לחלוטין, שבו חברה החוששת שלא תעמוד בהתחייבויותיה, תוכל לפנות לכנ"ר ולבקש שימנה נציג שיסייע לה בניהול הסדר חוב; בשלב השני - כאשר החברה לא עמדה בתנאים הפיננסיים הקבועים באגרת החוב - ימונה נציג מיוחד על-ידי הנושים. אותו נציג ישתתף בישיבות הדירקטוריון כמשקיף ויהיו הגבלות שונות על החברה; בשלב השלישי - כאשר חברה לא עומדת בפועל בתשלומים, הציעה הוועדה שני מסלולים - מינוי מנהל מיוחד על-ידי הכנ"ר, שימליץ אם ללכת לפירוק או להסדר, ומסלול חלופי, לפיו הנאמן על האג"ח יפנה לבית המשפט להליך פירוק או להליך של הקפאת הליכים.

‏‎‎‏"בעיה בתפיסה"

‏‎‎אורנשטיין העביר ביקורת נוקבת על מבנה הסמכויות שמציע דוח אנדורן והמשיך וביקר את הסמכויות הרבות שהיא ממליצה להעניק לכנ"ר - סמכויות שנתונות כיום לבית המשפט.

"הוועדה הסמיכה את הכנ"ר להכריע לאורך הדרך, וזהו לא תפקידו", אמר אורנשטיין. "הכנ"ר קיבל פה תפקיד בעייתי, שצריך להישאר בבתי המשפט. מחר נעביר גם את ההליכים הפליליים לגוף של הפרקליטות, שתקבל החלטות. מה הסיבה לכך? אין לזה הסבר בדוח. זה גם לא יעבוד בפרקטיקה או בחיי המעשה.

"אם לבעל תפקיד תהיה בעיה של ניגוד עניינים. למי הוא יפנה? לכנ"ר? ויערערו על החלטת הכנ"ר? לשם מה זה דרוש בכלל? הכנ"ר יהיה האינסטנציה במתן הוראות בהליכי הסדר נושים? גם בשלבים המאוחרים יותר, ששם יש שאלות קיומיות, החל משכר-טרחתו של בעל התפקיד, אז בעל התפקיד יפנה לכנ"ר? לכאורה לפי הדוח כן.

אורנשטיין ציין כי "אולי הוועדה חושבת שתפקיד בית המשפט מיותר, ואם אכן כך, אז שיכתבו את זה. לפי הצעתה, הכנ"ר ימנה בעל תפקיד שייקח את סמכויות דירקטוריון החברה? שומו שמיים, זה להוציא שליטה, זו פגיעה בקניין. ועל שום מה? יש לוועדה בעיה בתפיסה של איך לבנות את כל התהליך הזה".

‏‎‎‏"חסרים שופטים בוועדה"

‎‎אורנשטיין ציין כי הסדרי החוב כיום לוקחים זמן רב מדי, אבל אמר כי גם בנושא זה הוועדה לא מספקת פתרונות מוצלחים, אלא להיפך. "יש חולה שדרוש לו טיפול דחוף. אבל הצעות ועדת אנדורן רק מאריכות את הטיפול בחברות שנקלעות לקשיים", אמר.

לדבריו, הוועדה לא דנה בשאלות האם ניתן לכפות הסדר חוב, מה הרוב הדרוש, האם יש לתת יתרון לנושים פיננסים בהסדרים, מה מעמדם של נושים בדין קדימה ועוד.

גם את הרכב ועדת אנדורן ביקר אורנשטיין. לדבריו, "היה צריך יותר אנשים בתחום העשייה. לא זיהיתי מבין חבריה אנשים שנתקלתי בהם. צריך היה לזמן שופטים בדימוס לוועדה. היה שופט שרצה להופיע בפניי, הוועדה אך היא בחרה שלא לשמוע אותו".

עו"ד דלית זמיר ממחלקת הייעוץ והחקיקה כלכלית-פיסקלית במשרד המשפטים השיבה לאורנשטיין וציינה כי "לא התכוונו למנוע מנושה לפנות לבית המשפט, אם הוא נדרש לכך".

לדבריה, הכוונה בשלב השלישי, במתווה שמציע הדוח, היא להציע שתי חלופות שהן מנוגדות. "ההצעה הראשונה מדברת על כלל ברור - לא שילמת - אין ניהול יותר. ולכאורה אין מניעה ללכת לכנ"ר על המינוי", אמרה זמיר. "החלופה השנייה שמציע הדוח הולכת לכיוון ההפוך לחלוטין - היא אומרת שמינוי בעל תפקיד בשלב הזה זו החלטה מרחיקת לכת ומשאירים לבית המשפט את כל שיקול-הדעת".

זמיר ציינה כי רק בדוח הסופי הוועדה תכריע בין שתי החלופות הללו.

‏‎‎‏"החשאיות אינה פרקטית"

‏‎‎עו"ד עופר שפירא ביקר את השלב הראשון והחשאי עליו מדברת ועדת אנדורן. שפירא ציין כי אפילו כשעניין היה תחת צו איסור פרסום פורמלי, כמו במקרה של חברת הנדל"ן הציבורית ב. יאיר, שמנהליה חשודים בהלבנת כספים עבור ארגון פשע, הדבר פורסם בדרכים שונות, ומניית החברה צנחה. "הניסיון לשמור על חשאיות הוא לא פרקטי", אמר שפירא.

שפירא הוסיף כי "בלא מעט הסדרים בהם ייצגתי, אחת הבעיות הייתה חוסר נכונות של החברה להכיר בזה שיש בעיה. אם קוראים את המלצות הוועדה, אז בסוף בסך-הכול מוסיפים פה עוד שלבים. כולם יגיעו לבית המשפט, ומזה בדיוק בעלי השליטה חוששים".

עו"ד אהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב-זליגמן דווקא מצא נקודות אור בשינוי שמבקשת לחולל ועדת אנדורן. "במדינת ישראל כיום הליך נורמלי של הסדר חוב נמשך כשנה. ברוב רובם של המקרים ההליך מלווה בהסכמה על הקפאת מצב החברה. החברה נוקטת במדיניות הסכמית של 'במקום דרוך'. זו מדיניות שטובה לטירונות, אבל לא לחיים עסקיים של חברה", אמר מיכאלי.

לדבריו, "המצב הקיים לא נותן לנו פתרון. לכן, עדיף לחברה לזהות את הבעיה בשלב מוקדם, ואז התרופה עשויה להיות פשוטה יותר, והיא לא תגיע להתקף לב".

עם זאת, לדברי מיכאלי, הוועדה הלכה רק את חצי הדרך. "אם לא תיווצר מתכונת שבה יש נציגות למחזיקי האג"ח, שמורכבת מהנושים הגדולים, שתוכל לנהל משא-ומתן, אבל גם להיות מחויבת למשא-ומתן - נראה הליך ארוך מאוד ויקר מאוד של הסדרי חוב. כשיש דרישות סותרות, אני מייחל לאפשרות להיכנס ללשכת השופט, כי אז כבמטה קסם עמדות קיצוניות מאוד הופכות פתאום מעודנות". ‏‎‎‏

גורם בסביבת ועדת אנדורן ציין כי "הוועדה ראתה לנגד עיניה את טובת הנושים והחברה וביקשה לוודא שתהליך הסדרי החוב נעשה בצורה היעילה והאפקטיבית ביותר עבורם".

‏‎‎אורנשטיין על שכר-טרחה למפרקים: "בסופו של דבר זה לטובת הנושים"

‎‎הנושא ה"חם" של שכר-טרחת בעלי התפקיד הממונים על-ידי בתי המשפט בהסדרי החוב נדון גם הוא בפאנל בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לאחרונה המליץ משרד המשפטים הצעה לתיקון שכר-הטרחה, שלפיו הוא ישולם לפי דיווחי שעות ולא לפי אחוזים.

שופט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, דחה את הביקורת הנמתחת לעתים בתקשורת על גובה שכר-הטרחה שפוסקים בתי המשפט לבעלי תפקיד שהם ממנים, כגון נאמנים ומפרקים.

"נושא שכר-הטרחה של בעלי תפקיד מעסיק את בתי המשפט", אמר אורנשטיין. "יש לנו רצון למנות בעלי תפקיד וטובים שישיאו כמה שיותר לקופת הפירוק. רק אם הם יידעו שיש להם שכר נאה, הם יעשו הכול בשביל לעשות כן. בסופו של דבר זה לטובת הנושים".

אורנשטיין ציין כי הוא ער לביקורות הגורסות שבתי המשפט פוסקים סכומים שלא יעלו על הדעת. "אני קורא מה כתוב בעיתונים, אבל בוא נכניס את הדברים לפרופורציות", אמר. "אני מקבל כל יום 100 בקשות, שחלקן עוסקות בשכר-הטרחה. הציבור לא יודע מהן. הוא יודע רק על מספר מצומצם של פסיקות שכר-טרחה בתיקים תקשורתיים. אבל זה לא חזות הכול".

לדבריו, עם רוב התיקים אין בעיה. "לא צריך רק בגלל מעט מאוד תיקים לשנות סדרי עולם. המצב הקיים בעקרון הוא נכון. התקנות מתגמלות לפי הצלחה, וזה נכון בקונספציה. אם נפסוק שכר-טרחה לפי שעות, לא אוכל לבקר את נכונות דיווחי השעות של בעלי התפקיד. אין לי את הכלים לזה", ציין.

‏לדברי אורנשטיין, צריך לשמור על סולם השכר של בעלי התפקיד כי ככל שבעל התפקיד מקבל יותר, הוא מביא יותר כסף לנושים. "בתיקים בהם פסקתי שכר-טרחה גבוה, הנושים תמכו בתשלום גבוה אפילו יותר, לאור הצלחת בעל התפקיד. אז אני לא אאשר שכר-טרחה, כשהנושים תומכים בבעלי התפקיד? זה יעלה על הדעת דבר כזה? אני סבור שהמצב הקיים הוא בסדר, ולא צריך לשנותו".

‏עו"ד דורית לוי-טילר העבירה גם היא ביקורת על הצעה לשינוי חישוב שכר-הטרחה. היא ציינה כי יש כמה מקרים מקוממים, שבהם שכר-הטרחה היה גבוה מדי, אבל לדבריה גם הם נעשו כדין.

"אני מזמינה את העיתונאים שמבקרים את גובה שכר-הטרחה המשולם לבעלי תפקיד להצטרף למשרד שלי שמשותק, כשצריך תוך ימים להבין עסק מורכב. המחשבה שבעל התפקיד אוסף מהרצפה את התקבולים של החברה היא שגויה. כשבעל תפקיד עושה טוב, חייבים לתגמל אותו".