רישום העברת זכויות ע"י קבלנים יעמוד על 300 שקל בלבד

ביהמ"ש קבע כי חברה משכנת או קבלן רשאים לגבות מבעל דירה שמוכר את דירתו סכום מקסימלי של 300 שקל בלבד (בתוספת מע"מ) בתמורה לרישום העברת הזכויות במקרקעין, בכל מקום בארץ כולל מעבר לקו הירוק

חברה משכנת או קבלן רשאים לגבות מבעל דירה שמוכר את דירתו סכום מקסימלי של 300 שקל בלבד (בתוספת מע"מ) בתמורה לרישום העברת הזכויות במקרקעין, בכל מקום בארץ כולל מעבר לקו הירוק - כך פסק השופט ד"ר זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה.

הפסיקה מתייחסת למקרים בהם דירה שכבר אוכלסה טרם נרשמה בטאבו, ולכן ברגע שבעל הדירה מוכר אותה בשוק היד השנייה, הרוכשים נדרשים לפנות לקבלן, או לעיתים לחברה משכנת, ולשלם להם על העברת הזכויות.

כדי להבהיר מה גובה הסכום שאותו רשאים לגבות הקבלנים על העברת הזכויות, פורסם בשנות ה-1999 צו פיקוח על המחירים, שקבע כי סכום העברת הזכויות לא יעלה על 300 שקל. על-פי משרד השיכון, רוב החברות מילאו אחר הצו, אך לעיתים התגלו מקרים בהם נגבה סכום גבוה יותר, בין היתר מעבר לקו הירוק, שם נטען כי הצו אינו תקף.

פסק הדין שניתן כעת התייחס לכתב אישום שהוגש על-ידי תובעת משרד הכלכלה, עו"ד טלי קינן, כנגד חברה שמכרה לפני למעלה מ-25 שנה דירה באלפי מנשה לאישה ורשמה אותה בספרי החברה. בשנת 2012 דרשה החברה מזוג רוכשים שקנו את הדירה, כתנאי להעברת הזכויות בספריה על שמם מאותה אישה, סך של 2,515 שקל בתוספת מע"מ, במקום מחיר מרבי של 300 שקל בתוספת מע"מ, בגין שירותי רישום.

פסק הדין קובע באופן מפורש כי בכל עסקה למכירת או רכישת דירה בשוק היד שנייה, שטרם נרשמה בטאבו, יוכל הקבלן לדרוש רק את הסכום שנקבע בצו פיקוח המחירים ועומד על 300 שקל.

בנוסף, השופט הדגיש בפסק הדין כי במקרה שייגבה סכום גבוה יותר, תעמוד החברה שגבתה את הסכום מרוכש הדירה בפני סכנת אישום פלילי.

במקרה הספציפי של התביעה הנוכחית לא נקבעה אשמה פלילית, משום שבית המשפט טען כי עד כה הסוגייה לא הייתה ברורה לגבי יישובים מעבר לקו הירוק, אולם הדגיש כי מעתה והלאה ההתייחסות תהיה שונה.

"המשמעות של הפסיקה היא שעכשיו ברור שגם בתוך תחומי הקו הירוק וגם מחוץ לקו הירוק יכולים הקבלנים לדרוש על רישום הזכויות רק 300 שקל בתוספת מע"מ", מסביר שאול מוצפי, מפקח על הצווים במשרד הבינוי והשיכון. "עוד שינוי משמעותי הוא הקביעה שחברה שתבקש סכום גבוה יותר יכולה לעמוד מול האשמה פלילית".

עוד אומר מוצפי כי "האכיפה תימשך ביתר שאת, על מנת למגר את התופעה של הפקעת מחירים מצד חברות קבלניות הרואות עצמן פטורות מהוראות החוק והצו מכוחו. אנחנו קוראים לאזרחים לממש את זכותם במקרים של הפרת הצווים ולהתלונן בפני הגורמים המטפלים במשרד הבינוי והשיכון ובמשרד הכלכלה. הפסיקה תסייע לנו להמשיך ולאכוף את הצו ולהגן על ציבור רוכשי הדירות".

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה, הממונה על ביצוע האכיפה בנושא המחירים, מסרה: "השופט בחר שלא להחמיר במסגרת כתב האישום הראשון לאור הנסיבות, ובשלב זה אנו בוחנים הגשת ערעור. יחד עם זאת, המדובר בכתב אישום ראשון ובעל חשיבות עקרונית שבעקבותיו יוגשו עוד כתבי אישום בתחום.

"אנחנו מצפים לגידול בתלונות המופנות למפקח על המחירים במשרד השיכון בעניין זה בעקבות החלטת בית המשפט. חברות קבלניות קיבלו כעת מסר ברור שאינו משתמע לשתי פנים מבית המשפט לעניין חלות הצו והחובות על-פיו".