הערת "עסק חי" לחברת סקיילקס; בדרך להסדר חוב נוסף

חודשיים בלבד לאחר שהוסרה, חזרה הערת "עסק חי" להתנוסס מעל דוחות חברת סקיילקס של אילן בן דב. בדוחות הכספיים שפרסמה החברה בסוף השבוע נכתב כי לאור "התפתחויות שליליות במערכת היחסים ההסכמית והעסקית עם סמסונג ולאור סימני האזהרה המתקיימים בחברה, מציגה החברה דוח תזרים מזומנים חזוי שהינו דוח גרעוני. בכוונת החברה לפנות לנאמני איגרות החוב של החברה, על מנת שיפנו לבית המשפט, כדי למנות מומחה לצורך קיום מו"מ להסדר חוב בין החברה לבין כל נושיה".

המשמעות - חמישה חודשים בלבד לאחר שהושלם הסדר החוב בסקיילקס, עומדת החברה בפני הסדר נוסף לחוב בלתי מובטח שהיקפו כ-570 מיליון שקל. באשר לחברה האם, סאני, שם הפך הסדר החוב שגובש לאחרונה לבלתי רלבנטי ומחזיקי האג"ח (חוב של 270 מיליון שקל) צפויים לזכות בתספורת עמוקה.

עד לפני זמן קצר חשבו בן דב, בעל השליטה בסקיילקס ובחברה האם סאני, והמנכ"ל שלו בשתי החברות, יהל שחר, כי הם רואים את האור בקצה מנהרת החובות. לאחר שנתיים שבהן היו השניים עסוקים באופן אינטנסיבי במשיכת זמן מול נושי החברות (בעיקר בסאני), במטרה לשמור על השליטה של בן דב בפירמידה, לזמן קצר נדמה היה שמאמציהם נשאו פרי.

בסוף 2012 מכרה סקיילקס את מניות השליטה בחברת הסלולר פרטנר לידי קבוצת חיים סבן, תוך שהאחרונה לוקחת על גבה את הלוואת המוכר הענקית - בגובה של כ-300 מיליון דולר - להאצ'יסון מהונג קונג, שאיימה למוטט את סקיילקס.

מאוחר יותר, בקיץ 2013, הצליח בן דב לגייס אג"ח פרטיות, שבעזרתן יכול היה להמשיך ולפרוע את תשלומי האג"ח לסדרות המובטחות של סקיילקס, ובתחילת השנה הנוכחית הוא אף השלים הסדר עם מחזיקי האג"ח הלא מובטחות. במסגרת ההסדר הזה נפרס החוב כלפיהם לטווח ארוך יותר, תוך שימוש ב"אס" של בן דב: הקשר החזק שיש לו עם ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית סמסונג.

המהלכים הללו הובילו לכך שבדוחות השנתיים שפרסמה סקיילקס במארס, הוסרה הערת "עסק חי" שהוצמדה לחברה זה זמן. אחרי שסיים לטפל בסקיילקס קידם בן דב את הסדר החוב בסאני, קיבל את אישור המומחה מטעם בית המשפט, והיה כפסע מאישור הסדר חוב על ידי מחזיקי האג"ח של החברה, שהיה מקנה לו קצת שקט מהנושים הפיננסים בפירמידה.

אלא שכעת מתברר כי מדובר היה בהפוגה קצרה בלבד, ובקרוב עשויים השניים למצוא את עצמם מגיעים שוב לאסיפות, כשהם מנסים לספק למשקיעים הסברים, או תירוצים, כיצד מה שהוצג רק לפני מספר חודשים כמערכת יחסים איתנה, הפך כעת למשענת קנה רצוץ.

היו סימני אזהרה מקדימים

הסיבה להתמוטטות הנוכחית של המגדל של בן דב היא כמובן חברת סמסונג, זו שבן דב כה התגאה בקשר העסקי שיש לו איתה. המכתב ששלחה החברה הקוראינית לסקיילקס בשבוע שעבר, לפיו היא דורשת לשנות את תנאי הסכם הזיכיון למכירת מכשירי הטלפון הסלולארי שלה מול סקיילקס, ובעיקר קיצור תקופת הזיכיון למכירת המכשירים מסוף שנת 2020 לסוף שנת 2015 - הוא לא פחות מרעידת אדמה עבור החברה.

זאת בפרט כאשר סמסונג העמידה סנקציה כלפי סקיילקס אם לא תסכים לשינוי בהסכם הזיכיון - הקפאת אשראי הספקים שהיא מעמידה לה. במצב עניינים זה לא תוכל סקיילקס לעמוד ביעדי המכירות שנקבעו בהסכם עם סמסונג, מה שיכול להביא בסופו של תהליך, ללקיחת הזיכיון מידיה.

סימני אזהרה מוקדמים לצינון היחסים בין הצדדים ניתן היה לראות כבר לפני שלושה חודשים, עם החתימה על הסכם הזיכיון החדש; זה אמנם הוארך לתקופה של 7 שנים, אך חלק מהותי מהפעילות בו - מכירת המכשירים לחברות הסלולר הגדולות בארץ - נלקח מידי סקיילקס. בן דב העדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה, וסיפר לכל מי שרק רצה לשמוע כי ההסכם החדש "לא ישפיע על הרווחיות של סקיילקס". "סמסונג מעולם לא חתמה עם אף יבואנית בעולם על הסכם כזה ארוך", הוא התגאה.

אלא שהתמונה, כך התברר בשבוע שעבר, שונה לחלוטין. בדוחות הרבעון הראשון של סקיילקס נכתב כי אם החברה לא תצליח לשנות את עמדת סמסונג, עלולה להיות לכך השפעה מהותית לרעה על יכולתה לעמוד ביעדיה על פי הסכם ההפצה מכוחו מפיצה החברה טלפונים ואביזרים של סמסונג; על תזרים המזומנים החזוי של החברה; על השווי ההוגן של הפעילות; על ה-NAV (שווי נכסי נקי) של החברה; ועל כושר הפירעון שלה. במצב דברים זה קיים חשש לקיומן של עילות לפירעון מיידי בשטרי הנאמנות ובמסמכי האשראי של החברה מול בנק מסחרי וגוף מוסדי שהעמיד לחברה אשראי".

ניה"ע סקיילקס מממשיכים ליפול

היום לא ניתן היה להשיג את תגובתם של בן דב ושחר למצב החדש שנוצר בסקיילקס, ונראה שגם הם עדיין לא מעכלים את החדשות המרות, או יודעים כיצד ניתן להתמודד עימן. מי שכבר נתן את הפרשנות שלו למהלך של סמסונג הוא שוק ההון. בשלושת הימים האחרונים נרשמה צניחה בכל ניה"ע של סקיילקס, כשרק איגרות החוב מסדרה ד' ו-ו' של סקיילקס, להן משועבדות מניות של פרטנר, רושמות ירידות צנועות יחסית.

מניית סקיילקס צנחה מאז המכתב ששלחה סמסונג ב-56%, כשהיא נופלת לשווי של 57 מיליון שקל בלבד. מדובר בשווי שפל של החרבה. איגרות החוב הלא מובטחות (סדרות ז'-ט') נפלו בשיעור מצטבר של 33%-42%, ובמצב הדברים הנוכחי, נראה שהמחזיקים צפויים לעבור תספורת או לכל הפחות דחייה משמעותית עוד יותר בהחזר החוב.

באשר לפעילות התפעולית של זיכיון סמסונג, הרי שברבעון הראשון של השנה הסתכמו ההכנסות ממנה בכ-269 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. המשך השחיקה בשיעורי הרווחיות על רקע התחתרות בענף, הקטינה את הרווח התפעולי במעט, ל-12 מיליון שקל. בדוח תזרים המזומנים החזוי, מעריכה סקיילקס כי פעילות סמסונג תייצר תזרים של 40 מיליון שקל לשנה, ודירקטוריון החברה מציין כי "החברה אינה יכולה להעריך בשלב זה את ההשפעות שעלולות לנבוע מההתפתחויות השליליות במערכת היחסים עם סמסונג". לפני חודשיים נציין, העריך דירקטוריון סקיילקס כי פעילות סמסונג תייצר תזרים של 57 מיליון שקל בשנת 2014, ו-84 מיליון שקל בשנת 2015.

הקשר המידרדר בין סקיילקס לסמסונג

מערכת היחסים בין סמסונג ישראל לקבוצת סאני-סקיילקס של אילן בן דב נמצאת במגמת הידרדרות זה מספר שנים. תהליך ההתנתקות, או ההיפרדות במגוון תחומי פעילות, החל כבר בתקופתו של מנכ"ל סקיילקס הקודם, דוידי פיאמנטה, שהיה מקורב מאוד להנהלת סמסונג העולמית ועזב בתחילת 2013.

באותה התקופה החליטה סמסונג ישראל לקחת על עצמה את נושא השיווק ויחסי הציבור של סמסונג סלולר. זמן לא רב לאחר מכן החליטה סמסונג להוציא את תחום עדכוני הגרסה של הסמארטפונים ממשרדי סאני ולהעבירו לטיפול במשרדיה ביקום. המשבר האמיתי הגיע בחודש פברואר השנה, כאשר סמסונג בישרה לסקיילקס, במסגרת תנאי חידוש הזיכיון, שהיא לא תטפל עוד ביבוא המכשירים עבור מפעילות הסלולר בישראל, אלא תתמקד בחנויות הסלולר, באתר האינטרנט שלה ובהוט מובייל.

בהנהלת סקיילקס דאגו להדגיש בזמנו, בניגוד להערכת המשקיעים, כי הסכם הזיכיון החדש עם סמסונג מיטיב עם החברה, שכן במסגרתו תשמש סקיילקס כיבואן בלעדי ל"שוק הפתוח" (חנויות הסלולר ומכירה ישירה ללקוח) עד סוף שנת 2020, בכפוף לעמידתה ביעדים שנתיים.

ייתכן שסמסונג תוסיף עוד יבואן

בריאיון ל"גלובס" בתחילת החודש סיפר מנהל חטיבת הסלולר בסמסונג ישראל, קובי כליף, על הסיבות לשינוי ההסכם מול סקיילקס: "מערכת היחסים עם סאני-סקיילקס היא טובה ויציבה", אמר והוסיף, "סאני-סקיילקס היא היבואן שלנו במשך 15 שנה. אי אפשר לקחת את מה שהם עשו בשנים האלו, ובסמסונג מכירים את העבודה שלהם".

נראה שזו הייתה רק המדיניות כלפי חוץ. מתחת לפני השטח התקבלה בסמסונג ישראל החלטה לקרר את היחסים עם השותף הוותיק. לפני מספר ימים שיגרה סמסונג מכתב אודות שינוי תנאי הפעילות בין שני הגופים. עם או בלי קשר למערכת היחסים עם סמסונג, בסוף החודש שעבר הודיעו גם סמנכ"ל השיווק, יובל אטד, ומנכ"ל פעילות הסלולר בסקיילקס, יצחקי בנציוני, על עזיבת החברה.

כדאי לשים לב, שמערכות היחסים בין אנשי הנהלות סמסונג ישראל וסקיילקס לא רגועים כבר תקופה ארוכה, ונראה כי לא הכול קשור רק להנהלה בקוריאה. כך, למשל, אירוע צורם התרחש בהשקת מכשיר הדגל של החברה, גלקסי S5, בחודש אפריל: במסיבת העיתונאים שסמסונג ישראל ארגנה לא נכח אף חבר הנהלה בכיר מטעם סקיילקס, בראשונה זה שנים. אי-הופעה של כזה לימדה על הקרירות בין שתי החברות.

זאת ועוד: לסמסונג ישראל יש, על פי ההערכות, תוכנית לפתוח מעבדות תיקונים לסמארטפונים ולטאבלטים - פעילות שמתבצעת כיום תחת סקיילקס ובסמסונג ישראל מכחישים כרגע.

בסופו של דבר, לפי קצב ההתפתחויות הנוכחי, ייתכן שסמסונג תוסיף בעתיד עוד יבואן לישראל. להנהלת סקיילקס כדאי להסתכל על מה שקרה בשנתיים האחרונות עם LG ישראל וברימאג תקשורת, שהייתה תקופה ארוכה יבואנית מכשירי הסלולר של LG. היחסים בין שתי החברות הידרדרו, עד שברימאג מכרה את הסכם היבוא ליבואנית אחרת, רונלייט, שהצליחה לקדם פלאים את המותג בישראל בשנה האחרונה.

 בן דב