"למעט מחנות בודדים, כל שטח מרכז הארץ יהיה נקי ממחנות צה"ל - זו המטרה", כך אמר היום (ב') מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, האמון מטעם הממשלה על גיבוש תוכנית לפינוי מחנות צה"ל, כחלק מהטיפול בתקציב הביטחון. "יש לזה יתרונות בכמה מובנים: קודם כול זה מבצע תשתיתי ענק של עשרות מיליארדי שקלים והשקעה כזאת של הממשלה תתרום לפעילות הכלכלית במשק. כמו כן, התוכנית תפנה קרקעות עבור כ-100 אלף יחידות דיור באזורי ביקוש במרכז הארץ, והקמת הבסיסים במסה כזאת בפריפריה תהיה דחיפה כלכלית ענקית לדרום ולצפון. עשרות אלפי אנשי קבע וחיילים יעבדו, יחיו, יצרכו ויפרו את המקומות הללו".
"החידוש הוא שמדובר בכל בסיסי צה"ל בין חיפה לבאר שבע", הוסיף לוקר, "אני לא מדבר על 19 מיליארד, אלא על עשרות מיליארדי שקלים. הכי חשוב, אני מדבר על כסף שיגויס משוק ההון, לא כסף תקציבי. אנחנו מכירים את המציאות התקציבית והוויכוחים הקבועים. כדי לעקוף את הבעיות, התוכנית אמורה לגייס את המימון למבצע הענק הזה, של פעם בקיום מדינה, משוק ההון. במילה אחת - איגו"ח. מה הנכס שיביא לפירעון החוב? הקרקעות הכי יקרות באזורי ביקוש. המדינה תשווק אותן בשווי של עשרות מיליארדי שקלים.
התלות בתקציב הביטחון פשוט מסכלת ומקשה על המהלך. המעבר לפריפריה צריך להיות מחוץ למאבק הזה, ולכן צריך אתכם למימון החוץ-תקציבי. מי שיממן את הקמת הבסיסים זה מוסדיים, בנקים וגופים נוספים. מקווה שנסיים את התוכנית בתוך כמה שבועות".
"המזומן הוא הדלק של ההון השחור"
לוקר התייחס גם לנושא ההון השחור, שעלה באחרונה לכותרות, ואמר כי המדינה צריכה לצמצם את התלות שלה במזומן. "חייבים שוויון בנטל של תשלומי המס", אמר לוקר, "הכלכלה השחורה בישראל נאמדת בכרבע מהתמ"ג, יש אובדן ענק מהמסים. זה סכום ששווה כמעט לתקציב הביטחון או לתקציב מערכת החינוך. עשרות מיליארדי שקלים. ומה מניע את העולם הלא מדווח הזה? המזומן, הדלק של ההון השחור. לכן צריך לטפל בזה, הדבר פוגע בלכידות החברתית. כלכלה שחורה מערערת את הלגיטימיות של שלטון החוק. האמצעי למאבק בדבר הזה הוא מלחמה בשימוש במזומן. לכן קבענו רף של 5,000 שקל לעסקאות במזומן.
לוקר אמר עוד כי בשבועות הקרובים "נביא לאישור הממשלה תוכנית פעולה רחבה לדה-רגולציה ונקים יחידה מרכזית לרידוד הרגולציה. הנטל של עשיית עסקים בישראל גדל יותר מדי. כיום כל רגולטור שוקל את שיקוליו בלבד, אין ניהול סיכונים בכלל, יש רק קבלת אישורים מראש מפקידים ואז אפשר לפעול. אנחנו רוצים להשריש שני עקרונות יסוד: אחד, שכל רגולטור ישקול את העלות שהוא משית על השוק המפוקח, מה הנזק לצד התועלת שהוא גורם, שיפחית כל שנה את העלות הזאת על העסקים. שנית, רגולציה בדיעבד, זה סטנדרט ברור שיש לעמוד בו - אין יותר אישור מראש מהפקיד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
