דני דנקנר לעליון: לא הייתה לי כוונה לרמות - אני לא מושחת

‎‎יו"ר בנק הפועלים לשעבר הורשע בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תאגיד בנקאי וקבלת דבר בתחבולה‏, נדון לשנת מאסר וערער על חומרת העונש ■ סנגורו בדיון בערעור: "הדבר הקשה ביותר במצבו זו הנפילה"

דני דנקנר  / צילום: יותם רונן
דני דנקנר / צילום: יותם רונן

"הדבר הקשה ביותר במצב של דני דנקנר זו הנפילה, ואנחנו לא שמים את הדעת מספיק במשפט למושג הנפילה. יש פה נפילה ממצב של יו"ר בנק למצב שהוא היום נטול כסף, על סף משבר מוחלט, אם לא כבר שם. יש נגדו תביעות של בנקים ומס הכנסה. הוא למעשה נמחק" - כך טען הבוקר (ב') עו"ד-ד"ר יעקב וינרוט, במסגרת הדיון בערעורו לעליון של יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, על העונש שנגזר עליו בעקבות הרשעתו בהסדר טיעון בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי ובתחבולה.

וינרוט הוסיף: "5 שנים דנקנר היה מושעה על-ידי בנק ישראל והמפקח על הבנקים, כשמעל ראשו עומדות עבירות נוראיות של שוחד ומירמה, ובסופו של יום צריך להבין שהוא הורשע בניהול לא תקין ולא יותר מזה. האם זהו המקום לתת לאדם עונש של מאסר בפועל לאחר 7 שנים של סבל?".

לדבריו, "בנסיבת הכוללות, אני חושב שלא. האיש לא מושחת. כשמסתכלים על התיק בפרופורציות, אני סבור שיש לגזור עליו עונש לריצוי בדרך של עבודות שירות".

נזכיר כי עד לפני מספר שנים נחשב דנקנר לאחד מאנשי העסקים המצליחים בישראל, ואף טיפס לצמרת בנק הפועלים - הבנק הגדול בישראל. אלא שאז נחשפו שתי פרשות פליליות שבהן דנקנר היה מעורב, והוא צנח במהרה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

לפני מספר חודשים הורשע דנקנר בכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים ביצע עבירות של הפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר בתחבולה, ונגזר עליו עונש של שנת מאסר.

בערעור שהגיש דנקנר לעליון על גזר דינו, הוא מבקש לבטל את שנת המאסר בפועל שנגזרה עליו, בעקבות הרשעתו בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תאגיד בנקאי וקבלת דבר בתחבולה.

לטענתו, עונש המאסר בפועל הוא "חסר תקדים בחומרתו, ואיננו עולה בקנה אחד עם העיקרון בדבר יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה לבין סוג ומידת העונש המוטל בעקבותיו".

עוד נטען בערעור כי בית המשפט המחוזי היה צריך להימנע מלערוך הקבלה בין עבירת הפרת אמונים בתאגיד, שבה הורשע דנקנר, לבין מירמה והפרת אמונים של עובד ציבור.

בכל מקום שנערכה השוואה כזו, טוען דנקנר, מן הראוי היה להשוות להרשעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, שבה המדינה עצמה ביקשה מבית המשפט לגזור על אולמרט עבודות שירות - ולבסוף גזר עליו בית המשפט מאסר על-תנאי בלבד.

בראשית הדיון טען עו"ד וינרוט כנגד העונש שנגזר על דנקנר כי הוא אינו מידתי ביחס לעובדה שמדובר בהרשעה ראשונה מסוגה. "כבודכם, מעולם לא עמד לדין במדינת ישראל על עבירה של הפרת אמונים בתאגיד שעומדת לבדה. גם כאשר מדובר בעבירה של הפרת אמונים, אז למעט מקרים יוצאת דופן כאשר לא היה מדובר בשחיתות, לא נגזר עונש של מאסר בפועל. אחת הטעויות שנפלו בפסק הדין היא העובדה שכבוד בית המשפט התעלם מכך שזו עבירה בלי כוונה לרמות. בית המשפט התייחס לעבירת תחבולה כאילו מדובר בכוונה לרמות".

מנגד טען עו"ד מאור אבן-חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כי "העונש שנגזר על דנקנר הולם את המעשים ואת נסיבות ביצוע העבירות על-ידי הנאשם. לא מדובר כאן על עבירה אחת אלא על מכלול עבירות שבוצעו לאורך תקופת זמן לא קצרה".

לדבריו, "מדובר אולי בנסיבות החמורות ביותר שאפשר לראות עבירות כאלה מבוצעות. הן לא בוצעו בתאגיד פרטי ולא בתאגיד ציבורי רגיל אלא בתאגיד בנקאי. המערער היה בתפקיד הבכיר בבנק, יו"ר הבנק, ראש הגוף הכלכלי הגדול במדינה, כאשר ביצע עבירה לאורך שנים. הוא עומד בראש הדירקטוריון, שתפקידו היה לבקר את הבנק, והוא פעל בניגוד עניינים ומקבל דבר בתחבולה גם מהבנק שהוא עליו נפקד וגם על-ידי בנק זר.

"עקרונות הענישה בעבירות צווארון לבן מאוד ברורים: ככל שתפקידו רב יותר - כך צריך לגזור על הנאשם עונש חמור יותר. מדובר באדם בתפקיד הבכיר ביותר בתאגיד הגדול ביותר".

נזכיר כי בהמשך הורשע דנקנר גם במשפט הולילנד, בכך שנתן שוחד בסך 1.3 מיליון שקל למאיר רבין במטרה לקדם אינטרסים של חברת תעשיות מלח במינהל מקרקעי ישראל - ונגזרו עליו 3 שנות מאסר בפועל.