משה אשר: "בצ'יינג'ים מתגלגל יותר כסף מבמערכת הבנקאית"

מנהל רשות המסים בכנס לשכת רוה"ח: "בקרוב נפרסם נוהל גילוי מרצון חדש, שיאפשר לנישומים לדווח על כספם המוחבא בארץ ובחו"ל בהליך מקוצר" ■ "יש עוד עשרות מיליארדי שקלים של הון ישראלי לא מדווח שנמצא בחו"ל"

משה אשר / צילום: אלון רון
משה אשר / צילום: אלון רון

בקרוב צפויה רשות המסים לפרסם נוהל גילוי מרצון חדש, ובו מסלולי גילוי מקוצרים שיאפשרו לנישומים לדווח על כספם המוחבא בארץ ובחו"ל, באנונימיות, ללא סבך ביורוקרטיה וללא משא-ומתן ארוך מול פקידי המס - כך עולה מדבריו של מנהל רשות המסים, רו"ח ועו"ד משה אשר, שנאם הבוקר (ב') בכנס לשכת רואי החשבון באילת.

"קצה הקרחון"

במסגרת נוהל גילוי מרצון הקודם של רשות המסים נחשף הון של 12 מיליארד שקל, ואולם לדברי אשר, מדובר רק בקצה הקרחון.

"יש הרבה מאוד הון שחור של ישראלים שנמצא בחוץ לארץ. יש עוד עשרות מיליארדי שקלים של הון ישראלי לא מדווח שנמצא בחו"ל. בתקופה האחרונה בנקים בכל העולם מתחילים להעלות אותו לאוויר. הם דורשים מהלקוחות שיסבירו מה זה ההון הזה, וההון הזה מתחיל לזוז. מדינות עובדות בשיתוף-פעולה עם ארצות-הברית, ויש הסכמים בינלאומיים לשיתוף מידע בכל העולם".

על הרקע הזה שיגר אשר אזהרה ברורה לכל הנישומים שמעלימים הון: "היום שם המשחק בין כל המדינות הוא שקיפות. העולם נהיה הרבה יותר שקוף. הסודיות הבנקאית מכורסמת מיום ליום. תראו מה קרה בשווייץ, תראו את הקנסות שמקבלים בנקים מהשורה הראשונה בעולם מממשלת ארצות-הברית, תראו מה קרה לבנק אחד בישראל שסוקר בהרחבה בעיתונים בימים האחרונים (בנק לאומי). הכסף השחור של הישראלים יעלה לאוויר".

אשר הבהיר כי רשות המסים לא מחכה לדיווח בהתנדבות, אלא פועלת כל העת, בשיתופי-פעולה עם מדינות שונות, לחשיפת המידע, וכעת יש בפניה מידע רב שהתקבל מבנקים ומדינות ברחבי העולם.

"אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים להגיע לאותו מידע סמוי של הישראלים. כרגע יש לנו רשומות מאוד גדולות, בכמות של אלפים שקיבלנו מחו"ל, ונקבל עוד מידע. ואנחנו עוברים עליו. לכן, עדיף לנישומים לבוא ולהצהיר על הכסף שלהם בגילוי מרצון".

"מסלול מקוצר"

באשר לנוהל החדש, אמר אשר כי "רשות המסים נמצאת לקראת הגל היותר גדול של חשיפת ההון החבוי, באמצעות נוהל גילוי מרצון שאנחנו מנסחים עכשיו ונמצא בשלבים מאוד מתקדמים. אין שם הקלות במס ומבצעים, אבל יש הרבה מאוד פישוט בביורוקרטיה והתייחסות לסכומים קטנים ומסלולים מקוצרים כדי לאפשר את הגילוי מרצון של כספים בארץ ובחו"ל ואת החשיפה של ההון".

ל"גלובס" הבהיר אשר כי הנוהל יכלול "מסלול מקוצר", המיועד לישראלים בעלי הון לא מדווח בהיקף של עד שני מיליון שקלים, שהביורוקרטיה בו תהיה פשוטה במיוחד: הגשת בקשה לגילוי בטופס פשוט לסמנכ"ל חקירות, הגשת דוח מתקן על הדוח השנתי וכמובן תשלום המס המחויב.

"להחליף דיסק"

בהמשך תיאר אשר את פעולות הרשות בתקופה האחרונה במלחמה נגד מעלימי מס ונגד ההון השחור, והבהיר כי "נושא ההון השחור זאת לא רק בעיה של רשות המסים. זאת בעיה של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה. ביום שאנחנו נצליח להביא יותר מההון השחור - ולצערנו הוא בסכום גדול מאוד בישראל - נוכל גם להוריד מסים ולתת הקלות ושירותים לאזרחי המדינה ודברים נוספים שהם שווי כסף. אבל בשביל זה כולנו צריכים להירתם ולהחליף דיסק. השאלות 'עם מע"מ בלי מע"מ' או 'עם חשבונית בלי חשבונית' צריכות להיות נחלת העבר".

לדברי אשר, הרשות פועלת כל העת במסגרת מבצעי גבייה מעסקים ברחבי הארץ. "אנחנו מגיעים לעסקים ומנהלים מבצעי גבייה כל הזמן. בסופי שבוע יש תחושה שהעוסקים חושבים שיש פטור מהקופה הרושמת, ואנחנו נמצאים שם, ואנשים שנתפסים מיד מוצאים הסברים ותירוצים, ונפתחים נגדם תיקים".

"אבל", הוסיף אשר, "אנחנו שואפים למקומות גבוהים יותר, כאשר העונש הקשה יהיה בצד העבירה הגדולה והחמורה שבצידה המון כסף".

"לא לתפוס את האינסטלטור"

אשר התייחס בכך ליוזמה של רשות המסים לכלול את עבירות המס החמורות במסגרת עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון - יוזמה שזוכה להתנגדות רבה בקרב מייצגים שונים במשק.

"בחוק ההסדרים הקודם ביקשנו להכניס את עבירות המס החמורות לחוק איסור הלבנת הון, אבל זה לא עבר, והסכמנו לפצל את זה לחקיקה נפרדת. חוק איסור הלבנת הון אולי התחיל בהיסטוריה שלו כחוק הלבנת הון שנועד לטיפול בעבירות חמורות וקשות ביותר, עבריינות קלאסית, אבל מה שקרה עם השנים הוא שבמדינות ה-OECD הכניסו גם את עבירות המס הקשות לחוק. החוק התחיל בעבירות כמו טרור ופשיעה חמורה, אך בעולם הבינו שיש צורך להשתמש בכלי זה גם כדי למנוע עבירות מס. זה גם ייצר הרתעה. עבירות מס בהיקפים של מיליונים ועשרות מיליונים זה דבר קשה, והגיע הזמן לפרק אותן".

"לכן", אמר אשר, "חוק איסור הלבנת הון רלבנטי לא רק לארגוני הפשיעה, שם יש עבירות מס ועבירות פליליות קשות. זה נמצא כרגע בוועדת חוקה, ואנחנו מקווים שבשנת הכספים הזאת זה יעבור. יש ויכוחים ודיונים, אבל אין ספק שהמהלך הזה הוא מהלך חשוב. לא מדובר בלתפוס את האינסטלטור שנתן או לא חשבונית, אלא מדובר בכלי עם עוצמה שמטפל בהיקפים גדולים של העלמות מס".

"מחצית הצ'יינג'ים לא רשומים"

מאבק נוסף שרשות המסים מנהלת בימים אלה, לדברי אשר, הוא המאבק בהון השחור בצ'יינג'ים. "עובר שם כסף מאוד גדול", אמר אשר. "בצ'יינג'ים יש היקף עסקאות עצום, סכומי-עתק שמתגלגלים שם, יש מידע שמתגלגל שם יותר כסף מבמערכת הבנקאית, אבל הרגולציה לא טובה, האכיפה לא טובה, והמידע שזורם משם לא מספיק.

"במסגרת חוק ההסדרים עברה חקיקה שתחייב אותם לדווח, אחת לרבעון, על כל העסקאות מעל 50 אלף שקל שמבוצעות שם. התקבלה החלטה להעביר את הרגולציה ואת הפיקוח על הצ'יינג'ים לרשות המסים. היום למעלה ממחצית הצ'יינג'ים אינם רשומים, אין בקרה, ואין פיקוח. לכן, לבקשת שר האוצר, אנחנו עוברים לתהליך שההסדרה והפיקוח על הצ'יינגי'ם יעברו לידי רשות המסים".

הצלבת מידע

עוד התייחס אשר ליוזמות להחיל חובת דיווח כללית שנתית על כלל אזרחי המדינה, אך הבהיר כי רשות המסים מתנגדת ליוזמה זו. "מדברים מעת לעת על חובת דיווח כללית שכל האזרחים יצטרפו לרשת של רשות המסים. הרשת כוללת כרגע מיליון מדווחים, ומדובר בהגדלה של יותר מפי 2.5 - עוד 2.5 מיליון ייכנסו לחובת הדיווח. זו הרחבה קיצונית של רשת המדווחים.

"אנחנו חושבים שזה לא יעיל, ואפשר לעשות את הדברים בצורה חלופית. אחד הפתרונות הוא הצלבת מידעים באמצעות פרויקט מודיעיני של חטיבת החקירות והמודיעין שלנו שמגלים ומצליבים נתונים מחשידים. יש רשימה שלמה של סימנים מחשידים, שאנחנו פונים לאנשים ודורשים דוח שנתי ואומרים תסבירו מאיפה הכספים".

עוד הצהיר אשר כי בתוך כשבוע תוציא רשות המסים טיוטת הנחיות להרחבת בסיס המס בישראל שיחול על החברות הרב-לאומיות שפועלות באמצעות האינטרנט, בהן גוגל, פייסבוק וחברות דומות שכיום אינן ממוסות בישראל על פעילותן באינטרנט.