"כשנותנים קרקע לתושבי ת"א הקשת המזרחית לא נזעקת"

עו"ד מיכי דרורי, היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית: "אנחנו רוצים דיור, אבל לא רוצים ספסרות. לא ייתכן שאדם יבנה בית, ואחרי שנתיים ימכור אותו. אנחנו רוצים שותף בזכויות ובחובות הקיבוץ"

עו"ד מיכי דרורי / צילום: תמר מצפי
עו"ד מיכי דרורי / צילום: תמר מצפי

ב-22 ביוני תדון רשות מקרקעי ישראל בטיוטת ההסדר בין המדינה לתנועה הקיבוצית, שעל פיו ייקבע מתווה לשיוך בתים וביטול הקפאת הבנייה בקיבוצים. מטרת המתווה להציע חלופה, כך שבנוסף להחלטה הקיימת המאפשרת למשפחות חברי הקיבוץ לרכוש את הקרקע תמורת תשלום 33% מערכה, תהיה העדפה לכך שאת הזכויות ירכוש הקיבוץ, והחכירה תישאר בידי האגודה השיתופית. המחלוקת שנותרה בעינה, נוגעת לגובה התשלום שיעבירו האגודות לרמ"י.

"מטרת המתווה היא בפירוש להציל את הקיבוצים", אומר עו"ד מיכה (מיכי) דרורי, היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית. "20 שנה הקיבוצים היו במשבר, הם הלכו וקטנו, ורק ב-2007 החלה תקופת קליטה וצמיחה מחודשת, שנעצרה בשנתיים האחרונות בגלל הקפאת הבנייה. ההחלטה על שיוך הדירות תקפה 18 שנה, ו-147 קיבוצים החליטו ליישם אותה, אך רק 30 קיבוצים בפריפריה, שם ערך הקרקע נמוך, עשו זאת. לאחרים אין אפשרות לעשות זאת, בגלל גובה התשלום. בשלב מסוים רמ"י אמרה שנבצע שיוך, או שלא נבנה, וכך נולדה מצוקת דיור".

- איך מצוקת דיור, אם החברים לא משלמים על הדירות שהם גרים בהן?

"עליית מחירי הקרקע בערים השפיעה גם עלינו. קיבוצים רבים לא יכלו לבצע שיוך בגלל עלות דמי ההיוון שמבקשת רמ"י, והיא בתגובה הקפיאה את היתרי הבנייה. שר השיכון הבין שיש לייצר מנגנון שמציע לחברים פחות זכויות בקרקע".

- מדוע "פחות זכויות" זה טוב?

"כי הדרך הזו מבטיחה שאופי הקיבוץ לא יאבד. אם כל אחד יוכל לקנות ולמכור את ביתו ולא הקיבוץ יהיה הבעלים של הקרקע, הדבר שנקרא קיבוץ, שלא קיים באף מדינה בעולם, ייעלם. אנחנו רוצים דיור, אבל לא רוצים ספסרות. לא ייתכן שאדם יבנה בית, ואחרי שנתיים ימכור אותו. אנחנו רוצים שותף בזכויות ובחובות הקיבוץ".

דרורי מזכיר ש-75% מהקיבוצים נמצאים בשולי הארץ ופיתרון בעיית הדיור מביא איתו הזדמנות למשפחות צעירות "לגור בפריפריה בדרך חיים המיוחדת הזאת", כדבריו. "לא חוכמה להגיד שכל אחד יקבל בעלות על הבית שלו, ויאללה נהפוך להיות יישוב קהילתי. קיבוץ זה לא רק בתים, זה גם מפעלים, תעסוקה וחינוך".

- יש טענה שהקיבוצים מחלישים ערים בפריפריה כי התושבים החזקיים עוזבים אותן לטובת ה"הרחבות".

"ההחלטות החדשות עוסקות בקליטת חברים לקיבוצים ולא בשיווק ההרחבות. ובכל מקרה הבעיה היא כיצד למשוך משיכת לכל סוגי היישובים בפריפריה. אגב, ההיוון שנדרש תושב קיבוץ גת לשלם עבור הקרקע (33%), הוא פי 10 ממה שצריך לשלם תושב העיר קרית גת (3.75%). כך או כך, המסות של התושבים החסרים בקרית שמונה וגם בקיבוץ מעין ברוך, נעצרות בדרך צפונה, בנתניה".

- מה עמדתכם לגבי המתווה החדש?

"הוא לא הוגן. חברי הקיבוצים הם היחידים שמוכנים לממן לעצמם בניית בית בלי לקבל זכויות בקרקע, ועוד מתחשבנים איתם על זה. במשך 100 שנה הקיבוץ שילם מאות אלפי שקלים בשנה בגין החכירה למינהל, בלי לשלם על כל בית חדש שנבנה. בקיבוץ המתחדש, יכולת המימון הצטמצמה וכיום כל משפחה צריכה לשלם את הבנייה ממקורותיה. הסכום המבוקש במתווה החדש הוא סכום עתק, במיוחד כי החבר לא מקבל את הבית לבעלותו".

- הקשת המזרחית תטען שמעולם לא קניתם, ולכן גם לא מגיע לכם לקבל.

"מעניין. המדינה עומדת להעביר בחינם קרקעות בנאות אפקה בתל אביב לבעלות תושבי העיר, ואני לא רואה שהקשת הדמוקרטית המזרחית נזעקת".