משרד הבריאות ליצרניות המזון: תחליפי המלח אינם בריאים

יצרניות מזון שונות יצאו לאחרונה בהצהרה על הפחתת כמות המלח והנתרן במוצרי חלב, מוצרי בשר מעובדים, חטיפים ועוד. אלא שבמקום מלחים ונתרן, שצריכת יתר שלהם עשויה להסב נזק גופני (לחץ דם גבוה ותחלואה לבבית), נעשה שימוש בתחליפי מלח במטרה לשמור על הטעם המלוח שאליו הורגלנו.

באילו תחליפים מדובר, ובאילו מוצרי מזון? שמות התחליפים: תערובת נתרן כלורי, תערובת אשלגן כלורי, סלונה, Symlife salt, Puraq ועוד, והם מצויים כמעט בכל מוצר - בחטיפים, בתבשילים מוכנים, בקטשופ ובדברי מאפה.

במילים אחרות, כשם שהיצרניות מחליפות את הסוכר במזון בממתיקים מלאכותיים, כעת חלקן ממליחות את מוצרי המזון בממליחים מלאכותיים.

מה המטרה? לצמצם את כמות המלח מבלי לפגוע בטעם, וזאת לא רק משום שהצרכנים מעדיפים את הטעם המלוח, אלא משום שצרכנים נוטים לאכול הרבה יותר כשהמוצר המלוח.

אלא שלפי עמדת משרד הבריאות, השימוש בתחליפי מלח (המכילים בין היתר אשלגן) מסב נזק בשני אפיקים: ראשית, הוא עלול לפגוע בהתקדמות התוכנית להפחתת צריכת הנתרן של משרד הבריאות, שבדומה לרשויות בריאות ברחבי העולם שואף להרגיל את הציבור בהדרגה לטעמים פחות מלוחים של מאכלים שונים.

שנית, גם תחליפי המלח עצמם עלולים להסב נזק בריאותי, בשל צריכה עודפת של מינרלים העלולים לגרום לתופעות לוואי בקרב קבוצות פגיעות באוכלוסייה (קשישים, ילדים קטנים ואנשים עם מחלות כליה.

חשוב להבין שתחליפי המלח, דוגמת סלונה של כיל הישראלית, מאושרים על-ידי משרד הבריאות, אלא שהמשרד ממליץ ליצרנים להפחית את השילוב שלהם במזון המעובד ולצרכנים להפחית את צריכתם.

סקר שערך משרד הבריאות מצא כי מרבית האוכלוסייה, ובפרט ילדים ובני-נוער, צורכים כמות נתרן גבוהה מההמלצה היומית - העומדת על 2,500 מ"ג (6 גרם מלח). השאיפה היא להוריד עד שנת 2020 בצורה הדרגתית את כמות הנתרן המומלצת ל-1,500 מ"ג ליום.

כיצד ניתן להתחקות אחר הנתרן? בדקו בכיתוב על האריזה. מזון המכיל מעל 400 מ"ג נתרן ל-100 גרם נחשב עתיר נתרן, ופחות מ-100 מ"ג - דל נתרן.