הנודניק של הבריאות

על העובדה שמשרד הבריאות כשל בפיקוח על בתי החולים הממשלתיים כבר אין כמעט מי שיערער, במיוחד אחרי סדרה של תחקירים, בין היתר ב"גלובס", שגרמו למבוכה רבה במערכת.

אלא שבכל הקשור לענייני משמעת ולמנהל תקין, הריבון הוא נציב שירות המדינה, משה דיין, שנשאר ברוב המקרים בצל כאילו היה לגורם לא רלוונטי. מחוץ לביקורת הציבורית ומתחת לרדאר של התקשורת.

דיין עסוק כולו בהובלת רפורמה מבורכת במשרדי הממשלה, ועושה לעתים רושם כאילו הכאוס שמתחולל בניהול בתי החולים הממשלתיים נתפס על ידו כמטרד, כאב ראש שאפשר להעביר במינימום חיכוכים. בעבר דווקא היה לגורם היחיד שהצליח לאלץ את מנכ"ל שיבא (תל השומר) פרופ' זאב רוטשטיין להתפטר סופית מתפקידו כדירקטור בחברה לניכיון צ'קים, אולם גם זה היה לאחר חודשים ארוכים של התכתבויות.

מאז, את המלחמות מנהל לבדו פקיד בכיר בשם יוני דוקן, הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה. התחושה היא שדוקן כל כך לבד במערכה הזו, שאפילו פרופ' רוטשטיין הרשה לעצמו לכתוב במידה רבה של לעג בתגובה שמסר השבוע לתקשורת: "הנטייה של מר דוקן להעביר את זירת אי-ההסכמות כשיטה לכותרות העיתונים, צריכה אולי לגרום למנהליו להרים גבה, אך יש לי ספק אם פרסומיו, התבטאויותיו ותמונותיו בעיתון הם הערבות לקידום מקצועי מהיר בסולם הנציבותי".

הרקע לדברים הוא מכתב ששלח בשבוע שעבר דוקן לנציב דיין, בו הוא קובע כי "אין מנוס מפתיחה בהליכים משמעתיים כנגד פרופ' רוטשטיין בנושא הפעלת השר"פ ובהתייחס לנושאים אחרים ככל שתמצא לנכון". דוקן מתכוון לעובדה שרוטשטיין הודה כי הוא אישר בעצמו להפעיל את המרפאה הפרטית לרפואה קוסמטית "קלאס קליניק" בשעות הבוקר, אף שהדבר מנוגד לתקנות של תאגידי הבריאות.

דוקן סבור כי לאור הודאתו של רוטשטיין, התנהלותו בפרשת הקלאס קליניק חמורה יותר מזו של פרופ' אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית שביצע במרפאה מאות ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר, שכן הדברים נעשו בידיעה ובאישור לכאורה.

"פעלתנות יתר"

היות ופרופ' וינקלר עומד בפני הליך משמעתי מול הנציבות, דוקן משוכנע כי רוטשטיין צריך לעמוד בפני הליך כזה ביתר שאת. הוא אף הזכיר במכתבו שורה של תחקירים שפורסמו ב"גלובס", בין היתר על שדה התעופה למסוקים פרטיים שרוטשטיין החל לבנות ללא היתרי בנייה ואישורים רלוונטיים, ועל ההתקשרות של תל השומר עם משרד הפרסום "גיתם" לצורך ניהול קמפיין בעניין הכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים. דוקן סיכם במכתב: "המקרים המתוארים לעיל מביאים לידי ביטוי את אופן התנהלותו של פרופ' רוטשטיין הפוגעת בתדמית השירות הממשלתי ובאמון הציבור במערכת הציבורית בכלל ובמערכת הבריאות בפרט".

דיין העביר אמנם את מכתבו של דוקן לבחינה של עו"ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר על המשמעת בנציבות שירות המדינה, אבל התחושה במערכת הבריאות היא שהמוטיבציה לבדיקה נובעת יותר מהרצון "להרגיע את דוקן", מאשר אמונה חדורה בצדקת המהלך. גורמים במערכת מעריכים כי דיין לא יורה להעמיד לדין משמעתי את פרופ' רוטשטיין, ולכל היותר "ינזוף בו" תוך ניסיון להרגיע את מה שנתפס כ"פעלתנות יתר" של הפקיד הבכיר.

דוקן, כמו בתסמונת המוכרת, הפך בעיניי המערכת לנודניק התורן, כזה שמדליק יותר מדי נורות באזורים חשוכים שאוהבים להתעלם מהם. צודק פרופ' רוטשטיין שלא זו הדרך להתקדם בסולם הדרגות, אבל את זה צריך לומר לגנותה של המערכת ושל ראשיה, ולא בגנותו של הפקיד.

נציב שירות המדינה משה דיין נחשב דווקא למי שהעיר וניער את המוסד שבראשו הוא עומד. גם דרכו הצנועה והבלתי מוחצנת היא רק לזכותו. אבל הזהירות שלו מפני עמידה איתנה בכל הקשור למערכת הבריאות מזכירה פעם נוספת כי האנשים החזקים במדינה הם לא ה"שאלטריסטים" מהנמלים או מחברת החשמל, אלא מנהלי בתי החולים. קציבת קדנציות ויד תקיפה במקרה של אי-מינהל תקין, אלה דגלים שהנציב דיין צריך להניף בעצמו - בידו ובקולו שלו - בלי להסתתר מאחורי הפקיד הנודניק, זה שלא נותן לעשות דברים בשקט, או לא לעשות בכלל.