הצעת חוק חדשה: כך לא תחזור על עצמה סאגת איקיוטק

ח"כ איתן כבל הגיש הצעת חוק במטרה להתמודד עם התופעה של חברות שמציעות שירותי תוכן וגובות תשלום מצרכנים באמצעות חשבון הסלולר ■ עפ"י ההצעה, חברות הסלולר יוכלו לספק שירות מצד שלישי רק לאחר אישור מפורש מהמנוי

איתן כבל / צלם: תמר מצפי
איתן כבל / צלם: תמר מצפי

סאגת איקיוטק ממשיכה לתת אותותיה בבית המחוקקים - הפעם עם הצעת חוק חדשה של ח"כ איתן כבל, בניסיון לתקן את חוק התקשורת בנושא עסקאות לרכישת שירות צד שלישי.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, החלה היום (ג') להכין את ההצעה לקריאה ראשונה, במטרה להתמודד עם התופעה של חברות שמציעות שירותי תוכן וגובות תשלום מצרכנים באמצעות חשבון הסלולר.

ח"כ כבל הבהיר כי בכוונתו לבחון החלה רטרואקטיבית של החוק, על מנת להתמודד עם המקרים שעלו בפרשת איקיוטק עצמה.

לפי ההצעה, חברות הסלולר יוכלו לאפשר שירות מספק תוכן אחר (צד שלישי) רק אם המנוי ביקש זאת במפורש - כשהן נדרשות לוודא כי מי שמבקש את השירות הוא אדם בוגר, ולוודא זאת באמצעות מספר תעודת זהות או דרכון. חברות הסלולר אף יידרשו לוודא שמהות השירות, תנאיו ועלותו הובהרו היטב לצרכנים.

ההשראה להצעה היא כאמור פרשת איקיוטק - שבה קיימת תחושה כי ככל שמתמשכים הדיונים, דבר לא נעשה. בפתח הישיבה הזכיר היו"ר ברוורמן כי בעבר דנה הוועדה בנושא, אך עד היום לא נמצא פתרון לסוגייה המורכבת, והמקרה נמצא בחקירת המשטרה. הוא הוסיף כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק של ח"כ כבל, כדי למנוע את "האיקיוטק הבאה".

ראש מפלג הונאה תל-אביב, האחראי על חקירת פרשת איקיוטק, סגן ניצב דוד מישקין, עדכן לבקשת ברוורמן כי המשטרה מנסה לחדור לנבכי העסקה, שבוצעה בין 3 או 4 גורמים, כדי למצוא באיזה שלב של העסקה הייתה מירמה או הונאה ברמה פלילית. "ברגע שנגלה היכן הייתה ההונאה, נתקדם בחקירה בכל הכוח", אמר מישקין.

היו"ר ברוורמן אמר כי לאזרח הקטן יש הרגשה של חוסר אונים מול איקיוטק, שמפעילה שורה של עורכי דין, והוסיף כי העיניים נשואות למשטרה ולסנ"צ מישקין. "אם זה לא הונאה ומעשה פלילי, אני לא מבין מה זה מעשה פלילי", אמר סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, שהשתתף בדיון, "ואני לא מבין למה חצי שנה המשטרה לא מצליחה לתת תשובות".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד הילה דוידוביץ'-בלומנטל, התייחסה לפרשה בשם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, ואמרה כי במחלקה סבורים כי למשרד המשפטים אין סמכויות אכיפה לטענות של מירמה או עוקץ - וכן הוא לא אמון על אכיפת חוקי הגנת הצרכן. "הציפייה מהמשרד לטפל בזה היא מובנת אבל שגויה, כי אין לנו את הסמכויות", אמרה.

ח"כ כבל אמר בתגובה כי "בכל זאת משרד המשפטים אמון על התוויית החוק, ומהדברים עולה נימה של מישהו שאומר 'עזבו אותי מזה'". הוא שב ודרש ממשרד המשפטים לבחון להחיל את הצעת החוק שהגיש רטרואקטיבית.

לא כולם מביעים תמיכה במתווה המוצג של הצעת החוק

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד חנה טירי-וינשטוק, התייחסה להצעת החוק של ח"כ כבל ואמרה כי מאחר שח"כ כבל מציע לתקן את חוק התקשורת - הרשות לא תוכל לאכוף את החוק.

היא הוסיפה כי הרשות ניסחה תזכיר חוק שנועד לטפל בנושא של אתרי אינטרנט שלוקחים מספרי טלפון מצרכנים שלא יודעים שברגע שהם מסרו את המספר הם עשו עסקה, וכן בנושא שיווק טלפוני. היא ביקשה מח"כ כבל שלא לקדם את הצעת החוק שלו ולהמתין להצעת הרשות, והוסיפה כי הממשלה תתנגד להצעת כבל.

נציג משרד התקשורת, עו"ד ואיל ג'ינג'יני, הוסיף וטען כי אין דחיפות באישור ההצעה, מאחר שלדבריו הנושא הוסדר בדצמבר 2012 ברישיונות חברות הסלולר, ומאז פחתו משמעותית התלונות.

"כל יום שעובר וההצעה מתעכבת גורם לנזק רב לצרכנים", טען כבל, והציע שילוב של ההצעות. עו"ד טירי השיבה כי היא מעריכה שתוך כחודש יהיה נוסח של הצעת חוק ממשלתית שיאושר בקריאה ראשונה, וח"כ כבל הסכים להמתין. היו"ר ברוורמן הבהיר כי אם תוך חודש לא תוגש ההצעה, הוועדה תמשיך לקדם את הצעת החוק של ח"כ כבל.

במהלך הדיון העלה היו"ר ברוורמן נושא נוסף, לפיו בתחקיר ששודר לאחרונה התגלה כי חברות הסלולר מאפשרות להשתמש בסמארטפונים גנובים. נציגת משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, התייחסה לכך ואמרה כי הוראות הרישיון של החברות מחייבות אותן לחסום מכשירים שדווחו כגנובים. היו"ר ברוורמן ביקש בכל זאת ממשרד התקשורת לבחון את הנושא.