השוחד בחברת החשמל וסימנס: רשות ני"ע עצרה 4 מעורבים

חיים בר-נר, לשעבר בכיר בחברת החשמל, אורן אהרונסון, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, שלמה דניאל ואנטון מיטצ'ל דה-ויל חשודים במעורבות בקבלת שוחד של 16 מיליון דולר מסימנס ■ שלמה נס, יו"ר חברת החשמל לשעבר, תושאל בפרשה

פרשת סימנס ממשיכה להכות גלים: בעוד השופט המחוזי לשעבר, דן כהן, מרצה עונש של 6 שנות מאסר בגין הודאתו בלקיחת שוחד בסך 4 מיליון שקל מחברת סימנס לצורך הטיית מכרזים בהיקפי ענק של חברת החשמל, ממשיכות הרשויות לנסות ולאתר את הגורמים הנוספים שקיבלו לפי החשד כספי שוחד בהיקף של מיליוני שקלים מסימנס, ולמצות עמם את הדין.

היום (ד') הותר לפרסם כי רשות ניירות ערך והמשטרה מנהלות חקירה באזהרה נגד 4 אנשים, אנשי עסקים ועובדי ציבור לשעבר בחברת החשמל, שלפי החשד קיבלו או היו מעורבים בהעברת 16 מיליון דולר שהתקבלו כשוחד מסימנס.

הארבעה הם אורן אהרונסון, מנהל חטיבת האנרגיה והתעשייה בסימנס ישראל לשעבר, שלאחר מכן כיהן גם כמנכ"ל החברה ואשר שימש עד מדינה נגד דן כהן; שלמה דניאל, הבעלים של חברת אוקפילד, הנשוי לאחותו של אהרונסון; ואנטון מיטצ'ל דלין, העוסק בתחום הפורקס ומקורב מזה שנים לאהרונסון.

העצור הרביעי הוא חיים בר-נר, שכיהן עד לאחרונה כמנהל היחידה לפיתוח עסקי - ייצור, בחברת החשמל ובתקופה הרלוונטית לחשדות כיהן כסגן מנהל אגף תכנון בחברת החשמל.

הארבעה חשודים בביצוע עבירות של קבלת שוחד בהיקף עצום של 16 מיליוני דולרים. לפי החשד, הכספים ניתנו כשוחד על-ידי סימנס והועברו על-ידי אהרונסון באמצעות דניאל ואחרים לבר-נר ודלין' תוך שימוש בחשבונות שונים שהתנהלו בחו"ל.

אורן אהרונסון, ששימש עד מדינה נגד דן כהן, חשוד בשיבוש מהלכי חקירה ומשפט בכך שלא מסר למשטרה מידע ביחס לכספי השוחד שהועברו לפי החשד לגורמים נוספים ובהם בר-נר.

דניאל ואהרונסון, לפי החשד, נהנו גם הם מכספי השוחד בין אם בדרך של גזירת עמלה מהתיווך בשוחד, ובין אם בדרך של קבלת שוחד.

אהרונסון, דניאל, דלין ובר-נר חשודים בביצוע עבירות של מתן שוחד ולקיחתו, קבלת דבר במירמה, מHרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.

הארבעה שוחררו לבתיהם בתנאים מגבילים ונדרשו להפקיד ערבויות של מיליוני שקלים להמשך התייצבותם לחקירה.

כספי השוחד שהועברו לכאורה לחשודים ולכהן מהווים חלק מתשלומי שוחד ששילמה סימנס ברחבי העולם בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר לטובת קידום עסקיה. מתוכם היא שילמה, כאמור, 20 מיליון דולר לקידום עסקיה בישראל, שבקבלת 4 מיליון שקל מתוכם הודה, כאמור, דן כהן.

מחקירת הרשויות עולה כי בשנים 2002-2005 העבירה סימנס באמצעות אהרונסון ודניאל כספי שוחד בהיקף של מיליוני דולרים באמצעות חשבונות בחו"ל הרשומים על שם דניאל בקשר לפעילותה של חברת סימנס מול חברת החשמל.

לדברי רשות ניירות ערך, מממצאי החקירה עולה עוד כי דניאל קיבל לפחות 5.5 מיליון אירו מסימנס לטובת העברתו לצדדים שלישיים, כאשר לפחות 4 מיליון יורו הועברו על-ידי דניאל לגורמים שלישיים, בהם בר-נר ודלין. זאת, לבקשת סימנס ובהנחיית אהרונסון ובתמורה לעמלה שקיבל דניאל. עוד התברר מהחקירה כי דלין היה במעגל המקורבים אליהם הועברו כספי שוחד ובינו לבין אהרונסון שררה חברות ארוכת-שנים.

"ממצאי החקירה עולה כי החשודים פעלו בתחכום רב, תוך הסוואת מסלול העברת כספי השוחד דרך חשבון מעבר ואל חשבונות במקומות שונים בחו"ל, וזאת במטרה להסוות את העברות כספי השוחד".

גם שלמה נס תושאל

נציין כי עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס, יו"ר חברת החשמל לשעבר, תושאל במסגרת הפרשה.

נס, המיוצג באמצעות עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, מסר בתגובה: "סיימתי את כהונתי בחברת החשמל לפני למעלה מ-20 שנה. הייתי שמח להגיב, אך לצערי רשות ניירות ערך אינה מתירה לי לעשות כן, ולכן לא אגיב על מנת שלא לפגוע בחקירה".

רון-טל: "דורש את חקר האמת"

יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, מסר בתגובה למעצרים בעקבות פרשת דן כהן:
"אני דורש את חקר האמת, נסייע למשטרה בכל דבר. המדיניות שלנו היא מיגור השחיתות. אני מברך על התקדמות החקירה וקורא למשטרה למצות את החקירה עד תום".

לפני כשנתיים הנחה יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, את היועצים המשפטיים למצות את כל ההליכים עם העומדים בראשות החברה. חברת החשמל הגישה תביעה אזרחית המתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי.

עו"ד יעל גרוסמן, המייצגת את שלמה דניאל, מסרה בתגובה כי "עוד בשנת 2005 נחתם הסכם עד מדינה, שבמסגרתו מסר דניאל את כל הידוע לו על הפרשה. בזה, מבחינתנו, תמה הפרשה".

עורכי הדין גלעד ברון וסיימון יניב ממשרד ברון ושות', המייצגים את חיים בר-נר, מסרו בתגובה כי "אין בסיס לחשדות המיוחסים ברנר, ואין אלא להצר על הנזק ומפח-הנפש שפרסום מסוג זה יוצר".

עו"ד עינת בן-משה, המייצגת את אנטון דלין, מסרה בתגובה כי "דלין דוחה בתוקף את החשדות נגדו. מכיוון שמתנהלת חקירה, הוא אינו יכול להגיב לגופו של עניין אך מאמין שהחקירה תוכיח את חפותו".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, מסר כי "למרבה הצער, הפעילות במישור האכיפתי שמובילה מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר חושפת אותנו לפרשיות בהן מעורבים אנשי עסקים בכירים במשק. עבירות חמורות אלה פוגעות במשקיעים ובאמון הציבור. אני רוצה להדגיש שכולם שווים בפני החוק. אמון הציבור הוא לב-ליבו של שוק ההון. אף אחד לא חסין. מי שסרח, ייענש. אני מאמין כי פעילות זו תגביר את יכולת ההרתעה בשוק ההון מפעילות עבריינית".

השופט לשעבר הורשע בלקיחת שוחד של 4 מיליון שקל

באוקטובר אשתקד, במסגרת הסדר טיעון, הודה דן כהן והורשע כי בתפקידו כדירקטור ויו"ר ועדת הנכסים של חברת החשמל לקח שוחד בסך 4 מיליון שקל (מיליון יורו) מחברת סימנס לצורך הטיית מכרזים בהיקפי ענק של חברת החשמל; ובעבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת חברת רוגוזין, בכך שלא דיווח על קשריו עם הבעלים, עזרא הראל, לדירקטוריון חברת החשמל, שדנה בענייני החברה.

כמו כן הורשע כהן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שנמלט מישראל פרו, ונקבע כי הוא ירצה עונש מאסר של 6 שנים, ממנו תנוכה תקופת מעצרו בארץ ובחו"ל (בסך-הכול כחצי שנה). עוד הוסכם כי המדינה תחלט 4 מיליון שקל מכספו של כהן, וכי בנוסף הוא ישלם קנס בסך 6 מיליון שקל.

בהמשך התברר כי ייתכן שכהן קיבל כספים נוספים. זאת לאחר שסימנס הודתה במסגרת הסדר עם רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) כי היא העבירה כספי שוחד של כ־20 מיליון דולר לדירקטור בחברת החשמל.

בכתב תביעה שהגישה נגד כהן טענה סימנס עצמה כי העבירה לו 13.5 מיליון יורו. להיכן נעלם שאר הכסף? הרשויות מקוות שהחקירה החדשה תספק פתרון לשאלה הזו.

לצד ההליך הפלילי, במארס 2013 הגישה חברת החשמל תביעה אזרחית בסך 200 מיליון שקל נגד כהן, סימנס העולמית, סימנס ישראל והמנכ"ל שלה באותה העת, אורן אהרונסון, שלמה דניאל, איש-הקש ששימש לצורך העברת כספי השוחד, וחברת אוקפילד, המעורבים אף הם בפרשה, ועיקרה - תשלומי שוחד שקיבל כהן לכאורה בתפקידו כדירקטור ויו"ר ועדת הנכסים של חברת החשמל, בין היתר מחברת סימנס, לצורך הטיית מכרזים בהיקפי ענק של חברת החשמל.

בתביעה נטען כי סימנס הבינלאומית וסימנס ישראל שילמו - לפי הודאתן שלהן - תשלומי שוחד לכהן. בתמורה לתשלומי שוחד אלה קידם כהן את ענייניהן של סימנס הבינלאומית וסימנס ישראל מול חברת החשמל, לצורך התקשרות בעסקאות לרכישת טורבינות גז ושירותים נלווים לתחנות הכוח של חברת החשמל. בסופו של דבר התקשרה חברת החשמל עם סימנס בהסכמים שונים לרכישת טורבינות הגז והסכמים נלווים, בסך כולל של 540 מיליון אירו ו-56 מיליון דולר.

מספר שנים קודם לכן הגישו חברות סימנס לבית המשפט תביעה נגד אהרונסון, דניאל וחברת אוקפילד, בטענה כי ניצלו את רצונן של חברות סימנס לזכות באותו מכרז שערכה חברת החשמל ויזמו התקשרות בין חברות סימנס לבין אוקפילד, כביכול לצורך מתן שירותי ייעוץ על-ידי אוקפילד בקשר למכרז.

עוד נטען כי חלק מהכספים, שאותם נתבעים הוציאו מהקופות של חברות סימנס, הועברו לכהן כתשלומי שוחד, על מנת שיגרום לכך שחברות סימנס יזכו במכרז.

אהרונסון, שהתייצב כעד מדינה כנגד כהן בתיק הפלילי, טען בכתב הגנתו בהליך האזרחי כי סימנס משתמשת בו כשעיר לעזאזל, כאשר את ההחלטות לתת שוחד ואת גובה השוחד קבעו בפועל החברה עצמה ומי שכיהן כמנכ"לה באותה תקופה, ולא הוא ששימש כמנהל חטיבה במועד מתן השוחד.

"שערוריית השוחד התאגידי החמורה ביותר בהיסטוריה"

פרשת השוחד שנתנה חברת סימנס העולמית, שהחלה לפני יותר מעשור, קיבלה כבר מזמן את הכינוי המפוקפק "שערוריית השוחד התאגידי החמורה ביותר בהיסטוריה".

הפרשה התפוצצה בתחילת שנות האלפיים, כאשר התברר כי הענק הגרמני המכובד, שהיה מעורב גם במכרזי תשתיות בישראל, שילם לאורך שנים כספי שוחד בסכום פנטסטי של 1.4 מיליארד דולר ויותר בעולם, כדי לקדם את עסקיו.

פרשת השוחד שבה היו מעורבים בכירים בסימנס, בעיקר בחטיבת הטלפוניה שלה, החלה להיחקר ברצינות ב-2005, תחילה בגרמניה, לאחר מכן בארצות-הברית ובמדינות נוספות, לרבות בישראל.

החקירה הולידה ממצאים מדהימים. התברר כי ב-2,700 מקרים לפחות העסיקה סימנס נציגים מקומיים, בהם בישראל, בנגלדש, ניגריה, ארגנטינה, ונצואלה, סין ועיראק, שתפקידם היה, בין היתר, לקדם באמצעים לא חוקיים את זכייתה של סימנס במכרזים מקומיים לאספקת טורבינות ומוצרים אחרים מתוצרתה לממשלות המדינות המעורבות.

בין עבירות אלה נקנסה סימנס בסכום של 1.6 מיליארד (!) דולר. עוד התברר כי בין השנים 2001 ל-2007 מימנה סימנס פעולות פליליות מסוג זה בסכומים של בין 800 מיליון ל-1.4 מיליארד דולר. במדינות בעלות רמת שחיתות גבוהה, הגיעו תשלומי השוחד הללו עד לכ-40% מהחוזה.

יותר מאוחר טענה סימנס כי הבדיקות הפנימיות והרפורמות הקשורות לפרשה עלו לחברה יותר ממיליארד דולר.

בין היתר נחשף אז כי אנשי סימנס שילמו מיליוני אירו לנציגי חברת החשמל האיטלקית "אנל", בתמורה לקבלת חוזה לאספקת חמש טורבינות-גז בשווי של 132 מיליון אירו. כספי השוחד הועברו לחשבונות הבנק של האיטלקים במונקו ובלוגאנו (בדרום שווייץ), אבל רשמית התשלום בוצע על-ידי חברה מאמירות אבו-דאבי. ואכן, בהמשך קיבלה סימנס את החוזה הרווחי.

באמצע מאי 2007 גזר בית המשפט על הורסט וי., ששימש כיועץ של סימנס, 9 חודשי מאסר על-תנאי באשמת שיחוד. אנדריאס קיי, לשעבר ראש חטיבת תחנות הכוח בסימנס, ומי שאישר את התשלומים, נידון לשנתיים מאסר על-תנאי.

"גלובס" פרסם באותה תקופה כי השיחוד של אנשי "אנל" הוביל את החוקרים אל נתיב חקירה חדש ומבטיח, שניפח בהרבה את הפרשה, שכבר בתחילתה הייתה בגדר שערורייה.

ממסמכים של סימנס, שהגיעו לידי השבועון "דר שפיגל", עלה כי מתן השוחד לא היה תופעה חד-פעמית בתאגיד, כפי שנודע עד אז. בהמשך נחשף כי תשלומי השוחד של כל חטיבות סימנס טיפסו ליותר מ-1.4 מיליארד אירו.

ממסמכים שהגיעו לידי העיתונאים והחוקרים עלה כי לחטיבת תחנות הכוח היה חשבון בליכטנשטיין, שבאמצעותו הועברו מאות-מיליוני אירו. לאן הועברו? כאן התעורר החשש גם להלבנת הון מאסיבית.

בסוף ינואר 2005 החליטה סימנס לשכור את שירותיה של פירמת עורכי דין, כדי לבדוק את החשד לתשלומים מפוקפקים שהועברו מסימנס לליכטנשטיין.

בדוח שלהם מ-5 במאי 2005, הגיעו עורכי הדין למסקנות הבאות: בתקופה שבין 1997-1999 נבדקו 126 העברות כספים בין סימנס לנויה-בנק בליכטנשטיין. סך ההעברות הסתכם ביותר מ-189 מיליון אירו. בין ההעברות היו 26 העברות לחברת-הקש אירוסל, שבאמצעותה שולמו השלמונים למנהלי "אנל".

בשנת 2007 החלה רשות ניירות ערך האמריקאית לחקור את פרשיות השוחד בסימנס העולמית, חקירה שבעקבותיה התפטרו ראשי החברה. בסופה של החקירה הרשות הגיעה להסדר פשרה שאושר בבית המשפט בארה"ב, שבמסגרתו שילמה סימנס קנס בסכום כולל של כ-800 מיליון דולר כדי ליישב את התביעות שהוגשו נגדה.

מהדוח של רשות ניירות ערך האמריקאית עולה כי בין מארס 2001 לדצמבר 2007 היו יותר מ-4,280 מקרי שוחד שבהם שילמה סימנס סכומים בהיקף של 1.4 מיליארד דולר.

מהדוח עלה עוד כי סימנס ישראל העבירה תשלומים בהיקף של כ-20 מיליון דולר בשנים 2002-2005 לצורך קידום עסקיה החברה.

סימנס לא הועמדה לדין פלילי בישראל, בגלל חסינות שקיבלה בהסכם עד המדינה שנחתם עם אהרונסון.