היקף הכלכלה הלא מדווחת, המכונה "כלכלה שחורה" או "כלכלת צל", נאמד בישראל ב-6.6% מהתמ"ג, שהם כ-70 מיליארד שקל נכון ל-2012 - כך עולה מבדיקה מקיפה שערך ארגון ה-OECD בקרב חברותיו. רק כמחצית מהחברות בארגון - ובהן ישראל - מסרו נתונים. נזכיר כי המחקר והמידע בנוגע לסוגייה החשובה הזו מועטים מאוד.
הנתונים הללו ממקדים את ישראל ב"שכונה טובה", אפילו טובה מדי, ליד מדינות ובהן צרפת, בלגיה ואוסטרליה - ורחוק ממדינות מזרח אירופה, שם נמדדה כלכלה לא מדווחת (NOE - Non-observable Economy) שנעה בין 10% ל-15% תמ"ג.
במדינות כאיטליה נמדדה כלכלה שחורה בסך 17.5% תמ"ג, ובמקסיקו הכלכלה שחורה הגיע לכ-16% תמ"ג. במדינות כנורווגיה, קנדה ובריטניה נמדדה כלכלה שחורה של 1%-2% תמ"ג.
"מגוון רחב של בעיות מדיניות כלכלית תלוי באופן קריטי ביכולת מדידת הכלכלה השחורה", נכתב בסקירת הארגון. "בין השאר, הבעיות העיקריות הינן: יכולת למדוד תמ"ג, צמיחה, פריון, תעסוקה; ניצול לרעה של תוכניות רווחה; ושחיקת של הכנסות ממסים".
ב-OECD סבורים כי "כלכלה לא מדווחת רחבה פוגעת באמון הציבור במוסדות הציבוריים, ויכולה להוביל למוסדות ולמדיניות שאיננה אופטימלית".
בארגון מודים כי קיים קושי רב למדוד את הכלכלה הלא מדווחת לא רק בגלל שמדובר בחלק "נסתר", אלא גם בגלל כי גבולות ה-NOE משתנים בכל מדינה ומדינה.
בלי חשבונית
מחברי הבדיקה מבדילים בין כמה סוגים של כלכלה שחורה. הסוג הראשון מכונה "ייצור תחתית" (Underground Production) ומתייחס לפעילות כלכלית חוקית לחלוטין אך מוסתרת באופן מכוון מהרשויות, וזאת על מנת לחמוק מתשלום מסים ומהרגולציה הקיימת באותה פעילות. לפי הנתונים, כשליש מהכלכלה השחורה בישראל שייכת לקטגוריה זו.
כ-21.8% מהכלכלה הלא מדווחת בישראל משתייכים למה שמכונה בבדיקה זו "כלכלה לא פורמלית", המהווה פעילות כלכלית חוקית של יחידות במשקי הבית שאינן חברות רשומות אך מייצרות בהיקפים שהם מעבר לאספקה עצמית.
ישנה קטגוריה נוספת, "פעילות בלתי חוקית", המתייחסת לפעילות כזנות, סחר בסמים ומשחקי מזל. לפי ה-OECD, ישראל לא דווחה על כלכלה שחורה מסוג זה, אף על-פי שהיא קיימת בוודאות - מה שפוגע באמינותם של הנתונים בעבור ישראל, וגם מסביר לפחות חלק מהפער הקיים בין נתוני ה-OECD שמופיעים במחקר הנוכחי לבין האומדנים שהיו קיימים עד כה, שדיברו על היקף של כלכלה שחורה של 20%, 200 מיליארד שקל בקירוב, יותר מכפול מהסכום המדווח כעת.
לפי ה-OECD, חלק הארי של הכלכלה השחורה הישראלית, כ-45.6% ממנה, נובע מליקויים בסטטיסטיקה, קרי פעילות כלכלית שחייבת להיות רשומה אך בגלל ליקויים במערכת הסטטיסטיקה הלאומית, אינה רשומה ואינה נכללת.
בבדיקה הזו מספקים גם תשובה לשאלה איפה קיימת הכלכלה השחורה. התשובה לגבי ישראל ברורה: שני שלישים קיימים במגזרי הנדל"ן (2.3%), הבנייה (1%) והמוסכים (0.9%). כלכלה לא מדווחת נמדדה גם במגזר השירותים (0.8%) ובחינוך (0.4%), בקרב טכנאי מזגנים וגז וחשמלאים (0.2%) ובענף הקייטרינג (0.2%).
מבחינה השוואתית, גם במרבית מדינות הארגון נמדדה כלכלה לא מדווחת במגזרי המוסכים והבנייה, אך היקף ה-NOE שנמדד במגזר הנדל"ן בישראל חריג בכל קנה-מידה מבחינת המשקל. אם מסתכלים על ה-NOE לפי מגזרים בעלי הערך המוסף הגבוה ביותר לכלכלה, אזי הכלכלה השחורה בבנייה ובמוסכים צריכה להטריד יותר.
כלכלה לא מדווחת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
