משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פועל להקים קרן חדשה לתמיכה במחקר מדעי יישומי בתחומי ההנדסה, בעלות כוללת של כ-150 מיליון שקל בשנה. כך נודע ל"גלובס". ההחלטה על הקמת הקרן, שקיבלה באחרונה את האישור העקרוני של משרד האוצר, מגיעה לדברי משרד המדע, על רקע ירידה מתמשכת בהיקפי המחקר ההנדסי באקדמיה בשני העשורים האחרונים והמחסור בכוח אדם איכותי בתחום.
בראיון ל"גלובס" מסביר שר המדע יעקב פרי: "יש פער שמכונה 'עמק המוות' בין מחקר בסיסי טהור לבין מחקר יישומי. המחקר הבסיסי נעשה תוך מחשבה על ההשלכות המדעיות בלבד, ואילו המחקר היישומי כבר מכוון לתעשייה, אבל עדיין אינו חלק מחברה מסחרית. היום ישנם מקורות מימון לסטארט-אפים וכן למו"פ יישומי בתעשייה, בין היתר של משרד המדען הראשי במשרד הכלכלה. ישנה קרן לאומית למחקר בסיסי טהור, שיושבת תחת האקדמיה הלאומית למדעים, אבל חסרה תמיכה למחקר יישומי בתוך האקדמיה. כתוצאה מכך, כבר בימים הללו ישראל סובלת מהיעדר מהנדסים בכל מקצועות ההנדסה".
- במשרד הכלכלה פועלות כיום קמין, נופר ומגנטון שהן תוכניות של המדען הרשמי.
"נכון, גם למדען הראשי במשרד הכלכלה יש מספר פרויקטים שמשיקים לתחום הזה, אבל הם בוודאי לא נותנים תשובה מלאה לנושא הזה, כי בין המחקר המדעי הטהור לבין המו"פ התעשייתי קיים עדיין פער אדיר. הם נותנים תשובות יותר קצרות טווח. הקרן הזו מטרתה לתת תמיכה לטווח ארוך לכל פרויקט".
הפרטים המלאים של אופן פעולת הקרן מבחינה משפטית ותחומי עיסוקה המדויקים ייקבעו בחודשים הקרובים, אבל כבר כיום ניתן להגיש הצעות מחקר על בסיס קול קורא שפרסם משרד המדע. לקרן הוקצה תקציב של 11 מיליון שקל, עד סוף השנה.
"בשלב הראשון אנחנו קוראים לפרויקטים של כל תלמיד או חוקר במחלקה המוגדרת כהנדסה", אומר פרי, "אווירונאוטיקה, מחשבים, ביוטכנולוגיה, הנדסת חומרים, חלל, וכל מה שיעלה על הדעת והוא קשור בהנדסה. בהמשך אולי נתמקד יותר". כל פרויקט יקבל תקצוב על פי דרישה, כאשר הסכום צפוי לעמוד בדרך כלל על 500-750 אלף שקל.
מדובר בתקציב ממשלתי כולו, כאשר אין כרגע תוכנית למנוף הסכום באמצעות כסף פרטי. על פי דוח שהזמין משרד המדע מהמועצה הלאומית למו"פ, בשנות ה-80 הייתה ישראל בין המובילות בעולם במחקר הנדסי באקדמיה אולם בשנות ה-90, וביתר שאת בעשור האחרון, חלה הידרדרות במעמד זה וכן חלה ירידה רציפה במספר הפרסומים המדעיים ביחס לעולם. הירידה החריפה ביותר נרשמה בתחום ההנדסה.
על פי הדוח, הירידה בהיקפי המחקר ההנדסי הביאה במהלך השנים לירידה מתמשכת בדירוג העולמי של ישראל בתחום המחקר ההנדסי באקדמיה, ולירידה במעמדה ובעוצמתה האקדמית של ישראל. בתחילת שנות השמונים היו הפקולטות להנדסה בישראל מדורגות במקום הראשון בעולם במספר הפרסומים לנפש. מאז שנות התשעים, מעמד הפקולטות להנדסה בישראל מדרדר ביחס לעולם וכיום היא מדורגת בחמישייה השנייה. תחומי מדע אחרים ירדו בצורה מתונה יותר.
גם התקצוב לתחום בעייתי, על פי הדוח. שיעור המחקר ההנדסי הזוכה למימון מתוך תקציבי המחקר הבסיסי, הנמוכים ממילא, הוא הנמוך ביותר ועומד על כ-7% בלבד. זאת, בעוד שבארה"ב מדובר ב-15% מהתקציב המקביל ובגרמניה 22%. סך התקציב הממוצע לחוקרים בפקולטות להנדסה בישראל למול פקולטות אחרות, נמוך מסך התקציב הממוצע לחוקרים במדעים הניסויים. התקציב הממוצע לחוקר/ת בתחום ההנדסה הוא כ-47,000 דולר, בעוד שבמדעים מדויקים אחרים מדובר ב-115,000 דולר.
- אתם יוצאים לפתור שלוש בעיות בוערות - המחסור במהנדסים, הירידה באיכות המחקר ההנדסי הבסיסי ו"עמק המוות" של המחקר היישומי, באמצעות קרן אחת. האמנם זה אפשרי? האם תמיכה במחקר תוביל סטודנטים לבחור ללמוד הנדסה?
"בוודאי. המימון למחקר בהנדסה משפיע הן על בחירת תחום הלימודים לתואר, והן על ההחלטה האם להמשיך לתארים מתקדמים, לפנות לתעשייה או בכלל לעבור למסלול של הוראה. המימון מנתב את המחקר הזה למקומות ישומיים ומקל על השילוב של המהנדסים בתעשייה, משפר את הקשר של סגל ההוראה עם התעשייה ועוזר למנוע בריחת מוחות לחו"ל, תוך שהוא נותן לסטודנטים אפשרות להגשים את הרעיונות שלהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
