ישראל נותרה המדינה בעלת שיעור העוני היחסי הגבוה ביותר ב-OECD אחרי מקסיקו והיא עדיין מדורגת במקום ה-5 במדדי אי שוויון לפי הכנסה נטו (אחרי תשלומי העברה ומסים). כך עולה מהנתונים החדשים שפרסם היום (ה') ארגון ה-OECD. הנתונים עודכנו והם נכונים לשנת 2011. לפיכך, ישראל מדורגת בדיוק באותם מקומות שהייתה המדורגת ב-2007, לפני המשבר הכלכלי.
לפי הנתונים, ב-2011 כ-20.9% מהישראלים היו עניים (לפי שיעור עוני יחסי) לעומת שיעור של 19.9% בשנת 2007, קרי עלייה של כ-1%. שיעור העוני היחסי הממוצע במדינות ה-OECD עמד ב-2011 על 11.5%, כמחצית מהשיעור בישראל. שיעור העוני עלה בממוצע בתקופה הנסקרת ב-0.3% בלבד, נמוך משמעותית משיעור הגידול בישראל.
עוד עולה כי מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הנטו עלה ל-0.377 ב-2011 לעומת 0.371 ב-2007, עליה של 1.62%. נזכיר כי מדד ג'יני נע בין 0 ל-1 כאשר 0 מהווה מצב של שוויון מוחלט ו-1 משקף מצב של אי שוויון מוחלט (ככל שהמדד גבוה יותר, אי השוויון גדול יותר). מדד ג'יני הממוצע ב-OECD עמד ב-2011 על 0.308, נמוך בכ-20% מהמדד הישראלי. מדד ג'יני הממוצע נותר ללא שינוי בין השנים 2011-2007.
עלייה בהכנסות העשירון התחתון
עם זאת, ישנן גם חדשות טובות: מדד ג'יני לפי הכנסה כלכלית (הכנסות לפני תשלומי העברה ומסים) - מדד שמשקף את אי השוויון לפני ההתערבות הממשלתית שבאה לידי ביטוי במתן תשלומי העברה ובגביית מסים - ירד משמעותית בישראל בתקופה הנסקרת. לעומת זאת, בקרב מדינות רבות הוא עלה בחדות. כתוצאה מכך, מיקומה של ישראל בדירוג השתפר משמעותית במדד זה והיא ירדה באי השוויון הכלכלי ללא התערבות ממשלתית מהמקום ה-5 למקום ה-16- סביב אמצע הדירוג (ככל שהמיקום גבוה יותר, אי השוויון גבוה יותר).
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית אמר השבוע בשיחה עם "גלובס" כי הסיבה לגידול בהכנסה הכלכלית הינה כניסה מאסיבית של אוכלוסיות חלשות - לרבות חרדים וערבים - לשוק העבודה. לפי הנתונים, מדד ג'יני להכנסה הכלכלית ירד בישראל בכ-3% ועמד על 0.481 לעומת 0.496 ב-2007.
גם ההכנסה הפנויה של העשירון התחתון עלתה ב-1.5% בין השנים 2011-2007, בניגוד למה שהתרחש בשאר המדינות בארגון, שם נרשמה ירידה של 1.6% בהכנסות של קבוצה זו, כאשר ההכנסה הפנויה של העשירון העליון דווקא ירדה בכ-0.8% (בדומה לנתון הממוצע בקרב ה-OECD).
עוד נתון מעניין שמספקת הסקירה מגלה כי ההכנסה הפנויה של צעירי ישראל (בין 0 ל-17 שנה) ירדה ב-0.7% בתקופה הנסקרת, בשיעורים דומים לממוצע ה-OECD (1%); כאשר זקני ישראל (מעל 65 שנה) דווקא ראו במשבר איך הכנסותיהם עלו ב-3%, הרבה יותר משאר זקני מדינות ה-OECD, שהכנסותיהם עלו בפחות מ-1%.
גם בנושא עוני התהפכו היוצרות כאשר הסיכון להיגרר לעוני נע מהקשיש לצעיר: אם באמצע שנות ה-80 שיעור העוני בקרב צעירים (בין 18 ל-25) היה גבוה ב-21% משיעור העוני בכלל האוכלוסייה, ב-2011 שיעור העוני בקרב צעירים היה גבוה ב-60% לעומת השיעור הכללי.
מנגד, אם באמצע שנות ה-80 שיעור העוני בקרב קשישים (מעל 66 שנה) היה גבוה ב-26% משיעור העוני בכלל האוכלוסייה, ב-2011 שיעור העוני בקרב קשישים היה נמוך ב-27% לעומת השיעור הכללי.
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "המדיניות הממשלתית המאקרו כלכלית הביאה את ישראל להיות אלופת העולם במונדיאל של העוני וגרמה למגמה מתמדת של החמרה והעמקה של מימדי העוני ואי השוויון. ערב פרסום מסקנות וועדת אלאלוף למלחמה בעוני, יש למדינת ישראל הזדמנות היסטורית לעצור את המגמה, להתחיל לתקן את המציאות של רבע מאוכלוסיות ישראל ולדאוג לעתיד החברה הישראלית כולה. על מנת להגיע לממוצע שיעורי העוני ב-OECD, על הממשלה להקצות 40 מיליארד שקל לעשר שנים והתחיל כבר בתקציב 2015, וכן לקבוע יעדים מדידים להצלחת התכנית בתקציב המדינה".
מדד ג'יני
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
