פערים חברתיים

השכונות והיישובים החזקים בישראל התחזקו עוד יותר והגדילו את הפער שלהם אפילו ממקומות חזקים אחרים - כך לפי הדירוג החברתי־כלכלי של הלמ"ס • "כשיישובים מהקצה העליון של האשכול העליון מתרחקים עוד יותר משאר היישובים באותו האשכול, הם הופכים ל־10 החדש, כי השאר הפכו לדומים יותר דווקא לאשכול 9"

רשות המסים מפרסמת ניתוח של הכנסות המאיון העליון בישראל בשנים 2021-2013, ממנה עולה כי הכנסות האלפיון העליון עומדות על כ-100 מיליון שקל הכנסות בשנה מנכסים, דיבידנד וריביות • 1% מהאוכלוסייה בישראל מרכזים 13.2% מההכנסות ומשלמים שיעור מס נמוך של כ-26% בלבד בממוצע

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • נתוני הלמ"ס שהגיעו לידי גלובס מציגים את המדרג החברתי־כלכלי של שכונות בישראל • ככלל, מספר השכונות שמשתייכות לאשכול הגבוה ביותר נפל בתוך שלוש שנים מ־70 לשמונה, מחציתן בתל אביב, ובהן גם השכונה החזקה ביותר בישראל - צהלה • בירושלים לא פחות מ־29 שכונות נמצאות באשכול הנמוך, חלק גדול מהן חרדיות

מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום בנוגע למצב סוציו-אקונומי של ערים עולה כי סביון וכפר שמריהו נמצאות באשכול 10 • כפר סבא, תל אביב, הרצליה ורמת גן משויכות לאשכול 8

במינהל התכנון סבורים כי המצב התכנוני כיום מחזק את מגמת הרחבת הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה, והמגמה היא לתכנן במדינה 28 אזורים שיספקו את כל צורכי תושביהם

התוכניות הממשלתיות לסבסוד עלויות שכר של קבוצות מיעוט בהייטק קוצצו דרמטית, מהיקף של 58 מיליון שקל בשנה ל-6 מיליון בלבד • המיזמים שפועלים לשלב אוכלוסיות מגוונות בענף מזהירים מפני זליגת משרות לחו"ל: "למעסיקים לא ישתלם לשתף איתנו פעולה"

עפ"י מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ההכנסה מעבודה בחברה הערבית זינקה ב-4% בשנה בממוצע בין 2012 ל-2022 • "מעבר לתרומה הכלכלית הישירה, ככל שיש יותר עובדים והשכר עולה, יש יותר תשלומי מסים, והתלות של החברה הערבית בסבסוד הממשלתי יורדת"

פרויקטי התחדשות עירונית מובילים במקרים רבים לרווח לדיירים הוותיקים, אך יכולים להכניס אותם גם להוצאות גבוהות לאורך הזמן • מחקר חדש בדק את הפערים בין הדיירים הוותיקים לחדשים ובחן מה ניתן לעשות כדי לצמצם אותם

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה • "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי • ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור • בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה • לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה • הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

שוק הרכב החשמלי בישראל פורח, אולם על פי נתוני האוצר רוב כלי הרכב בפלח נרכשים על ידי העשירונים העליונים, ובכך מוחמצת הבשורה "החברתית" שיכלו להביא הרכבים האלה • למה זה קורה, ומה עושים בעולם כדי לקרב את כלי הרכב החשמליים לכיס של השכבות החלשות

פערי העושר בארה"ב רק מעמיקים, וכוח הקנייה של מרבית האמריקאים מידלדל. זה ניכר במספר מקרי המוות כתוצאה מהתאבדויות, סמים ואלכוהול, שהוכפל מאז שנת 2000 • כל עוד החברה האמריקאית תעדיף תרבות צריכה פרועה הממומנת באשראי, תחיה בשלום עם בתי ספר ציבוריים כושלים, תספוג חוקי מס מגוחכים למיליונרים, ותעדיף להגדיל את כמות הכסף למרות אפקט הקנטיליון שבא בעקבות כך - כנראה שהמגמות של "מוות מתוך ייאוש" רק יתעצמו

דוח העוני של ארגון "לתת" מציג השנה סקר על השפעות המלחמה, וכולל מדד השואף לשקף "עלות קיום נורמטיבית" בישראל • לפי סקרי הלמ"ס, רק רבע ממשקי הבית בישראל נמצאים מעל לרף זה