המרוץ לפרסי אופיר: הקולנוע הישראלי עולה עוד מדרגה

המרוץ לפרסי אופיר - האוסקר הישראלי - החל בימים אלה ■ השנה נרשם מספר שיא של סרטים מועמדים בכל הקטגוריות

המרוץ לפרסי אופיר - האוסקר הישראלי, המוענק מדי חודש אוקטובר על-ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, החל בימים אלה. השנה נרשם מספר שיא של סרטים מועמדים, בכל הקטגוריות, אם זה בסרטים עלילתיים באורך מלא (37 סרטים, מתוכם 8 סרטים עצמאיים - ללא תמיכת קרנות), שאחד מתוכם יזכה לייצג את ישראל במועמדות לפרס האוסקר עבור הסרט הזר, אם זה במועמדות עבור הסרט הדוקומנטרי (29 סרטים בקטגוריה של מעל 60 דקות, 19 סרטים בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הקצר), ו-15 סרטים עלילתיים קצרים שנבחרו מתוך 40 סרטים שהגישו מועמדות.

המגמה הבולטת השנה היא עלייה במספר הסרטים שבוימו בידי נשים - תשעה סרטים בסך הכול: "אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא, "אנשים כתומים" של חנה אזולאי הספרי, "בורג" של שירה גפן, "גט", שביימו בצוותא רונית ושלומי אלקבץ, "מיתה טובה" שביימה טל גרניט יחד עם שרון מימון, "הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה, "הקפות" של לי גילת, "פנסיון פראכט" של תמר ירום, ו"פרינסס" של טלי שלום-עזר. מגמה נוספת, משלימה, היא כמות סרטים שבהם הדמות הראשית בסרט היא אישה, גם בסרטים שבוימו על-ידי בימאים, כמו למשל ב"הגננת" של נדב לפיד, "לוויה בצהריים" של אדם סנדרסון, ו"יונה", סרטו של ניר ברגמן, המספר את סיפור חייה המורכבים של המשוררת יונה וולך.

שמונת הסרטים העצמאיים שמתמודדים אף הם על פרס הסרט הטוב ביותר, מהווים הפתעה משמחת. אין זה מובן מאליו ששמונה סרטים מופקים ללא תמיכה ציבורית, מה גם שסרטים אלו נוצרו בידיעה שלא יזכו לקהל רחב. חלק מהם, כמו "רדיקל", גייסו כספים באמצעות אתרים לגיוס המונים, ורובם נוצרו בזכות נכונות של אנשי צוות ושחקנים לעבוד ללא תשלום.

פנינים של ממש

הצפייה בכמה מן הסרטים עד כה הייתה מענגת. קשה להיזכר בשנה שבה יש יותר משניים-שלושה סרטים איכותיים בכל קטגוריה, ואילו השנה יש כל-כך הרבה יצירות קולנועיות איכותיות, שרחמיי על חברי האקדמיה שצריכים לבחור. על "אפס ביחסי אנוש" וסגולותיו כבר כתבנו, ובעתיד נכתוב על "מיתה טובה", שהוא לדעתי אחד הסרטים הישראליים המקוריים והטובים בכל הזמנים, וכן על "לוויה בצהריים", עם משחק אופי מעולה של הילה וידור. מבין הסרטים הקצרים, "אלוהים יקר" ו"ניווט גולם" הם פניני קולנוע נדירים.

הבחירה בקולנוע הדוקומנטרי קשה לא פחות: לא רק בשל כמות שיא של סרטים, כי אם בשל כמות שיא של סרטים איכותיים. "הנסיך הירוק" של נדב שירמן הוא אחד המטלטלים שבהם.

בשורה התחתונה, הרבה קולנוע משובח מחכה השנה לצופי הקולנוע בארץ. נותר לקוות שהמגמות החדשות, שמעלות את הקולנוע הישראלי רמה אחת למעלה, יהפכו בשנים הבאות לעניין שבשגרה.