עסקת סטימצקי: רוב המו"לים מתנגדים להצעת התספורת

תובעים ביטחונות שאכן מדובר בתספורת חד-פעמית ■ בתוך כך, הושלמה העסקה למכירת רשת סטימצקי לידי קבוצת המשקיעים בראשות ג. יפית

סטימצקי / צילום: איל יצהר
סטימצקי / צילום: איל יצהר

מאז נחתמה העסקה לרכישת סטימצקי בידי קבוצת משקיעים ברשות יפית גרינברג (ג. יפית), מתקיים המשא-ומתן עם הוצאות הספרים, הנושים העיקריים של הרשת.

הצעת הרוכשים הייתה לתספורת של 30% ופריסת יתר החוב לחצי שנה. החוב נאמד בכ-50-70 מיליון שקל, וכולל גם את התשלום שהייתה אמורה להעביר ביום שישי, על מחצית מארס.

ל"גלובס" נודע שרוב המו"לים הבולטים מתנגדים להסכם. חלקם אף לא טרחו להגיע לפגישה שהוזמנו אליה ביום חמישי.

בעוד כנרת זמורה וכמובן הוצאת "קוראים", ששותפה בקבוצת הרכישה, תומכות בקבלת ההצעה - רוב ההוצאות הגדולות האחרות, ובהן "ידיעות", כתר, מודן, הקיבוץ המאוחד/פועלים וכנראה גם מטר, מתנגדות להצעה הנוכחית.

רוב המתנגדים אמנם מסכימים שההצעה הגיונית וטובה ביחס להיקף התספורת שהעריכו שתהיה לפני שבועיים בלבד, אבל הם תובעים ביטחונות שלא תועלה דרישה דומה בזמן הקרוב, ושמדובר באירוע חד-פעמי.

גורם המקורב לרוכשים טוען כי רוב הספקים, מעל 30, המהווים את רוב המכר, דווקא הסכימו להצעה.

בינתיים, גם חלק מהעובדים מתארגנים להתנגד להצעה, שלפיה רק חצי מקופת פיצויים הפיטורים תמולא.

בתוך כך, היום (א') דיווחו הרוכשים על השלמת עסקת רכישת סטימצקי מקרן מרקסטון, ובמסגרת זו בוצעה העברה כספית. סכום זה ישמש למילוי חלק מקופת הפיצויים ותשלום חלקי לספקים, ושאר החובות ישולמו בידי הרשת, שגם כך מצויה בקשיים כספיים חריפים.

מאז יום חמישי מנסים הרוכשים להעביר את המסר שרוב ההוצאות כבר הסכימו להצעה, כנראה מתוך כוונה לתמרן את הרוב האמיתי שמתנגד למתווה הנוכחי, להסכים לה.

מצד ההוצאות, אי-אפשר לשלול את האפשרות שההתנגדות של "ידיעות" וכתר, כנראה הנושים הגדולים, או לפחות 2 מ-3 הגדולים של הרשת, נובעת לא רק מרצון שישולם החוב, אלא מסיבה נוספת. השתיים (כתר דרך ארלדן) מנסות זה זמן לרכוש את סטימצקי, ולאור התנגדות הממונה על ההגבלים לכך, הן מקוות אולי שאם תיכשל עסקת הרכישה הנוכחית בגלל התנגדות הנושים, הן יוכלו לקנות את הרשת דרך בית המשפט.

עו"ד אביחי ורדי, יו"ר ועדת פירוקים וכינוסים של לשכת עורכי הדין, שופך מים צוננים על התוכניות לתרגילים כאלה מצד זה או אחר.

לדבריו, "תיקון שנעשה בחוק מאפשר לבית המשפט שיקול-דעת נרחב יותר בתחום המדובר. אם נושה אחד לא יסכים להסכם לתשלום חוב, סטימצקי יכולה לבקש עזרה מבית משפט לאכוף עליו את החלטת הרוב, אבל רק בהנחה שיש רוב כזה".

- איזה רוב נחוץ כדי שבית המשפט יקדם החלטה כזו?

"רוב מבחינת מניין האנשים, שמשקפים יותר מ-75% של החוב. כשייצגתי קבוצה שניסתה ב-2012 לקנות את אופיס דיפו, 80% מהספקים תמכו בהצעה, ודרך בית המשפט נכפה ההסכם על היתר".

- ואם תהיה הוצאה שתנסה להכשיל את הסדר החוב כדי לקנות את הרשת דרך בית משפט?

"זו דוגמה קלאסית למצב שבית המשפט יאשר הסדר, גם אם לא עומדים ברוב הדרוש, כי השיקול להתנגדות אינו קבלת החוב אלא הרחקת מתחרים. ביטחונות, לעומת זאת, זו דרישה מאוד לגיטימית. בהרבה מקרים בעבר, כשיצאו לדרך בלי ביטחונות, עסקאות נפלו. ביטחונות משקפים רצינות של המשקיע, שבמקרה של נפילה, היא תהיה גם על חשבונו".