ניתוח "גלובס": מה הסיכוי שהוט באמת תגיע לפריפריה?

למרות ההצהרות - קשה להאמין שארדן יכריח את הוט לפרוס תשתיות בכל הארץ

אילן צחי / צלם: תמר מצפי
אילן צחי / צלם: תמר מצפי

הוועדה שמייעצת לשר התקשורת פרסמה ביום ראשון מסמך שאמור לכאורה להפוך כישלון ביצועי להצלחה תקשורתית. מהמסמך ניתן לקבל את הרושם שהמשרד יבצע מהלך גדול שיגרום להוט לחבר לשירות שלה את כל תושבי מדינת ישראל - אבל המציאות בשטח שונה.

חוק השירות האוניברסלי חל על הוט מאז שהוקמה החברה. בראשית הדרך פעלו בישראל חברות כבלים מפוצלות שקיבלו אישור להתמזג לחברה אחת, אישור שווה מיליארדים, בתמורה להתחייבות לפריסה אוניברסלית. החובה של הוט לפרוס את התשתיות שלה בכל חלקי הארץ היא חלק מ"זכויות היסוד" של הציבור, כפי שמגדיר הרישיון שניתן לחברה מקדמת דנא.

תפקידה של הוועדה שקמה בעניין השירות האוניברסלי הוא לטפל הלכה למעשה, ולא בדיבורים, בהחרגות הללו. הוועדה קמה לפני 3 שנים, וכבר מיומה הראשון הייתה אמורה לחייב את הוט להגיע לכל מקום.

חובת הוועדה הייתה לייעץ לשר באופן ספציפי לגבי כל בקשת חריגה שהוגשה למשרד התקשורת. האופציות של הוועדה הן לקבל את הבקשה, לדחות אותה או לאפשר לדחות את הפריסה.

במקום זאת הוועדה שתקה ולא טיפלה כלל בחריגות הקיצוניות של הוט. לא החרגה, לא אזהרה ולא קנס. שקט מוחלט. בינתיים, הפריסה לא התקדמה, ומי שהופלה המשיך לא "לזכות" לחיבור של הוט בביתו.

פתאום, כאילו משום מקום, יוצאת הודעה של משרד התקשורת, כשבשורה התחתונה היא מבשרת על מהפך. הנה השר גלעד ארדן לוקח אחריות, מזהה ראשון את הבעיה ומייצר פתרון.

ואנחנו שואלים מדוע צריך לזהות בעיה שכבר מוגדרת שנים בחוק? מדוע צריך להצביע על חריגה המוכרת עוד מאז שחברות הכבלים הוקמו? ויותר מכך, מעתה שוב "קוצבים" להוט זמן עד שהיא תיאלץ לפרוס תשתית במקומות לא רווחיים, כי הרי עכשיו השר הוא זה שמחליט מתי צריך לחייב את הוט בפריסה.

הבדיחה על חשבוננו

למעשה, הפרודיה (והבדיחה במקרה הזה היא על חשבוננו) היא שהוט בכלל הרוויחה זמן. שנים היא לא עמדה בחוק, ועתה גם העניקו לה ארכה (אם בכלל אי-פעם יאכפו את חובת הפריסה במקרה שלה).

הדוח שהוגש עכשיו לשר מציין את המובן מאליו. ברור לכולם למה צריך פריסה אוניברסלית, ברור שהוט מחויבת בפריסה כבר שנים ארוכות, ומשרד התקשורת לא אוכף חובה כה מהותית ברישיון של החברה. חמור מכך - בזכות החובה הזו קיבלה הוט במהלך השנים הטבות רבות מהרגולטור, מעצם היותה מפעיל אוניברסלי.

יש נקודה מעניינת נוספת שיש לקחת בחשבון. לא מזמן קיבלה הוט מובייל, גם היא מקבוצת הוט, פטור הלכה למעשה מפריסה כלל-ארצית של הרשת הסלולרית שלה. זה התרחש כאשר הממונה ומשרד התקשורת אישרו להוט מובייל להפעיל במשותף רשת סלולרית עם פרטנר. בכך בעצם הרגולטורים סתמו את הגולל על החובה של הוט מובייל, שהייתה חלק מהותי ומרכזי מתנאי הרישיון, לפרוס את הרשת הסלולרית בכל הארץ.

בשני המקרים הללו לא פחות ולא יותר שני רגולטורים שמתיימרים להיות חזקים - האחד משרד התקשורת שעוצם עיניים; והשני רשות ההגבלים שבעבר אישרה את מיזוג חברות הכבלים, בתנאי שיקימו חברת תקשורת נייחת בפריסה כלל-ארצית - מאשרים להוט לא להקים רשת סלולרית, וממירים את החובה שלה בחובה אחרת הרבה יותר קלה, של השקעה ברשת משותפת ורכישת תדרים לדור הרביעי. איך זה יעבוד, ומי יאכוף זאת? עוד חזון למועד.

הוט, כפי שניתן להבין, עושה את מה שהיא חושבת שהכי טוב לבעלי המניות שלה. היא מרגישה שמחובתה להשיג הקלות ולחסוך בהשקעות. הבעיה היא האמביוולנטיות של משרד התקשורת כלפי החברה.

מאז שהוקמה, במשרד התקשורת לא יודעים כיצד "לאכול" את הוט עד הסוף. לדעת רבים, דווקא ההקלות שקיבלה החברה לאורך השנים ועצימת העיניים מצד הרגולטור בנוגע להפרות רישיונה, הם אלה שהכשילו אותה. הם הפכו אותה לחברה שמכורה להחרגה. בגלל היחס הדואלי של המשרד, הוט התקשתה להפוך לחלופה אמיתית לבזק.

מוטב לו משרד התקשורת היה מגיע למסקנה שיש להחריג את הוט ופועל לתקן זאת בצורה חוקית, במקום לטמון את הראש בחול. רוצים להתעלם מבעיית אי-הפריסה? נסחו בבירור כללים שמתירים זאת. רוצים שלא תהיה הפרדה מבנית בהוט? תקנו את הרישיון שלה. פשוט צריך להפסיק את ההונאה הזאת.

מפסידים את המהות

אחד משרי התקשורת לשעבר נהג לערום על שולחנו דוחות מסוגים שונים, כולל דוחות של ועדות, דוחות ביקורות וכו'. כאשר היו שואלים אותו למה הוא עורם את הדוחות, הוא היה אומר שזה על מנת שיחזיקו את הדפים האחרים שלא יעופו ברוח. אנחנו מעריכים שזה מה שיקרה גם לדוח שפורסם השבוע. הוא יונח שם וימתין עד שמישהו יעשה איתו משהו, ואולי לא.

עצם העובדה שהוועדה היא על תקן של ממליצה לשר, ומי שיצטרך לקבוע את חובת הפריסה האוניברסלית הוא השר, מספרת את כל הסיפור. שר התקשורת יצטרך עכשיו לקבוע בתוך כמה שנים הוט תתחייב לפרוס תשתיות בעשרות יישובים ברחבי הארץ, בעלות שמוערכת בעד מיליארד שקלים עבור חצי מיליון בני אדם. כל עוד שר התקשורת לא החליט על כך ולא קצב את החובה, הדוח ימשיך להיות מונח על שולחנו של המשרד עוד שנים רבות. ככה מרוויחים כותרת ומפסידים את המהות.

לזכותו של ארדן צריך להגיד שהוא הניח את היסודות המשפטיים להחלת החובה על הוט. כמו שאמרנו קודם, זה לא היה נדרש בכלל, כי הרישיון של החברה מדבר בעד עצמו, אבל הוא חידד את הדברים, וכעת יהיה יותר קל לדרוש מהוט לעמוד בחובה שלה, מפני שמבחינה משפטית המשרד קיים את ההליכים המקדמיים בצורה יסודית, למקרה שהדיון יגיע לערכאות משפטיות.

תגובת הוט: "הוט מכירה וממלאת אחר חובת הפריסה האוניברסלית ומספקת את שירותיה ברוב מוחלט של המדינה. מרבית האזורים הלא מרושתים הם כתוצאה מהתנגדות של התושבים והרשויות לפריסה, או לחילופין חוסר ביקוש לשירותי החברה. מעבר לכך, נלמד את ההחלטה לאחר שנקבל אותה".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "לוחות הזמנים ייקבעו על-ידי השר לאחר שישמע את התייחסות החברות להמלצות הוועדה המייעצת. השר מייחס חשיבות רבה ליישומן המהיר של ההמלצות, לעידוד התחרות ולחיבור הפריפריה לשירותי תקשורת מתקדמים".

מחובר: מה יעשה רמי לוי בטלוויזיה

רמי לוי מנסה את מזלו בשוק התקשורת, ועד כה הצלחתו מוגבלת, בלי קשר לשאלה האם מתייחסים אליו ברצינות. הנוכחות שלו בשוק מסוים מעוררת עניין, וככה יהיה גם בטלוויזיה.

לוי לא יחולל מהפיכות בטלוויזיה ולא יהפוך את השוק, אבל עצם העובדה שהוא שם תיצור את הבאזז שבעקבותיו יבואו אחרים. לכן, צריך להנמיך ציפיות ולקוות שהוא ייכנס.

בדיוק כמו שעשה בסלולר, הוא יותר הטריד את השחקנים מאשר איים עליהם. הוא הדליק ניצוץ שהביא לשינוי, וכך הוא יעשה גם בטלוויזיה.

האם המשק ירוויח מכך שלוי ייכנס לשוק הטלוויזיה? לא בטוח שלמישהו אכפת.