ערעור לבנת פורן התקבל חלקית; תוכל לסייע במילוי טפסים

ערעורה של לבנת פורן התקבל באופן חלקי בלבד: בית המשפט העליון קיבל היום (ד') חלק מהטענות בערעור שהגישו לבנת פורן והמרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשותה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע ב-2012 כי המרכז אינו רשאי להמשיך לפרסם את עצמו כמי שמסייע לזכאים לממש זכויות רפואיות ולייצג לקוחות לפני כל גוף בעל סמכות שיפוטית. זאת, מכיוון שפעילות המרכז מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין, בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין.

השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ואורי שהם, קבעה כי חלק מהשירותים שמציע המרכז לציבור אכן מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין, ועל כן הם אסורים - בעוד שחלקם אינם מפרים את הוראות החוק, ולכן הם מותרים.

ארבל הגיעה למספר מסקנות: ראשית כי אין מקום לאפשר לעובדי המרכז לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם למוסד לביטוח לאומי, לקצין התגמולים, לחברות הביטוח וכו'. זאת, הואיל ובפעולות אלה טמון שיקול-דעת ממשי ומורכב שהוא בבחינת ייעוץ משפטי.

לדברי העליון, ייעוץ זה, כאשר הוא ניתן בצורה לקויה, עלול לחשוף את הציבור לנזקים, מבלי לספק את ההגנות שהחוק נועד להקנות לו, ובשעה שקיימת לו חלופה בשוק עורכי הדין (בשים לב למחירו).

מנגד, נקבע כי הסיוע הניתן ללקוחות על-ידי צירוף חוות-דעת רפואיות הנערכות על-ידי רופאי המרכז לטופסי התביעה והערר המוגשים לגופים השונים - אין בו משום הסגת גבול המקצוע.

לפי פסק הדין, חוות-דעת אלה הן מסמכים מקצועיים בתחום הרפואה, שעניינם תרגום מצבו הרפואי של הלקוח לאחוזי נכות על-פי המבחנים הקבועים בחוק ובתקנות. לא מדובר בייעוץ משפטי, במסמך בעל אופי משפטי או בפניה לגופים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים באופן שמפר את החוק.

לאור האמור, השופטים קבעו כי לפורן ולמרכז מותר יהיה למלא טפסים ולנסח מכתבים, הכוללים גם מלל חופשי, לצרף חוות-דעת רפואיות לתביעות ראשוניות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, למשרד הביטחון ולחברות הביטוח וכן לעררים המוגשים לוועדות הערר בגופים השונים.

עם זאת, העליון הותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי ואסר על פורן והמרכז את כל השירותים האחרים שהם מספקים.

העליון הבהיר כי ההיתר לסייע במילוי טפסים וניסוח מכתבים יתאפשר רק כל אימת שמדובר בעניין טכני ובאדם המתקשה מסיבה כלשהי בביצוע פעולות אלה.

"אין בכך כדי לספק פרצה או אצטלה למתן ייעוץ והכוונה משפטיים סמויים. אין ספק כי קו הגבול בין השניים עשוי להיות דק אם לא דקיק", כתבה השופטת עדנה ארבל. ואולם, לדבריה, "דומני כי חרף בעייתיות זו והחשש מניצולה לרעה, ההנחיות האמורות תאפשרנה על-פי רוב לברור את המותר מהאסור".

לסיכום, השופטת ארבל עמדה על הקושי בשרטוט קו גבול ברור בין שירות שיכול לתת כל אדם לבין שירות שאותו רצוי לייחד לעורכי דין. בשאלה זו ניצבים אינטרסים לגיטימיים משני צדי המתרס, המתחרים על האופן שבו תפורש הוראת ייחוד המקצוע.

ארבל הבהירה כי לעמדתה, במבט צופה פני עתיד, בהחלט ייתכן כי שירותים משפטיים מסוימים ונקודתיים יסופקו לציבור הרחב אף על-ידי מי שאינם עורכי דין. לא כל הכרוך במימוש זכויותיו של הציבור צריך להיות נחלתם הבלעדית של עורכי דין.

ברם, פתיחת שוק השירותים המשפטיים לגורמים אחרים אינה יכולה להיעשות במצב הדברים הנוכחי, קרי בהיעדר הסדרה מוקדמת של גופים אלה - בהיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה אשר יבטיחו כי השירות ניתן לאחר הכשרה מתאימה ובכפוף לכללי התנהגות מחייבים.

בכך הגיע לסופו המאבק העיקש שמנהלים פורן ולשכת עורכי הדין מזה שנים. בפסק הדין של המחוזי, שניתן כאמור ב-2012, אסר השופט יוסף שפירא, כיום מבקר המדינה, על פורן "לייצג לקוחות או לטעון בשמם בפני כל גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, לרבות ועדות ערר על החלטות גורמים מינהליים ברשויות ובמוסדות השונים; לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי עבור לקוחות, לרבות הכנת כתבי ערעור וערר, ולרבות מילוי טפסים עם תוספות מלל וצירוף חוות-דעת; ולפעול למתן ייעוץ וחוות-דעת משפטית".

כמו כן אסר המחוזי בירושלים על פורן "לפנות בדרישה לתשלום פיצויים או להכרה בנזק למוסד לביטוח לאומי, קצין תגמולים, רשויות המס וחברות הביטוח - למעט פנייה באמצעות יועץ מס מוסמך; לפנות בשם הלקוחות לפקיד שומה במס הכנסה ולמסגרות מעין שיפוטיות בביטוח הלאומי; ולנסח עבור הלקוחות ערעורים או עררים על החלטות המתקבלות במוסדות אלה".

פורן ערערה לבית המשפט העליון בטענה כי פסק הדין שגוי ופוגע בחופש העיסוק שלה. ארגונים חברתיים שהצטרפו לערעורה טענו כי "כל קביעה באשר למונופול המוענק לעורכי הדין במתן עזרה במימוש זכויות משפטיות - צידה השני הוא הגבלת יכולתו של הציבור לקבל עזרה שכזו ממי שאינם עורכי דין.

"הפרשנות המצמצמת שנתן בית המשפט המחוזי לחוק לשכת עורכי הדין עשויה לחול על מצבים רבים נוספים, שבהם מי שאינם עורכי דין פועלים לסייע במימוש זכויות. הארגונים חוששים כי לפסק הדין יהיו השלכות מרחיקות לכת על תחומי משפט רבים, במיוחד בתחום הזכויות החברתיות, שבהם הציבור נזקק לעזרה משפטית ואינו יכול, או אינו בוחר, לקבלה מעורכי דין".

לשכת עורכי הדין מיוצגת בידי עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן-עפאים ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי. את לבנת פורן ואת המרכז לזכויות רפואיות מייצגים עורכי הדין צבי אגמון, אילת גולומב-פלנר ויונתן קהת ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' יחד עם עו"ד גיורא ארדינסט.

"אזהרה למי שמבקש לפגוע בפרנסת עורכי הדין"

יו"ר מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, התייחס בשם פורום ראשי המחוזות של הלשכה לפסיקת בית המשפט העליון בערעורה של לבנת פורן ולהכרעה כי לפורן וחברתה אסור לעסוק בתחומים המיוחדים למקצוע עריכת הדין, ואמר: "פסק הדין החשוב שניתן היום מהווה אות אזהרה לכל מי שמבקש לפגוע בפרנסתם של עורכי הדין בישראל.

"המאבק שניהל עו"ד יורי גיא-רון כיו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר ומי שהגיש את ההליך המשפטי כנגד לבנת פורן נותן היום את פריו, ואנו נמשיך בפעולתנו היומיומית הנחושה נגד כל מי שמסיג את גבול המקצוע. תפקידנו כאיגוד המקצועי של עורכי הדין בישראל הוא להגן על כבודו וייחודו של המקצוע, לטובת עורכי הדין ולמען השירות המקצועי שמקבל הציבור בישראל".

עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן עפאים ממשרד כהן וילצ'יק קמחי, שייצגו בהליך את לשכת עורכי הדין, מסרו: "השופטת עדנה ארבל הבהירה בפסק דינה כי הפנייה למוסד לביטוח לאומי, לקצין התגמולים ולחברות הביטוח כרוך בשקלול מורכב של גורמים ודורש שליטה גבוהה בחוק ובהלכה. השופטת הבהירה כי המרכז למימוש זכויות לא יכול לעסוק בהכוונה והדרכה ללקוחותיו.

"ארבל חוזרת ומדגישה כי מעתה השירות היחידי שיוכל המרכז למימוש זכויות לתת ללקוחותיו הינו טכני בלבד, וכדבריה, 'אין מקום לאפשר לעובדי המרכז לאבחן את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם באשר למסלולים שבהם רצוי לתעל את תביעותיהם'.

"השופטת מפרטת ומסבירה כי המרכז יוכל לאסוף מסמכים, לסדר מסמכים ולשלוח אותם. בנוסף יוכל המרכז מעתה והלאה לסייע במילוי טכני של מסמכים ובכתיבת מכתבים בעלי אופי טכני 'לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות או בהפעלת שיקול-דעת או הסתמכות על הדין'. כל מסמך הטומן בחובו שיקול-דעת הוא מחוץ לתחום עבור המרכז למימוש זכויות רפואיות".

"עוד מציינת השופטת ארבל כי אין כל יתרון כלכלי בפניה למרכז למימוש זכויות, וכי יתרונה העיקרי של פעילות החברה על פני עורכי הדין נובע ממערך השיווק בו היא משתמשת - שיווק האסור על-פי כללי האתיקה החלים על עורכי הדין.

"אנו סבורים כי פסק הדין מבהיר ומפרט היטב לא רק את שלל האיסורים שיחולו מעתה על פעילות המרכז, אלא גם את הסכנות הטמונות בפניה למרכז. אנו מודים לראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד יורי גיא-רון, שיזם את ההליך המשפטי המוצלח הזה".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, בירך על פסק הדין, שלדבריו "מהווה אבן-דרך חשובה בתופעה המתגברת של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. בית המשפט הבהיר למעשה את המצב המשפטי והציב גבולות ברורים בכל הנוגע למתן שירותים משפטיים מתוך ראיית טובת הציבור, שיהיה זכאי לקבלת שירותים רק מאלה שהוסמכו והוכשרו לכך".

"פסיקה חשובה וערכית"

לבנת פורן, מנכ"לית המרכז למימוש זכויות רפואיות, מסרה בתגובה: "אני מברכת את בית המשפט העליון על פסיקה חשובה וערכית זו, אשר מאפשרת את המשך פעילותו של המרכז למימוש זכויות וקובעת כי לא כל הכרוך במימוש זכויותיו של הציבור צריך להיות נחלתם הבלעדית של עורכי הדין.

"מדובר בהחלטה חשובה עבור כלל הציבור בישראל ולא רק עבור ציבור החולים. בנוסף, אני מאמינה כי זו בשורה חשובה לחברי הכנסת, שיש צורך להסדיר את ענף מיצוי הזכויות בישראל אחת ולתמיד, באופן כזה שיאפשר לתת לציבור את השירות הטוב ביותר.

"המרכז למימוש זכויות רפואיות, אותו בניתי בעשר אצבעות, הביא את האפשרות למימוש הזכויות לידיעתם של מאות אלפי אזרחים וברא ענף יש מאין. אני מאושרת מכך שבית המשפט נתן לי להמשיך בשליחות חיי, שהיא סיוע לציבור הישראלי במימוש זכויותיו בצורה הטובה ביותר".

עו"ד אילת גולומב-פלנר, שייצגה את לבנת פורן ואת המרכז לזכויות רפואיות, מסרה: "בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של חברת לבנת פורן וקבע קביעה ברורה ונכוחה, לפיה הנגשת זכויות אינה נחלתם הבלעדית של עורכי הדין. בית המשפט איפשר לחברת לבנת פורן להמשיך לסייע לציבור לממש את זכויותיו הרפואיות. החלטה חשובה זו מאפשרת את המשך התחרות הבריאה בתחום מימוש הזכויות הרפואיות, תחרות שמאפשרת לציבור המבוטחים לבחור בחירה חופשית בשירות בו הוא חפץ, ולמצות את מירב הזכויות הרפואיות המגיעות לו".