בכיר בבנק ישראל: הממשלה סובלת מחוסר אמון מאזרחיה

ד"ר עדי ברנדר, מנהל האגף למקרו כלכלה ולמדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל: "קיים חוסר אמון במטרות וביעדים המוצבים למשק. כאשר יש חוסר אמון יש פגיעה ביכולת התכנון. זה הופך דברים למסובכים ובלתי אפשריים"

"אזרח ששומע את הבטחות הממשלה על יום לימודים ארוך, כבישים ועוד - הוא מצפה שיש (יקויים) החוק והבטחה, ומצד שני הוא מבין שזה לא יקרה - לכן חשוב האמון של הציבור ושל האזרח. קיים חוסר אמון במטרות וביעדים המוצבים למשק. כאשר יש חוסר אמון יש פגיעה ביכולת התכנון. זה הופך דברים למסובכים ובלתי אפשריים" - כך אמר ד"ר עדי ברנדר, מנהל האגף למקרו כלכלה ולמדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ומי שאחראי באופן לא פורמאלי על "פיקוח" על המדיניות התקציבית של האוצר. את הדברים אמר ברנדר אמש בכנס התקציב החמישי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר.

הדברים מפתיעים שכן ברנדר לא נוהג לדבר בפומבי וכאשר הוא עושה זאת, הוא מתרכז בסוגיות פיסקליות גרידא כגון יעד גירעון וחוב רצויים, אך אתמול דווקא הדגיש כי ישנם עוד אלמנטים כדי לבחון את התנהגות הממשלה מעבר לעמידה ביעדי הגירעון. לדברי ברנדר, להתנהגות הממשלה יש מחיר שכן אחד הכשלים המרכזיים ביכולת המשק הישראלי והמגזר הציבורי לקדם מטרות ארוכות טווח הוא חוסר האמון עליו דיבר.

ברנדר הביא כמה דוגמאות שממחישות את חוסר האמון לרבות תקציב הביטחון. הוא הסביר כי בפועל הוא היה 51 מיליארד שקל והיה צריך לעלות במשך השנים ופתאום החליטה הממשלה כי מקימים ועדה חדשה, והכל מתחיל מהתחלה. לדבריו חוסר האמון פוגע גם ביצירת רשת בטחון חברתית, שכן כאשר מתכוונים לחזק את אותה רשת, למשל באמצעות הגדלת דמי אבטלה, בגלל אי האמון ישנם גורמים שטוענים שאסור לעשות זאת כי יש קבוצות שמנצלות זאת לרעה. עוד אמר ברנדר כי הממשלה תכננה תוכניות בעלות גבוהה יותר ממה שהתקרה מאפשרת לה.

הפרופסורים מישל סטבצ'ינסקי, אביה ספיבק ולאה אחדות הציגו את מחקרם החדש במסגרת כנס ון ליר המסורתי ערב גיבוש תקציב המדינה והמליצו לממשלה לבצע מדיניות של הרחבת תקציב מאוזנת: פרופ' סטרבצ'ינסקי, מנהל התוכנית, אמר כי הממשלה תידרש לבטל פרויקטים בלמעלה מ-10 מיליארד שקל או לפנות לחלופות של העלאת מסים והעלאת יעד הגרעון בסכום של 6 מיליארד שקל.

לפי המחקר על פי סימולציה של כלל ההוצאה החדש שאימצה הממשלה, ההוצאה האזרחית צפויה לקטון בכחצי אחוז תוצר עד שנת 2020; זאת למרות שהעוני בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות לאחר מקסיקו וההוצאה האזרחית באחוזי תוצר היא הנמוכה ביותר לאחר דרום קוריאה. לדברי כלכלני ון ליר המדיניות המומלצת תאפשר ליישם חלק מההמלצות של ועדת העוני ושל ועדת גרמן בתחום הבריאות.