צפו בבית מדהים בסביון עם גשר מרחף מעל הבריכה

הבית. בסביון, 350 מ"ר על שני מפלסים: במפלס הקרקע ממוקמים אזור השינה והעבודה של בעלי הבית והחללים הציבוריים. המפלס התחתון פונה לחצר חפורה ובו שתי יחידות אירוח לילדים שכבר עזבו את הבית ולאורחים מחו"ל.

השראה. "לבעלי הבית היו שתי דרישות", אומרת האדריכלית נועה רובין זליג. "הראשונה - שהבית כלפי חוץ יהיה סגור וצנוע ככל האפשר ויקנה תחושת ביטחון, והשנייה שתהיה בו בריכת שחייה ארוכה ככל האפשר לשחייה יומיומית. שתי הדרישות הללו הולידו את הרעיון להפוך את הבריכה למרכז, כך שהבית עוטף אותה.מצד אחד הוא אטום כלפי הרחוב, ומצד שני פתוח לבריכה ולגינה המקיפה אותה".

תכנון. הבית מורכב משתי מסות ריבועיות לבנות, המופרדות על ידי חלל הבריכה. ביניהן מחבר גשר המרחף מעל הבריכה ומאפשר מעבר ושחייה מתחתיו. הבריכה יוצרת את הריחוק והמתח בין המסות הבנויות וגם את הקשר ביניהן. היא מהווה משטח השתקפות דו-ממדי המשפיע על מופעי האור והצל ועל השתקפות המים על הקירות הלבנים. היא גם גולשת בסופה לחצר תחתונה, חבויה, שבה ממוקמים חדרי האירוח.

הסגנון. "החזית האטומה והמאופקת לרחוב הובילה לניקיון עיצובי, חף מקישוטיות, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה צורנית. הניגודיות בין המסות הלבנות והאטומות מצד אחד, לבין השקיפות הגדולה מצד שני, יצרה יחסי עומק ומתח והובילה לדיאלוג מעניין בין הפנים לחוץ. לתחושת המסה תרם גם השימוש שנעשה בקירות עבים למעטפת הבית. הרעיון התחיל מהרצון ליישם מערכת תרמית על המעטפת, שתהפוך את הקירות לשומרי חום ותאפשר חיסכון בצריכת אנרגיה. בפועל, עובי קירות המעטפת הוא כחצי מטר, והוא מחזק את תחושת המסה והניגודיות".

עיצוב. גם בתוך הבית נעשה שימוש בקו הלבן והמינימליסטי. הדיאלוג עם החוץ והשקיפות הגדולה חייב שימוש באותה שפה אדריכלית. באותו אופן שבו משמשות המסות החיצוניות מסגרת לבריכה ולחוץ, גם בפנים הרעיון היה לייצר חללים שבעלי הבית יוכלו לצקת לתוכם את התוכן האישי שלהם. כל קירות הבית והתקרות נבנו בגבס אורבונד. גם גופי התאורה חופו באותו החומר, והמעקות והחיפויים שולבו כולם כחלק אינטגרלי והמשכי של המשטח הלבן. החללים הציבוריים תוכננו תוך הקפדה על קנה מידה אנושי וחולקו לחללי משנה אינטימיים שחוברו אחד לשני ויוצרים תחושת המשכיות, אך גם אינטימיות וביתיות.