אלפי עורכי-דין הגיעו אתמול (ד') לאילת, להשתתף בכנס מחוזות הלשכה, המתחרה בכנס שערך הוועד המרכזי של לשכת עוה"ד לפני כחודש. הכנס נערך בין היתר על רקע המחלוקת המתחדשת והגועשת בין הוועד המרכזי של לשכת עוה"ד, בראשות עו"ד דורון ברזילי, לבין מערכת המשפט ומחוזות לשכת עוה"ד, בראשות עו"ד אפי נווה, בנוגע למשוב השופטים. בכנס ישתתפו, בין היתר, ראשי מערכת המשפט, ובהם נשיא בית-המשפט העליון, אשר גרוניס, המחרימים את הוועד המרכזי ומכבדים בנוכחותם את המחוזות.
הכנס הוא הזדמנות נאותה להעלות פן נוסף של מצבו של שוק עריכת-הדין בישראל, שהוא שוק ייחודי ורב-משתתפים. לקראת האירוע, ולבקשת "גלובס" בחנה חברת המחקר GLawBAL בראשות עו"ד דוד (דודי) זלמנוביץ, שורה של נושאים שמעסיקים את עורכי-הדין בארץ.
70% מעוה"ד מתחת לגיל 40
אחד הנושאים שממשיך להטריד את עוה"ד, וביתר שאת, הוא הצפת המקצוע הנמשכת. בתחילת שנת 2014 עלה מספר עורכי-הדין בישראל ל-56,200 עורכי-דין - מספר שהוא שיא עולמי יחסית לאוכלוסייה, ומשמעותו: עו"ד אחד ל-144 תושבים בארץ, ועו"ד אחד ל-26 תושבים בגוש דן.
הצפת המקצוע והתחרות הקשה מורגשת בכל רובדי הסקטור ומשפיעה על עורכי-הדין מבחינה כלכלית ומיתוגית, ובהקשרים שונים גם ברמה המקצועית. לפי נתוני GLawBAL, 42,020 עורכי-דין עובדים במשרדי עורכי-דין; 11,260 - בייעוץ המשפטי הפרטי או הציבורי; ו-2,920 עורכי-דין מחזיקים בתעודת עו"ד, אך אינם פעילים ככאלו ומחזיקים בדרך-כלל במשרות ניהול, רכש וכד'. נתון מעניין נוסף הוא, שכמעט 70% מעורכי-הדין הם מתחת לגיל 40.
התוצר השנתי במשרדים
לפי בדיקת GLawBAL, התוצר השנתי במשרדי עורכי-דין ב-2014 (סך שכר-הטרחה שנגבה), עומד על סכום עתק של יותר מ-14.3 מיליארד שקל. ככל שמדובר במחלקות המשפטיות הפרטיות והציבוריות בחברות ובגופים ציבוריים, התוצר מגיע ליותר מ-2.9 מיליארד שקל.
עם זאת, לדברי זלמנוביץ, כ- 2.4 מיליארד שקל "זולגים" מהמקצוע לבעלי מקצועות אחרים. לפי המחקר, רק בתחום ייצוג במכר של דירות-יד-שנייה קיים פוטנציאל לשכר-טרחה של 330 מיליון שקל בשנה, שאינו מגיע לעורכי-הדין.
בתחומי הנזיקין, החיובים וכד' הסכומים הם גבוהים בהרבה. לדברי זלמנוביץ, "שכר-הטרחה זולג בעיקר לפרופסיות אחרות שמציבות דריסת-רגל במחוזות משפטיים, כגון יועצי מס, רואי-חשבון ולעתים אף שמאים, ארגונים עסקיים שונים ו/או מתווכים למיניהם שמתווכים ומייצגים בתחומי הנשייה והחוב, בתחומי הנזיקין, המקרקעין ועוד".
בנוסף, ההתקדמות הטכנולוגיה ורשת האינטרנט והרשתות החברתיות, הפכו את הידע המשפטי והמוצרים המשפטיים לזמינים, לשיתופיים ולזולים, דבר שפוגע בכיסם של עורכי-הדין.
לפי GLawBAL, פערי ההכנסה בין משרדי עריכת-הדין בארץ הם מהפערים הגדולים בעולם. כך, במשרדים קטנים - שעיסוקם בעיקר בתחום משקי-הבית - תנוע ההכנסה בין 100-300 אלף שקל לשנה לעורך-דין. לדברי זלמנוביץ, "ההכנסות ברובד זה של משרדים בקושי מותירות שולי רווח, ולמעשה משקפות את הבעיה המרכזית של הצפת הסקטור והתחרות".
בקבוצה השנייה של המשרדים (הגדולים קצת יותר), ההכנסה נעה בין 330-540 אלף שקל לשנה לעורך-דין. בקבוצה זו נמצאים משרדים עם פעילות במיצוב גבוה יותר עבור משקי-הבית וכן פעילות עבור לקוחות מסחריים, בהם עוסקים זעירים, חברות קטנות וכיוב'.
לקבוצה השלישית, שבה ההכנסה השנתית לעורך-דין נעה בין 540-870 אלף שקל, משתייכים מרבית המשרדים הגדולים והבינוניים, וחלק ממשרדי הבוטיק, המתמחים בפעילות מסחרית לחברות, תיקי ליטיגציה ומקרקעין מורכבים וכיוב'.
משרדים מעטים בלבד שוכנים בקבוצה הרביעית, שבה נעה ההכנסה בין 870 אלף שקל לעו"ד לשנה ליותר מ-1.3 מיליון שקל. עם קבוצה זו נמנות פירמות עוה"ד הגדולות ביותר - פירמות-הענק (הביג-5). כך, לדוגמה, רק חמישה משרדים גדולים הצליחו ב-2013 לעבור את רף ההכנסה של מיליון שקל לעו"ד. לקבוצה זו משתייכים גם מספר משרדים בינוניים בעלי פרופיל התמחויות יותר יוקרתיות - שירות ללקוחות חו"ל וכיו"ב.
רווחים ומשיכות השותפים
עו"ד זלמנוביץ מציין, כי השונות בהכנסות המשרדים יוצרת גם שונות תהומית ברווחי השותפים שלהם. רמות התגמול של השותפים בארץ נחלקות לשמונה, כאשר במשרדים במיצוב נמוך קיימות חמש רמות תגמול בלבד. ברמה הראשונה, במשרדים במיצוב נמוך, המשיכות החודשיות הממוצעות הן בין 13.6 אלף שקל ל-19.1 אלף שקל. קבוצה זו כוללת בעיקר שותפים זוטרים וצעירים, שמנגנון השותפות שלהם הוא שותפות לתיקים.
במשרדים הגדולים/בינוניים ובבוטיקים המשיכות החודשיות הממוצעות של שותפי החוזה נעות בין 31.7 אלף שקל ל-46.9 אלף שקל; המספרים עולים כאשר מדובר בשותפים בכירים במשרדי עוה"ד הגדולים בארץ - משיכותיהם יעמדו על ממוצע של יותר מ-237 אלף שקל בחודש.
לפי נתוניGLawBAL , ישנם כ-100 עורכי-דין מובילים, שעימם נמנים שותפים בכירים במשרדים הגדולים ובעלי משרדי בוטיק, המושכים בממוצע יותר מ-368 אלף שקל בחודש מהפירמות, כרווחי שותפות, ולעתים "אף הרבה מעבר לכך".
המגמה: מיזוגים
עו"ד זלמנוביץ מציין שהגודל ויתרונותיו הפכו לשם המשחק בחלק מהמשרדים הגדולים והבינוניים. "משרדים קטנים ובינוניים חוששים לאבד את מיתוגם ו/או חלק מלקוחותיהם בשל כך שהם יישארו קטנים מדי או לא ממוצבים מספיק, או אפילו לא יעמדו במינימום מסוים של מספר עורכי-דין במכרז זה או אחר. לכן, דווקא המשרדים הגדולים גדלים אף יותר".
לפי המחקר, ישנם בישראל 12 משרדים שיש בהם יותר מ-100 עורכי-דין, ושלושה משרדים שבהם יותר מ-200 עורכי-דין (גולדפרב-זליגמן, מיתר-ליקוורניק, והרצוג-פוקס-נאמן).
בחיפושם אחר הגדלת המשרד ועיסוקים במגוון תחומים נוספים, פונים משרדים רבים לדרך המיזוג, וכיום כמעט שני-שלישים מהמשרדים הגדולים הם תוצאה של מיזוגים בין שני משרדים ויותר. כרבע מהם ביצעו מיזוג חלקי בשנים האחרונות. עם זאת, לדברי זלמנוביץ, לא תמיד קל למשרדים לשמר ולנהל ארגונים אלו שגדלו במהירות, ובשניים מהמשרדים הגדולים תועדו גם עזיבות של שותפים בכירים ועימם שכירים, ולאחרונה, אף חל פירוק של שני משרדים בינוניים.
זליגה לייעוץ משפטי פנימי
נושא נוסף שאותו מציין עו"ד זלמנוביץ והמטריד את עורכי-הדין, הוא הנטייה להקמת מחלקות משפטיות על-ידי חברות וארגונים אחרים, והעברת עבודה "פנימה" לתוך הארגונים. מגמה שהלכה והתחזקה בשנת 2013 ובתחילת 2014.
בעניין זה, מציין זלמנוביץ, שמצב שוק עריכת-הדין בישראל (מיקור-החוץ) טוב יחסית לעולם: הממוצע האירופי עומד על 43.8% ייעוץ משפטי פנימי, ו-56.2% ייעוץ חיצוני; האמריקאים נוטים יותר להוצאה חיצונית של הייעוץ המשפטי עם ממוצע של 41.2% לייעוץ פנימי ו-58.8% לייעוץ חיצוני; ואילו בישראל החברות מסתייעות בייעוץ משפטי חיצוני ב-63.3% מהמקרים שבהם נדרש ייעוץ משפטי, לעומת ייעוץ פנימי של 36.7%.
בעיות גבייה: 6.8% מההכנסות
המחקר בדק גם את בעיות הגבייה של משרדי עוה"ד בארץ. "בישראל הממוצע הכלל-סקטוריאלי של בעיות גבייה הוא בשיעור של 6.8% מהכנסות המשרד, אם כי ישנם משרדים החווים בעיות גבייה של 9% מההכנסות ויותר", מציין זלמנוביץ'.
לשם השוואה, עורכי-הדין בארה"ב מתמודדים עם בעיות גבייה ברמה ממוצעת של 4.4% מהכנסות המשרד. זאת, אחרי שעם השנים חלה הידרדרות במוסר התשלומים האמריקאי. בעבר, נהנה סקטור עורכי-הדין בארה"ב ממוסר תשלומים גבוה יותר; ובעיות הגבייה נעו בין 0% עד 2%-3% בממוצע במשרדים מעטים.
התערבות המחוקק בשכ"ט
אם לא די ב"צרותיהם" של עורכי-הדין, אומר עו"ד זלמנוביץ, המחוקק החליט לאחרונה להתערב גם בשוק המחירים של שכר-הטרחה, המצוי בתנאי היצף ובתחומים מסוימים בחוסר היתכנות כלכלית. "כך נעשה לאחרונה בתחום מחירי שכר-הטרחה בנושא ייצוג במכר דירות יד שנייה, כך נעשה בימים אלו בתחום ייצוג נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי, והחשש הוא שאלו רק סנוניות ראשונות".
זלמנוביץ טוען, כי להבנתו, "שוק המחירים של שכר-הטרחה הוא מאוד משוכלל ללא כל כשלי שוק המצדיקים התערבות כלשהי של המחוקק".
התחומים הרווחיים: קניין רוחני, צווארון-לבן ונדל"ן
בחינת תחומי העיסוק המשפטיים הרווחיים ביותר עבור משרדי עריכת-הדין בארץ, מעלה ממצאים מעניינים. לפי המחקר של זלמנוביץ, התחום הרווחי ביותר עבור המשרדים הקטנים הוא תחום המקרקעין, שמספק מחזור הכנסה שנתית ממוצעת של עד 677 אלף שקל לעו"ד; התחום השני הרווחי עבור המשרדים הקטנים הוא ליטיגציה פלילית-צווארון-לבן, שמספק הכנסה שנתית של עד 666 אלף שקל לעו"ד במשרד.
עבור משרדי הבוטיק והמשרדים הבינוניים והגדולים, תחום הקניין הרוחני הוא תחום העיסוק הרווחי ביותר, עם מחזור הכנסה שנתי של 1.389 מיליון שקל לכל עו"ד העוסק בקניין רוחני; גם בקרב המשרדים הגדולים והבינוניים ומשרדי הבוטיק, תחום הצווארון-הלבן הוא השני ברווחיותו - מחזור הכנסה שנתי של 1.3 מיליון שקל בממוצע לעו"ד העוסק בתחום; העיסוק במקרקעין הוא השלישי הרווחי עבור המשרדים הגדולים והבינוניים ומשרדי הבוטיק - ומחזור ההכנסה השנתי לעו"ד העוסק במקרקעין במשרדים הללו הוא 1.328 מיליון שקל בממוצע.
כמה מושכים השותפים
מיזוגים בשנים האחרונות
התפלגות עורכי דין
שכר לעמלם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
