לוקסי מציע גלגל הצלה ב-10 מ' ד' לסקיילקס כדי למנוע פירוק

בעל השליטה בפועל בסקיילקס פועל לחידוש היחסים עם יצרנית מכשירי הסלולר הקוריאנית בד בבד עם גיבוש הסדר חוב שיאפשר לה להמשיך לפעול

יעקב לוקסנבורג / צילום: תמר מצפי
יעקב לוקסנבורג / צילום: תמר מצפי

יעקב לוקסנבורג (לוקסי), בעל השליטה דה-פקטו בחברת סקיילקס, מציע להזרים חמצן פיננסי לחברה, וזאת רגע לפני שהיא מאבדת את הנכס המרכזי שלה - הזיכיון למכירת המכשירים הסלולריים מתוצרת סמסונג. סקיילקס, שהפכה לאחרונה לחדלת פירעון (בדומה לחברה האם סאני, בשליטת אילן בן דב), פועלת כיום תחת איום של פירוק בידי נושיה, מהלך אותו מנסה לוקסי למנוע ככל יכולתו.

חברת ההשקעות לפידות שבשליטת לוקסי, המחזיקה אג"ח סקיילקס וסאני בשווי שוק של כ-80 מיליון שקל, וחשופה להפסד כבד בגינן במקרה של פירוק, מציעה לחתום על כתב ערבות לטובת בנק מזרחי טפחות, בסכום של עד 10 מיליון דולר. זאת, להבטחת אשראים מסוגים שונים שתקבל סקיילקס מהבנק, הנוגעים לפעילותה מול סמסונג. החתימה כפופה לאישור מחזיקי האג"ח של סקיילקס ולתנאים נוספים, בהם יצירת שיעבוד לטובת הבנק על מניות חברת הסלולר פרטנר, ויתור על ריביות חריגות מסקיילקס, ועוד.

ההסכם שייחתם בין מזרחי טפחות, סקיילקס ולפידות, יכלול העמדת מסגרת אשראי לסקיילקס, בסכום שיאפשר לה לפרוע מיידית את חובה לסמסונג ולבצע הזמנה בהיקף של 10 מיליון דולר לפחות. סקיילקס תחל לפעול באופן מיידי לגיבוש הסדר חוב, שיכלול המרת חלק מהחוב למחזיקי האג"ח למניות סקיילקס. אם ההסדר לא יושלם עד סוף השנה, סקיילקס לא תהיה רשאית למשוך כספים ממסגרת האשראי בבנק, מבלי שמזרחי טפחות יאשר ללפידות שהערבות בטלה.

תנאי נוסף בהצעת לוקסי הוא שסמסונג תאשר את זכאות סקיילקס לקבלת כספים ממנה בגין התחשבנויות שונות, וכי החברה זכאית לבצע את הזמנת חודש יולי. הדיווח פורסם ביום שישי בערב, ובתגובה לו קפצה היום מניית סקיילקס בכ-9% במהלך המסחר, לשווי זניח של 15 מיליון שקל (לאחר צניחה של כ-90% מאז תחילת השנה).

לאחרונה תפס לוקסי פיקוד על דירקטוריון סקיילקס, וכצעד ראשון הוביל מהלך להדחת אילן בן דב - בעל השליטה הקודם - מראשות הדירקטוריון. זאת, לאחר "הפיצוץ" ביחסים בין בן דב וסמסונג שהתרחש בסוף חודש מאי, והעובדה שסקיילקס הודיעה כי אין בכוונתה לשלם את תשלומי הריבית לנושיה, מאחר שהפכה לחדלת פירעון.

מלחמת מאסף

לוקסי ומנהל ההשקעות שלו, אמיר תירוש, מיקדו את השקעת לפידות בסקיילקס בשני אפיקים עיקריים - אג"ח לא מובטחות מסדרות ז-ט', ובסדרה י' הפרטית, שמובטחת באופן מלא במניות פרטנר. בשני אפיקים אלו הגופים המוסדיים כמעט לא נמצאים - מי מהם שמחזיק באג"ח סקיילקס, נמצא בסדרות ד' ו-ו', שמובטחות באופן כמעט מלא במניות פרטנר שבהן מחזיקה סקיילקס.

היות שהמוסדיים מחזיקי האג"ח המובטחות מכוסים, כעת, כשהחברה הפכה לחדלת פירעון, בכוונתם לשלוח אותה לפירוק, ובתרחיש די סביר הם יקבלו את מלוא החוב כלפיהם (או שתהיה "תספורת" של אחוזים בודדים). לעומת זאת, פירוק סקיילקס לא משרת את האינטרסים של לוקסי, שמחזיק באג"ח לא מובטחות. לוקסי הבין כי הוא זה שיפסיד הכי הרבה מפירוק החברה, ולכן מינה עצמו לדירקטוריון וכעת הודיע על כתב הערבות לבנק.