השאלות הבוערות לקראת גמר המונדיאל

האם יום מנוחה נוסף הוא יתרון? האם לגרמניה היה עדיף לפגוש יריבה אירופית? האם העובדה ששחקני ארגנטינה מגיעים מ"מגדל בבל" של קבוצות תשפיע לרעה?

1986, 1990, ועכשיו 2014: ארגנטינה וגרמניה ייפגשו ביום ראשון באצטדיון "המראקנה" למשחק הגמר הכי נפוץ בתולדות המונדיאלים. בפעם הראשונה שהן נפגשו זה הסתיים בהנפה של הקפטן דייגו מראדונה, בפעם השנייה חיבק את הגביע לותאר מתיאוס, ובליל יום ראשון זה יהיה ליונל מסי או פיליפ לאם.

בשני הטורנירים הקודמים (2010 ו-2006) גרמניה הדיחה את ארגנטינה בשלב רבע הגמר; במפגשי כל הזמנים בין הנבחרות, כולל ידידות, מוליכה ארגנטינה בניצחונות 6-9; אך נדמה כי היא רחוקה מלהיות פייבוריטית לקראת הקרב בעוד שלושה ימים, לאור היכולת הלא מרשימה שלה לאורך הטורניר, היכולת המהפנטת של גרמניה נגד ברזיל שלשום, ומאזן השערים העדיף משמעותית של ה"מאנשאפט" בטורניר הנוכחי (4-17, לעומת 3-8 של ארגנטינה). כמה שאלות בכל זאת שינסו לפזר במשהו את הערפל לפני הגמר.

1. האם יש השפעה ליום מנוחה עודף לפני משחק הגמר של המונדיאל?

הרצון של פיפ"א לפצל את ימי חצי הגמר גרם לחוסר שוויון: גרמניה ששיחקה ביום שלישי את חצי הגמר שלה תהנה מעוד יום מנוחה, שכל כך חשוב בשלב הזה של המשחקים. או שלא כל-כך חשוב? ההיסטוריה מראה שדווקא הקבוצות שאמורות להגיע לגמר יותר עייפות, לאחר שזכו ליום מנוחה אחד פחות בין משחקי חצי הגמר לגמר - נוטות להניף בסופו של דבר את גביע העולם. בחמשת המונדיאלים היחידים בהיסטוריה בהם התקיימו שני חצאי הגמר בימים עוקבים, ולא באותו יום (2010, 2006, 2002, 1998, 1990) - רק פעם אחת הנבחרת שקיבלה 24 שעות נוספות של הכנות ניצלה אותן כדי לזכות במונדיאל.

אגב, בטורנירי היורו הנתונים מצביעים על יתרון, אבל קל מאוד, לנבחרות הפחות "עייפות": בשבע אליפויות אירופה בהן התקיימו חצאי גמר בימים עוקבים, מאזן הזכיות עומד על 4-3 לטובת אלו שהיה להן יום הכנה אחד יותר.

2. לנבחרות של דרום אמריקאים יותר קשה מול אירופים, או להיפך?

גרמניה היא קוטלת דרום אמריקאיות ידועה, עם 15 ניצחונות מתוך 20 משחקים מול נבחרות מהיבשת בתולדות המונדיאלים מאז 1930 (כולל ניצחונות אחרי הארכות/פנדלים). למעשה, גרמניה הפסידה לדרום אמריקאיות רק פעמיים בכל היסטוריית גביעי העולם: בגמר 1986 (לארגנטינה); וגמר 2002 (לברזיל). בעוד יש לגרמנים 75% ניצחונות מול דרום אמריקאיות, מול נבחרות מאירופה קשה להם הרבה יותר: 55.7% ניצחונות.

הנתונים המקבילים של ארגנטינה? קושי מול אירופיות (49% ניצחונות בתולדות גביעי העולם), ומעט יותר הצלחה מול היבשת שלהם (57%).

3. יש תקדים לנבחרת כמו גרמניה, שמתבססת על שחקנים מקבוצה אחת?

נוייר, לאם, בואטנג, שוויינשטייגר, קרוס, מולר: ההרכב של נבחרת גרמניה בחצי הגמר מול ברזיל, שככל הנראה יהיה זהה גם בגמר ביום ראשון - מבוסס באופן כבד על שישה שחקניה של באיירן מינכן, הדאבליסטית של הבונדסליגה. האם יש תקדים מהטורנירים האחרונים למחזיקת גביע עולם שמשתמשת בכל כך הרבה שחקנים מקבוצה אחת?

כן: במונדיאל הקודם זכתה ספרד כשהיא מציבה בהרכב שלה במשחק הגמר שישה שחקנים מקבוצה אחת - ברצלונה: פיקה, פויול, בוסקטס, אינייסטה, צ'אבי, פדרו. אגב, במשחק פתח גם דויד וייה - החלוץ שלאחר המונדיאל נמכר לברצלונה (מוולנסיה).

במונדיאל 2006 הייתה נציגות בולטת בהרכב הפותח של הזוכה איטליה, לקבוצת יובנטוס: בופון, זאמברוטה, קנאבארו וקמוראנזי (אלסנדרו דל פיירו הגדול נכנס כמחליף); אבל האם זה המתכון המנצח? ההרכב שמייצר תיאום עיוור בין השחקנים? לא בהכרח: ב-2002, כל ה-11 הפותחים של הזוכה ברזיל הגיעו מקבוצות שונות מאירופה ומברזיל; ב-1998 התחלקו תשעה משחקני ההרכב של צרפת לתשע קבוצות שונות, ורק שניים שיחקו יחד באותו מועדון (זינדין זידאן ודידייה דשאן - יובנטוס). גם ארגנטינה צפויה להיצמד לקו הזה של "מגדל בבל" - אם להתבסס על ההרכב שפתח אתמול ואיתו ארגנטינה הסתדרה מצוין מול הולנד, הרי שהיו בו 11 שחקנים מ-8 קבוצות שונות.

4. למי יש יותר שחקנים ששיחקו ב"משחקים גדולים" באירופה?

הניסיון של השחקנים ישחק כמובן תפקיד משמעותי בגמר ביום ראשון. לנבחרת גרמניה, על פניו, יש יתרון מסוים אם לוקחים בחשבון שרוב השחקנים שלה השתתפו בשנים האחרונות ב"משחקים גדולים". לעצם העניין, גמר ליגת האלופות למשל. שמונה שחקני הרכב נוכחיים של נבחרת גרמניה שיחקו בשני גמרי האלופות האחרונים (אשתקד שישה מבאיירן, ועוד אחד, הומלס, מדורטמונד; השנה סמי חדיירה בריאל). בארגנטינה יש שני שחקנים שמורגלים בשנים האחרונות לאירוע הטופ-קלאס האירופי: ליונל מסי וחאבייר מסצ'ראנו ששיחקו (וזכו) בגמר האלופות עם ברצלונה (אנחל די-מאריה, שזכה בו השנה עם ריאל - פצוע). ואם אליפויות הן מדד, אז שחקני נבחרת ארגנטינה זכו ביחד בסך הכל ב-55 אליפויות במהלך קריירות המועדונים שלהם (אבל 23 מתוך התארים האלו הושגו בקבוצות ארגנטיניות - כולל תארי "קלאוסרה" ו"אפרטורה" שכללו עונות קצרות במיוחד).

ומה הרקורד של הארגנטינים באירופה? 32 אליפויות: מסי מוביל עם שש בברצלונה, הבלם דמיקליס אחריו עם ארבע בבאיירן מינכן ועוד אחת במנצ'סטר סיטי. הגרמנים מצידם מחלקים ביניהם 39 אליפויות, בעיקר בין שחקני באיירן ודורטמונד.