תוקן חוק האנג'לים; בנט: "זה החוק הנועז והאגרסיבי בעולם"

משרד הכלכלה ומשרד האוצר הודיעו על ביצוע תיקון לחוק האנג'לים, המעודד משקיעים פרטיים להשקיע בחברות סטארט אפ צעירות בשלב הסיד. חוק האנג'לים המקורי שנחקק לפני 3 שנים זכה לביקורת מרגע חתימתו והניב רק 125 בקשות לאישור השקעה שחלקן לא מומשו, כך לדברי המדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון.

התיקון לחוק מאפשר למשקיעים להכיר ב-100% מההשקעה לצרכי מס, כבר בשנה הראשונה לאחר ההשקעה. זאת לעומת המצב עד כה, שבו ההשקעה הוכרה להטבה לאורך כמה שנים, ורק אם החברה לא יצאה בינתיים משלב הסטארט אפ. הרעיון היה כי הצלחת החברה תצדיק עבור המשקיע את השקעתו ולכן לא יהיה כבר צורך בהטבה, אולם נמצא בפועל כי אין קשר בין הגעה לשלב המכירות, למשל, לבין החזר השקעה לאנג'ל. כמו כן נוצר ניגוד אינטרסים בין המשקיע לחברה. הוא היה עלול להעדיף לדחות את הגעת החברה למכירות, כדי לקבל את ההטבה שלו. המשקיעים לא ידעו בעת ההשקעה האם יקבלו את ההטבה, וזה היה החסם העיקרי.

עלות החוק לרשויות המסים מעורכת בכ-50 מיליון שקל בשנה, כשחלק מהסכום יוחזר במס הכנסה מן המשכורות שישלמו החברות וממסים עקיפים נוספים.

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי "תעשיית ההיי-טק מהווה מנוע צמיחה אסטרטגי למשק ולכלכלה הישראלית. באמצעות החוק נעודד משקיעים להשקיע בחברות הצעירות, שמהוות את עתיד תעשיית ההיי-טק הישראלית ונמשיך ליצור כלכלה מבוססת חדשנות".

לדבר שר הכלכלה נפתלי בנט, "החוק הנוכחי שלאחר התיקון, הוא חוק האנג'לים הנועז והאגרסיבי בעולם. אני לא מכיר מדינה שמכירה בהשקעה ב-100% למס בשנה הראשונה. המטרה של החוק היא לא לעודד את האנג'לים המנוסים מעולם ההיי-טק, אלא לעודד קבלן או יהלומן או רופא שיניים שיש לו כסף פנוי ומחפש תשואה עודפת, להשקיע דווקא בהיי-טק. נכון, חלק מן ההשקעות לא יצליחו, אבל חברת היי-טק שלא מצליחה היא דבר טוב ולא דבר רע כי נוצר חדשנות ואנשים עוברים הכשרה ומקימים סטארט אפ נוסף. לא כמו חנות מכולת שנכשלת, שזה דבר רע".

לדברי בנט, יתרונות פריפריאליים נוספים של החוק יכולים להיות היווצרות מערכות שידרגו ויבחנו עבור האנג'לים הלא מנוסים את הסטארט אפים, ואולי גם ניתוב של הון להיי-טק במקום לנדל"ן להשקעה.