משרד שבלת ממזג לתוכו את משרד הבוטיק ישראלי-בן-צבי

לאחר המיזוג תמנה מחלקת ההיי-טק של שבלת, מהגדולות בשוק, 28 עורכי דין ■ עו"ד ליאור אבירם: "משרד ישראלי-בן-צבי יעניק עומק נוסף של היקף וניסיון לפרקטיקה שלנו, והוא מביא אלינו עשרות חברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון"

משרד עורכי הדין שבלת / צילום: אלון רון
משרד עורכי הדין שבלת / צילום: אלון רון

משרד שבלת, ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל, ממזג לשורותיו את משרד עורכי הדין ישראלי-בן-צבי, משרד בוטיק המתמחה בשוק ההיי-טק.

עוד לפני הצירוף הייתה פרקטיקת ההיי-טק במשרד שבלת מהגדולות בארץ, ופעילותה היוותה יותר ממחצית פעילות הפירמה. לאחר המיזוג תמנה מחלקת ההיי-טק של הפירמה 28 עורכי דין (מתוכם 10 שותפים), העוסקים באופן בלעדי בתחום.

עו"ד עומר בן-צבי - המצטרף לשבלת עם צוותו המונה שני שותפים (כולל בן-צבי) ו-4 עורכי דין שכירים - מלווה את תעשיית היי-טק שנים ארוכות. עם לקוחותיו נמנים קרנות השקעה, משקיעים מהארץ ומחו"ל וכן חברות היי-טק.

בן-צבי חתום, בין השאר, על עסקת רכישת סינטק מדיה על-ידי קרן הפרייבט-אקוויטי ריברווד (תמורת 110 מיליון דולר); כמו כן, משרדו טיפל בשנה שעברה בעסקת המכירה של חברת Versafe לחברת F5 ובהנפקת הענק של WIX.

לדברי ראש מחלקת ההיי-טק בשבלת, עו"ד ליאור אבירם, "צירופו של משרד ישראלי-בן-צבי יעניק עומק נוסף של היקף וניסיון לפרקטיקה שלנו, והוא מביא עמו אלינו עשרות חברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון".

אבירם ציין כי מחלקת ההיי-טק רואה את תפקידה לא רק בפן המשפטי, אלא היא רואה בלקוחות שותפים עסקיים שלה במובן הרחב. לדבריו, בכך נהנית חברת הסטארט-אפ מניסיון מצטבר של מאות עסקאות, ועם ראייה רחבה ועמוקה של כיווני התפתחות ושינויים בתעשייה.

"מצאנו בבן-צבי אדם שחולק איתנו את הראייה החשובה הזו, ובה-בעת אדם נעים-הליכות ובעל תרבות עסקית אנושית התואמת את אופי הפרקטיקה והפירמה כולה", אמר אבירם.

גם עו"ד בן-צבי ציין כי "ההצטרפות למשרד שבלת מתאימה לתרבות העסקית שלנו, והיא תאפשר לנו להמשיך ולהעניק טיפול אישי וצמוד לסטארט-אפים שלנו, ובו-בזמן להציע תמיכה רחבה ועמוקה בתחומים משלימים, שבעולם של היום אי-אפשר בלעדיהם, ברמה הגבוהה בישראל".

- מה הם הנושאים הבוערים בתחום ההיי-טק היום?

אבירם (שבלת): "הנושא החשוב ביותר, תמיד ולעולם, לחברות סטארט-אפ הוא גיוס כסף: בשנים האחרונות, על רקע ההצטמצמות המשמעותית של תעשיית ההון סיכון הישראלית, ישנה פריחה עצומה של מקורות אלטרנטיביים להשקעות בסכומים גדולים, שלא נראו מאז תקופת הבועה. את מקום הקרנות הישראליות בשלבי הגיוס הראשונים תפסו אנג'לים וואריאציות על הנושא (קרנות אנג'לים, מיקרו-קרנות, רשתות אנג'לים וקראוד-פאונדינג). בשלבי גיוס מאוחרים יותר ישנה כניסה מאסיבית של קרנות זרות".

אבירם ציין עוד כי השינויים בזהות המשקיעים ובמאפייני ההשקעה מחייבים את היזמים לפתח אלגוריתם שונה לגמרי לגיוס כספים, שמותאם למקורות האחרים. "גם אנחנו, כיועצים שרואים כחלק ממשימתם לסייע לחברות בגיוס הכסף, עשינו את הדרוש כדי לסייע לגיוס במציאות שהשתנתה לחלוטין, וזאת בתקופה קצרה יחסית של כ-5 שנים".

להפוך את ריקי כהן מחדרה למשקיעה

לדברי אבירם, ה"קראוד פאנדינג" (מימון-המונים שמאפשר לציבור הרחב להיכנס להשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. ח' מ') כשלעצמו הוא נושא בוער, שכמה מקומות בעולם, לרבות ישראל, מנסים לפצח כדי להביא למהפכה של ממש בגיוסים, ולהפוך גם את ריקי כהן מחדרה למשקיעה בסטארט-אפים. "הנושא כולו נמצא בלמידה ובפיתוח".

כיוון חשוב נוסף שעליו מצביע אבירם הוא ההתפתחות לכיוון אסיה ובעיקר לסין. לדבריו, "להתפתחות זו יש משמעות עצומה בשני ההיבטים המרכזיים לחברות טכנולוגיה: האחד, היבט השוק - אם לפני מספר שנים השוק האמריקאי היה בחירה כמעט אוטומטית של רוב החברות הישראליות כשוק מטרה עיקרי, הרי שהיום מרבית החברות הפנימו שאסיה, וסין בפרט, הפכו לשווקים רלבנטיים".

לדבריו, ההיבט השני, שהוא לא פחות חשוב, הוא היבט הכסף - "סין צוברת תאוצה אדירה כמקור חשוב להשקעות הון סיכון בטכנולוגיות ישראליות. אם לפני שנתיים זה היה בגדר 'סימני נפט', הרבה רעש, ללא עובדות בשטח - היום מדובר בהתעניינות תכליתית. זרם של ממש של השקעות משמעותיות, רובן מחוץ לעין הציבור".

- מה מצב שוק ההיי-טק לעומת שנות הבועה ולעומת השנים האחרונות?

"זוהי שאלה חשובה, שהתשובה עליה מדגישה את אחד הגורמים שהופכים היום את חברות ההיי-טק הישראליות לאטרקטיביות למשקיעים זרים. בעוד שבארה"ב, ובעיקר בסיליקון-וואלי, התפתחה בועה מסוימת, כך שיש ב'עמק' יותר מ-30 חברות פרטיות ששוויין יותר ממיליארד דולר (נתון בלתי נתפס לפני שנים ספורות!) וכן חברות אחרות בשווי שלא נראה כמותו בשנים האחרונות; אזי בארץ, הרחוקה מעט ממרכז הכסף שם - נשמרו שוויים 'שפויים' מאוד לטכנולוגיות שהן מהמתקדמות בעולם. שווי החברות בארץ הוא סיבה טובה מאוד למשקיעים הזרים, להשקיע בישראל".

בנוגע לשבלת, לדברי אבירם, "השנה האחרונה התאפיינה בפירמה בחלון שנוצר בשני ערוצי אקזיט: M&A (מיזוגים ורכישות) ו-IPO (הנפקה ראשונית לציבור). בעוד שעד לפני כשנה היה ערוץ האקזיט היחיד הרלבנטי לחברות הטכנולוגיה הישראליות ערוץ ה-M&A, הרי שבשנה האחרונה נפתח גם חלון ההנפקות לחברות, ולא רק בשוק האמריקאי (שם לדוגמה טיפל משרדו של עומר בן-צבי בהנפקת הענק של WIX), אלא גם בהנפקות ראשונות בסין, שם אנו מטפלים בהנפקה גדולה של חברת אקסס, חברה-בת של פריורטק, הישראלית; ואפילו בקנדה.

"החלון נפתח גם בהקשר של הנפקות-המשך של חברות ישראליות משמעותיות בנאסד"ק, דוגמת סרגון נטוורקס, שאותה ייצגנו בהנפקת-המשך מוצלחת. פתיחת ערוץ ההנפקות הראשונות והנפקות-ההמשך מאפשרת המשך צמיחה ויצירת חברות ישראליות גדולות, מאפיינים שנחשבים לנקודת-התורפה של תעשיית ההיי-טק הישראלית".

צרו איתנו קשר *5988