"דלויט וויצמן שירי אחראים לקריסת 'תשואה 10' בשל הונאה לכאורה"

"תשואה 10" קרסה לפני כ-3 שנים והותירה חובות של כ-100 מיליון שקל ■ הנאמן תבע את בעל השליטה לשעבר ויצמן שירי ואת הדירקטורים וביקש לחייבם ב-15 מיליון שקל ■ הדירקטורים: "אם נחויב בנזקים, על דלויט ושירי לשפות אותנו"

ויצמן שירי / צילום: תמר מצפי
ויצמן שירי / צילום: תמר מצפי

דירקטורים לשעבר בחברת הנדל"ן "תשואה 10", שקרסה ומצויה בהליכי הסדר נושים, טוענים כי פירמת רואי החשבון דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר, חבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי, שהינו מבעלי השליטה לשעבר בחברה, סמנכ"ל הכספים והיועץ המשפטי לשעבר של החברה - הם אלה שאחראים לנזקי החברה ולקריסתה עקב הונאה לכאורה שביצעו בה, אם יתברר כי הונאה שכזו בוצעה.

לפיכך, טוענים הדירקטורים, במקרה שהם יחויבו בנזקים שנגרמו לחברה, על דלויט, שירי והגורמים האחרים לשפותם ולשלם את הסכום בו יחויבו.

חברת "תשואה 10" קרסה לפני כ-3 שנים והותירה אחריה חובות של יותר מ-100 מיליון שקל, מחציתם למחזיקי האג"ח. בפברואר השנה הגיש הנאמן להסדר נושים של החברה, עו"ד גיא גיסין, תביעה נגד חבר הכנסת לשעבר שירי ובן-דודו יונה שמש, שהיו בעלי השליטה בחברה, וכן נגד שורה של נושאי משרה ודירקטורים.

במסגרת התביעה ביקש הנאמן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לחייב את בעלי השליטה והנתבעים הנוספים להחזיר לקופת הפירוק 15 מיליון שקל מכיסם הפרטי.

זאת, לפי טענתו של הנאמן עו"ד גיסין, לאחר שביצעו שורה של מעשים ומחדלים, "על דרך תרמית" או "שלא כהוגן", שגרמו לחברה נזקים כבדים, והובילו, בין היתר, לחדלות פירעונה של החברה וקריסתה, ולאובדן כל כספה ונכסיה.

עו"ד גיסין אף ביקש לחייב את שירי, שמש, שמואל זונטג, שהיה סמנכ"ל הכספים של החברה לשעבר, ועו"ד בלפור קויתי מבאר-שבע, שהעניק בין היתר שירותים משפטיים לחברה - לשאת באחריות אישית ללא הגבלה על חובות והתחייבויות החברה.

שאר הנתבעים, ששימשו כדירקטורים בחברה, מתבקשים, על-פי התביעה שהגיש הנאמן, לשאת באחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממחדליהם, מרשלנותם ומהפרת חובת הזהירות והאמונים מצדם בקשר לקריסת החברה. נושאי משרה נוספים בחברה מתבקשים בתביעה של הנאמן להשיב לחברה את הנזקים הישירים שנגרמו ממעשיהם.

העברת תשלומים שלא כדין

באוקטובר 2011, בהמשך לבקשת פירוק שהוגשה נגד החברה, אישר בית המשפט הסדר נושים בחברה, שבמסגרתו הוקצו מניות החברה לגילאון השקעות של ירון ייני, תמורת 5 מיליון שקל.

בעקבות מימוש נכסים עיקריים של החברה והשלד הבורסאי הושגו בסופו של דבר כ-13 מיליון שקל לקופת הסדר הנושים, המהווים פחות מ-10% מסכום הנשייה הכולל של החברה.

זמן קצר לאחר מינוי לנאמן להסדר בחברה, הגיש הנאמן, עו"ד גיסין, דוח על ממצאי חקירת נסיבות הקריסה של החברה, שם טען כי "החברה נוהלה במשך זמן לא מבוטל בדרכי מירמה והפרת אמונים... תוך שימוש בלתי ראוי (של שירי ושמש - א' ל"ו) בכספי החברה".

לטענת הנאמן, החברה העבירה תשלומים שונים, בהיקף של מיליוני שקלים, שלא כדין לכאורה, לאנשי עסקים שהיו מעורבים בעסקים שונים עם בעלי השליטה.

התביעה שהגיש בהמשך הסתמכה על ממצאי הדוח, ובמסגרתה כתב עו"ד גיסין כי "החל ממחצית 2007, מועד רכישת החברה על-ידי בעלי השליטה (שמש ושירי - א' ל"ו), נהגו בעלי השליטה בחברה ובקופתה כבשלהם, תוך עירוב נכסים מובהק בינה ובין חברות אחרות שבשליטתם או כיסם הפרטי, כל זאת תוך העדפת מקורבים להם ו'חילוץ' המקורבים מהשקעותיהם הכושלות".

במקביל, נטען, "במשך שנים עצמו חברי הדירקטוריון עין נוכח המתרחש, ויחד עם נושאי המשרה בחברה פעלו באופן רשלני ומרושל - התנהלות שהובילה לבסוף למצב של חדלות פירעון".

"תביעה חסרת בסיס"

החודש הגישו הנתבעים את כתבי הגנתם לתביעה, שבמסגרתם נטען כי הם אינם אחראים לנזקי החברה, וכי התביעה חסרת בסיס. חלקם אף טענו כי יש לסלק את התביעות נגדם על הסף.

כך למשל, עו"ד קויתי טען בכתב הגנתו כי כתב התביעה נגדו חסר כל בסיס עובדתי ומשפטי, ויש לדחות אותו, בין היתר עקב העובדה כי מעורבותו בעסקי החברה הייתה מינורית.

הדירקטורים שנתבעו טענו בכתב הגנתם כי אין להטיל עליהם אחריות לנזקי החברה, בין היתר משום שלא היה בידם כל מידע חריג או בעייתי על ההתנהלות של בעלי השליטה או נושאי המשרה בחברה, ולכן לא התרשלו כלפי החברה.

לטענת חלק מהדירקטורים - מיכאלה שמיר, יובל טוביאס, רפאל ליטמן, רויטל גיגי ועדי אברמוביץ' - רק בעת שקראו את כתב התביעה, נדהמו לגלות טענות שונות ומשונות אודות עסקאות חילוץ שהתקיימו לכאורה, לטענת עו"ד גיסין, ורכישת מניות בכספים שנועדו לרכישת משרדי החברה.

"הסתמכות על דלויט ושירי"

במקביל לכתב ההגנה הגישו דירקטורים אלה גם הודעת צד ג' נגד משרד רואי החשבון דלויט, שירי ואחרים, במסגרתה נטען כי אם בית המשפט יחייב אותם בנזקי "תשואה 10" בהתאם לתביעה, יש להשית את סכומי הפיצוי שייקבעו על דלויט שירי והאחרים. זאת, כיוון שהם הסתמכו על המידע והייעוץ שנמסר להם על-ידם במהלך פעילות החברה.

בהודעת צד ג', שהוגשה באמצעות עורכי הדין רם דקל ומיכאל פטרמן, טוענים הדירקטורים כי "ויצמן שירי היה, במהלך כל התקופה הרלבנטית לתביעה, הרוח החיה, המוציא והמביא, מי שעל פיו יישק דבר - וכמובן בעל המניות עיקרי ומנכ"ל החברה".

משרד דלויט, צוין, היה משרד רואי החשבון הקבוע של החברה, ובאמצעות נציגו - רו"ח יורם הילברן, היה אחראי על הכנת הדוחות הכספיים של החברה, הביקורת ועוד.

"הנתבעים הסתמכו בין היתר גם על המידע והייעוץ שנמסר להם מהצדדים השלישיים (משרד דלויט, ויצמן שירי ואחרים - א' ל"ו), אשר היו בקיאים בענייני החברה... וזכו לשכר מהחברה", נכתב בהודעה לבית המשפט.

עוד צוין בהודעת הדירקטורים כי מכתב התביעה שהגיש הנאמן עולה כי שירי ונתבעים נוספים (שאינם דירקטורים) הונו לכאורה את החברה ונושיה, אך לטענת הדירקטורים, הם "לא הכירו את מרבית פרטי האירועים... ואם העובדות אכן נכונות, הרי הצדדים השלישיים ביצעו מניפולציה קשה כלפי הדירקטורים בחברה, העלימו מהם מידע מהותי וגרמו להם לקבל החלטות על בסיס מידע חסר ושגוי".