בוקר אחד נכנס למשרדו של ד"ר אילן כהן, מראשי פירמת עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן, מכר רופא ואמר לו בהתלהבות, "כשאני שם את הסטטוסקופ על הריאות של המטופל, אני יכול ממש לראות את הריאות, ולא רק לשמוע. אני רוצה להמציא מכשיר שייראה את מה שאני רואה".
אף שזה נשמע הזוי, ד"ר כהן לא צחק. להיפך, הוא ביקש לשמוע עוד פרטים. לאחרונה, במעבדות סטריליות ושקטות, פיתח אותו רופא, בהנחייתו של כהן, פטנט חדש - מכשיר ש"רואה" את הריאות; ואף נמצאה חברת טכנולוגיה בינלאומית שהשקיעה בפיתוחו 100 מיליון שקל. בקרוב נשמע גם אנחנו על זה.
בהזדמנות אחרת הגיע למשרד ריינהולד-כהן מהנדס שטען שהוא המציא את האופניים המקצועיים הראשונים מקרטון. אף שזה נשמע בלתי אפשרי, במשרד ריינהולד-כהן כבר למדו מזמן לא לפסול שום רעיון על הסף, וביקשו לשמוע עוד. המהנדס חזר למחרת עם אופניים שעשויים מ-98% מקרטון, חזקים, עמידים בתנאי מזג-אוויר, ירוקים וזולים לייצור יחסית לאופניים רגילים. המהנדס, שהגיע לפת לחם כי השקיע את כל זמנו וכספו באופניים, רשם עליהם באמצעות משרד ריינהולד-כהן פטנט. והיום יש לו משקיע, והמצאתו כבר צוינה ב-CNN ובדירוגים בינלאומיים בתחום הפטנטים כאחת מ-10 ההמצאות הטובות ביותר של השנה.
למשרד הגיע גם לקוח שאמר לעו"ד אילן כהן כי הוא הצליח להפוך זבל לחומר דמוי פלסטיק, שיכול לשמש בתעשיית הפלסטיק כחומר בנייה וכן למגוון שימושים עצום נוספים - וכך פיתח האיש את ההמצאה בליווי הפירמה. סביב ההמצאה שלו הוקמה חברה, UBQ Materials, שכבר הושקעו בה עשרות מיליוני שקלים. בין המשקיעים תעשיין מוביל בתחום הפלסטיק, שלו מפעלים ב-15 מדינות בעולם, אשר בדק והבין את הפוטנציאל העצום של ההמצאה. החברה הקימה כבר מתקן ייצור תעשייתי ראשוני, והררי הזבל בעולם יכולים לשמש כחומר-הגלם של החברה.
הדוגמאות האלה, וסיפורים מוזרים נוספים, הם חלק משגרת היומיום של עורכי הפטנטים ועורכי הדין בפירמת ריינהולד-כהן, שעוסקים ברישום ובהגנה על פטנטים ועל זכויות יוצרים. פעם מדובר בשמירה על זכויותיה של חברה לייצור קונדומים להשתמש בשם LIFE (במאבק מול רשת Lifestyles) ובפעם אחרת בייצוג תנובה במאבקה נגד יוטבתה לגבי הזכויות על סימן המסחר "אשל", לאחר ששתי החברות השתמשו במותג קרוב ל-40 שנה.
בפעם אחרת מדובר במאבק נגד משפחות פשע ישראליות, נגד זיופי תרופות או חולצות וכדומה של המותגים פומה ונייקי; ובפעם אחרת בייצוג במאבק בין שתי חברות-ענק אמריקאיות שמייצרות פצצות לייזר, על הנוסחה של הפטנט. כלומר, אף פעם לא משעמם בפירמה.
השנה, חוגגת הפירמה הוותיקה 80 שנות עשייה בתחום הפטנטים והגנה על זכויות יוצרים - 80 שנה של סיפורים מרתקים ועשייה, שהובילו את המשרד למעמדו כמשרד הפטנטים המוביל בארץ (ראו מסגרת). בראיון ל"גלובס" מספרים ראשי הפירמה - ד"ר אילן כהן, ראש פירמת ריינהולד-כהן ועו"ד דוד גילת, ראש משרד עורכי הדין גילת-ברקת מקבוצת ריינהולד-כהן - על הכסף הגדול שיש בתחום, על ההגנה על הקניין הרוחני בארץ ולמה צריך להקים, "בהקדם", בית דין מתמחה לקניין רוחני בישראל.
"אנחנו המיילדת, לא ההורים, מלווים בהריון ובלידה"
- אתם שומעים הרבה סיפורים מוזרים, רעיונות להמצאות מופרכות, אבל בסוף גם רעיון מוזר יכול להפוך להמצאה ששווה מיליונים ואפילו מיליארדים.
עו"ד גילת: "זה נכון. לפעמים מגיע מישהו ואומר לך משהו שנשמע ממש לא הגיוני, ולוקח קצת זמן עד שאתה מבין שזה משהו רציני. בגלל זה אנחנו מקשיבים ברצינות ובוחנים היטב את מה שאומרם לנו".
ד"ר כהן: "יש דברים שהם באמת הזויים, שאדם חולם חלומות; ואני יודע שהם הזויים מהרגע הראשון. למשל, אם מבחינה פיזיקלית זה לא עובד. יום אחד הופיע אצלי פוליטיקאי מאוד ידוע, עם המצאה שאמורה להגביר אנרגיה. הוא אמר לי 'אני יוצר מ-2 וולט, אנרגיה של פי 50. זה היה ממש הזוי, ובאמת לא יצא מזה כלום כמובן".
- המצאתם משהו בעצמכם?
ד"ר כהן: "אני כן, אבל יותר חשוב מספר פטנטים שרשמנו עבור אחרים. רוב הדברים שהמצאתי היו תוספות להמצאה של לקוחות. אתה צריך להסתכל לא על הדבר שמציגים לך, אלא על מה הוא יכול להיות, על הפוטנציאל שלו. בא אליך הממציא ואתה פתאום מוציא הגדרה של המצאה, מראה לו, והעיניים שלו מאירות. במהות זה מה שהוא המציא, אבל אתה שכללת לו את זה".
- יש לכם שותפויות עם לקוחות שלכם על פטנטים?
גילת: "אנחנו המיילדת, לא ההורים. אנחנו מלווים את הממציאים בתהליך ההיריון והלידה, ואפילו גידול הילד (הפטנט) במשך שנים ארוכות, אבל אנחנו לא נכנסים לנעליהם".
כהן: "יש המון עורכי דין שלקחו אופציה מהפטנט של הלקוח, אבל אנחנו לא נוהגים לעשות את זה. השותפות שלנו היא אמנם שותפות ברווח, ויש המון לקוחות שיגידו 'אתם שותפים שלנו', ומשתמשים במונחים האלה, למרות שהם משלמים לנו שכ"ט וכדומה, אבל אנחנו לא ניקח ללקוח את הבייבי שלו, את הפטנט".
העבודה שלהם נשמעת חלומית. כל יום שומעים סיפורים מעניינים ומלווים את "המוח היהודי שממציא לנו פטנטים" כל הדרך עד הכספת וחשבון הבנק התופח שלו. אבל במציאות תהליכי ההיריון והלידה של פטנט הם ארוכים ומייגעים, ולוקחים הרבה יותר זמן מ-9 חודשי היריון. מעבר לשנים שלוקח לפתח ולשכלל את ההמצאה, והמורכבות של אותה המצאה - בתחום המדעי, הכימי, הפיזיקלי וכדומה - כמעט כל פטנט חדש נתקל בהתנגדויות לרישומו, עניין שבארץ מעכב את הרישום וגם את היכולת להרוויח מהפטנט.
ההגנה כאן לא חזקה מספיק
לדברי כהן וגילת מדובר ב"דרך חתחתים", והסיבה לכך טמונה בהגנה לא מספקת על הקניין הרוחני בישראל. ד"ר כהן: "ההגנה על הקניין הרוחני בישראל לא מספיק טובה. אפילו מקרה ברור שבו מבקש פטנט מגיש בקשת פטנט, ולאחר שהבקשה שלו נבחנת, הבוחן אומר שהוא 'זכאי לקבל פטנט', יכול להיגרר שנים. באירופה, ברגע שיש אישור לרישום פטנט, הממציא מקבל פטנט. אחר-כך אפשר להתנגד ובוחנים את הנושא. בארץ זה הפוך. יש לנו התנגדות לפני מתן הפטנט, שזה מאוד-מאוד מקשה על ההתנהלות.
"אפשר להתנגד למתן הפטנט ולמשוך את כל התהליך הזה הרבה מאוד שנים. וזה יכול להיות יותר גרוע. לפעמים אנחנו מייצגים חברות טכנולוגיות, זוכים בהתנגדות, ורשם הפטנטים קובע שמבקש הפטנט 'זכאי לפטנט', אבל אז מוגש ערעור לבית המשפט, ועצם הגשת הערעור מעכבת את הפטנט, למרות שהבוחן החליט שזה כשיר לפטנט ודחה את ההתנגדות. עצם זה שהוגש ערעור מוביל לכך שלא נותנים פטנט, והרישום יכול להידחות עוד הרבה שנים, עד לסיום הדיון בערעור, ובערעור על הערעור וכדומה.
"זו דוגמה לכך שההגנה כאן לא חזקה מספיק והמערכת המשפטית לא עוזרת למבקשי פטנטים. זה גם גורם שמרתיע חברות מלהיכנס לכאן. הנושא של ההתנגדות לפני מתן הפטנט זה עניין נדיר בעולם. אין הרבה מדינות בעולם שיש להם הסדר כזה".
עו"ד גילת, שמתמודד בבתי המשפט עם ההתנגדויות לרישומי הפטנטים, מסכים. "ההגנה על פטנטים בישראל היא בכללה טובה. בתי המשפט מגלים הבנה לחשיבותם של פטנטים והחקיקה מודרנית למדי". אולם, "קיימת בעיה בשל חוסר המומחיות של בתי המשפט בתחומים טכנולוגיים והיעדר תקציב במערכת לספק לשופטים סיוע בנושא זה. בנוסף, היעדר שופטים ייחודים בנושאי קניין רוחני, מביא לעיתים קרובות לסרבול ההליכים ולהתארכותם.
"נושא מרכזי שבו ישראל אינה 'מתיישרת' עם העולם המערבי שאליו היא משתייכת, קשור לכך שפטנט מוענק בישראל רק לאחר פרסומו לאחר מתן שהות להגשת התנגדות על-ידי צדדים מעוניינים. ברוב המכריע של המדינות בעולם קבלת הבקשה לפטנט על-ידי משרד הפטנטים משמעותה הענקת הפטנט כאשר האפשרות להתנגד היא רק לאחר שהפטנט ניתן. המצב בישראל גורם לכך שלעיתים חולפות שנים רבות עד שניתן פטנט, ואף קרה שהתנגדות הסתיימה לאחר המועד שבו אמור היה הפטנט לפקוע, לו היה ניתן. הליכי פטנטים יכולים לקחת 5-6 שנים. אנחנו מפגרים ביחס לסטנדרטים המקובלים בעולם".
- ציינת את חוסר המומחיות של השופטים. בתי המשפט לא מבינים בקניין רוחני?
גילת: "תלוי בשופטים. לא פעם הגעתי לבית משפט בירושלים, ואמרו לי 'למה באת לירושלים, הרי אנחנו לא מבינים בפטנטים'.
"הבעיה היא שבעומס של בתי המשפט, כשמגיע תיק פטנטים, שצריך להיכנס לרזי הטכנולוגיה, להבין ניואנסים לגבי מה נעשה ומה הועתק, ויש לך מומחה מכאן שאומר ככה, ומומחה מכאן שאומר ככה, הזמן שנדרש משופט שאין לו רקע, ללמוד את הנושא, הוא עצום. לפעמים אנחנו מגיעים לשופטים שרחוקים מקניין רוחני, בנטיות שלהם האישיות, מרחק מזרח ממערב, ואין לזה שום הצדקה.
"מילא העניין הטכנולוגי, זה דבר אחד, שכל אחד צריך ללמוד, אבל צריך גם ללמד את השופט את הבייסיק של חוק הפטנטים. מה זה המצאה חדשה, מה זה התקדמות המצאתית, ומה זה הפרה של פטנט לפי המבחנים המקובלים. זה דין מאוד-מאוד כבד. אז לבוא לשופט שלא ראה אף פעם תיק פטנטים ולבקש ממנו ללמוד הכול, זה לא הוגן, במיוחד בעומס שבתי המשפט נמצאים".
הפתרון, לדברי גילת פשוט. "צריך להקים בית דין מיוחד לקניין רוחני. המגמה בכל העולם היא להקים בתי דין מיוחדים כדי שהמערכת תוכל להיות יעילה באמת. יש בתי דין להגבלים עסקיים, בית משפט לדיני משפחה, וצריך להיות גם בית דין לקניין רוחני, בגלל מה שאנחנו מכנים אצלנו בכימיה 'אנרגיית האקטיבציה הגדולה' שאתה צריך לעשות כדי להיכנס לתיק בתחום הזה. יש שופטים באמת יוצאים מהכלל שמצליחים לעשות את זה, אבל זה המיעוט. רוב השופטים, זה גדול עליהם בכמה מספרים, ובצדק, לא בגלל שהם לא מסוגלים, אלא בגלל העומס והזמן שהמערכת יכולה להקצות לשופטים האלה להשקיע בתיק".
רוכשות כאן חברות רק בשל קניין רוחני
המשמעות של בית דין מיוחד שכזה, מבהירים כהן וגילת, היא לא רק ייעול ההליכים, אלא גם משמעות כלכלית. כהן: "המשמעות הכלכלית גבוהה לאין שיעור מזה שיש לבית דין להגבלים עסקיים למשל. כי קניין רוחני הוא מרכיב מרכזי היום בחברה, יותר מכל דבר אחר. כ-80% מכל הנכסים של חברות ציבוריות בעולם המערבי קשורות לקניין הרוחני, כל השאר זה נדל"ן, והמזומנים והמלאים, אבל זה ערך נמוך משמעותית. וכשמדובר בחברת-הזנק, סטארט-אפ בעברית הקלוקלת שלנו, שם זה כמעט 100%.
"כשבאה חברה מחו"ל ורוכשת חברה ישראלית, זה לא בשביל המלאים שלה והמזומן בקופה, ולא בשביל נדל"ן שהיא מחזיקה, זה בשביל קניין רוחני. כל האקזיטים המפורסמים בישראל, הרכישות של גוגל ואי.בי.אם, מבוססים על זה. קניין רוחני זה ענף היצוא מספר 1 בכלכלה הישראלית".
כהן מציין עוד כי "עולם הפטנטים מרכז פעילות כלכלית וכספית עצומה אשר כוללת עריכה ורישום של מיליוני בקשות פטנט לשנה; פעילות משפטית ענפה באכיפה של זכויות (הסכומים שמשלמים חברות בעולם לשמירה ואכיפה של זכויותיהם היא בסדר גודל של מיליארדי דולרים רבים; סכומי הפיצויים שפוסקים בתי משפט וסכומי פשרות במשפטי פטנט הם גבוהים בהרבה); ויש היקף עצום - שמוערך ב-150 מיליארד דולר בשנה - של עסקות המעורבות בפטנטים אשר כוללות עסקות מכירה ורישוי".
מעבר לפעילות בפטנטים יש גם פעילות עסקית מקבילה עצומה בהקשר לזכויות קניין רוחני אחרות, לרבות סימני מסחר, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים ועוד.
האם ישראל נמצאת בזירה הזאת - שבה מתגלגלים מיליארדים רבים - בכמות מספקת? להיכן נוהרים היום הממציאים והחברות לרשום פטנטים, ומה החשיבות הכלכלית עבור המדינה?
ארה"ב וסין מובילות ברישום
ד"ר כהן מבהיר כי חמשת היעדים המרכזיים ברישום פטנטים בעולם הם ארה"ב, אירופה, סין, יפן וקוריאה. לדבריו, "סין מובילה במספר בקשות הפטנט המוגשות שם, ואחריה ארה"ב. אלה שני היעדים הפופולריים להגשה מחוץ לטריטוריית המקור. דהיינו, אמריקאי שמגיש מחוץ לארה"ב, יפני מחוץ ליפן, וכדומה".
לדברי ד"ר כהן, ליעדים הללו להגשת בקשות פטנט יש קשר הדוק לתמונת המצב הכלכלית באותן מדינות. "ארה"ב היא עדיין הכלכלה הדומיננטית, וסין השנייה בגודלה. ההחלטה היכן להגיש בקשות לפטנט מבוססת, בין היתר, על גודל השוק. שיקול נוסף הוא מקום מושבם של מתחרים, וזו הסיבה להגשה הגדולה של בקשות פטנט בקוריאה למשל.
"ישראל אינה יעד מוביל להגשת בקשות לפטנט, אך חברות רבות, בכללם חברות היי-טק, חברות תרופות, חברות למכשור רפואי ועוד, נוהגות להגיש בקשות לפטנט על המצאותיהם החשובות גם בישראל, לעיתים בגלל השוק הלא מבוטל - עם תמ"ג לנפש של כ-35,000 דולר, לא ניתן להתעלם מן השוק פה בתחומים רבים; וכן בגלל מתחרים רבים שצצים פה עקב הכמות הרבה מאוד של חברות שנוצרות כאן".
האחים החורגים ירשו את המשרד המשפחתי
למרות גודלה העצום - כ-250 עובדים, מתוכם כ-75 עורכי פטנטים ועורכי דין - קבוצת ריינהולד-כהן ושות' היא "משרד משפחתי" - שניים מראשי הפירמה המתראיינים, אילן כהן ודוד גילת הם "אחים חורגים ואוהבים" (כהגדרתם).
את הפירמה הקים לפני 80 שנה, ב-1934 ד"ר ריינהולד כהן, יהודי מגרמניה, כימאי, ובנו של עורך דין וחבר פרלמנט בגרמניה, שהיה ציוני בעל חזון. מאז התפתח המשרד בהנהגתו של בנו, ד"ר מיכאל כהן המנוח, וכן שותפו, ישראל שכטר ז"ל, אשר פרשו מפעילות בסוף המילניום.
ד"ר ריינהולד כהן הוא סבו של ד"ר אילן כהן. אמו הביולוגית של דוד, גילת, נישאה בשנית לאביו של אילן כהן, מיכאל, שהיה דור שני בפירמה.
ילדיו של מיכאל - הביולוגי (אילן כהן) ומנישואין (דוד גילת) - הם ממשיכיו בפירמה, הדור השלישי. כך, שני האחים החורגים "ירשו" את המשרד המשפחתי, ומובילים אותו כיום.
לאורך ההיסטוריה היה המשרד שותף להתפתחות המחקר והתעשייה במדינת ישראל, ועם לקוחותיו נמנים חברות וגופים, כמו ישקר, התעשיות הביטחוניות, טבע (בשנותיה הראשונות), נטפים, תעשייה-אווירית, כתר פלסטיק, טייני לאב (של רשת שילב), שטראוס מים, תנובה, IBM, אורבוטק, חברות הפיתוח של האוניברסיטאות, ועוד רבים אחרים.
הלקוחות הזרים של משרד ריינהולד-כהן ושות' כוללים חברות רב-לאומיות גדולות, לרבות חברות הנמנות עם Fortune 100 ו-Fortune 500.
פירמת ריינהולד-כהן ושות' שומרת זה שנים על מעמדה בראש טבלת משרדי עורכי הפטנטים המובילים בארץ, וכן על מובילות בדירוגים בינלאומיים. השנה חוגגת הפירמה 80 שנות פעילות ומובילות בתחומה.
- מה סוד ההצלחה של הפירמה?
ד"ר אילן כהן: "בראש ובראשונה, ההון האנושי המקצועי והאיכותי, המורכב מעורכי פטנטים ועורכי דין, שלרבים מהם גם השכלה מדעית בתחומים מגוונים (כימיה, ביולוגיה, מחשבים, אלקטרוניקה, פיזיקה, מכניקה, אווירונאוטיקה ועוד), וכן מצוות תומך מקצועי ומוכשר.
"ההון האנושי הרב-תחומי וכן השילוב שבין שתי זרועות הקבוצה - ריינהולד-כהן וגילת-ברקת, מאפשרים לייצג לקוחות בכל תחום ולהעניק להם שירות מקצועי ללא פשרות שלone stop shop".
עו"ד דוד גילת: "מרכיב נוסף בהצלחת הפירמה הוא העבודה ה"ייקית", לפי הספר, המונעת התלבטויות מיותרות. בנוסף, ההצלחה באה גם הודות לאווירת העבודה הטובה המשפחתית והפתוחה, שמבוססת על אמון הדדי וכבוד בין כל העובדים בכל הדרגים".
ליוו את רישום הפטנט על כיפת ברזל
משרדי עורכי הפטנטים לא מלווים רק את ממציא האופניים מקרטון או את מי שמתיימר להמציא את מחולל האנרגיה הבא. בימים אלה של לחימה, מעניין לגלות שגם בהליך ההגנה על פטנט כיפת ברזל ופרויקט החץ הם מעורבים.
משרד עורכי הדין ריינהולד-כהן, כמי שמלווה ברישום פטנטים ביטחוניים וצבאיים, חלק מהתעשיות הביטחוניות בארץ, היה, כך מתברר, מעורב ברישום פטנט על המכ"ם של כיפת ברזל, שבזכותו הטילים המיירטים את הרקטות מוצאים את דרכם אל היעד.
עו"ד אהוד האוזמן, שותף בכיר וראש מחלקת ההייטק בריינהולד-כהן, שהיה מעורב ברישום הפטנט החץ ומכ"ם כיפת ברזל, מסביר, כי "הפרויקטים ההגנתיים הם פרויקטים עתירי טכנולוגיה, ולא כוללים רק פיתוח מסוים ממוקד. מדובר בפרויקטים בינתחומיים שכוללים פתרונות בהרבה סוגי טכנולוגיה. המדינה והצבא לא יכולים לפתח את הכול בעצמם, ובשביל זה הם נעזרים בתעשיות הביטחוניות המצוינות שנמצאות בארץ. משרד ריינהולד-כהן מלווה את כל הפרויקטים של התעשייה האווירית בהליך רישום הפטנטים, בהם מכ"ם כיפת ברזל ופרויקט החץ, שיש עליהם פטנטים ובקשות לפטנט".
על כיפת ברזל אנחנו יודעים, וגם על פרויקט החץ, אבל - כך מתברר - יש גם לא מעט פטנטים שהפירמה מלווה שהשתיקה יפה לה, ולא מתפרסמים מטעמי ביטחון המדינה. "חלק מהפיתוחים של התעשיות הביטחוניות, הצבא והמדינה כוללים קניין רוחני, הם מסווגים וסודיים ולא על כולם כותבים פטנטים. על חלק אחר כותבים 'פטנט סודי'.
"יש בחוק הפטנטים הגדרה של המצאות פטנט סודיות שיש להם יתרונות עסקיים וביטחוניים. יש פרק שלם שדן בהמצאות סודיות ביטחוניות, וגם ברישום פטנטים כאלה היינו מעורבים. כמובן שאסור לדבר עליהם", אומר עו"ד האוזמן.
כתבות
ני"ע
