"צריך להיות פה כדי להבין את עומק הפגיעה בחקלאות"

"יש גבול לציניות, והגבול הזה כבר נחצה: לא ייתכן שמי שחי כאן, סופג במשך שנים את כל האיומים מלמעלה ומלמטה, גם יצטרך לשלם על התענוג הזה. יושבים אנשים באוצר, במס רכוש ובמשרד החקלאות עם דפי אקסל ביד ומתחילים לחשב ממוצעי פיצויים לפי 3-4 שנים אחורה. אבל פה, ב'מועדון האקסקלוסיבי' של 'יושבי המנהרות', יש פגיעה וצורך נקודתי ייחודי. חקלאים זו לא משפחה אחת גדולה, לא חבילה שמישהו אורז לנוחותו. עם כל הכבוד, לא התאחדות האיכרים יכולה לטפל בבעיות היישובים הצמודים לגדר, וגם לא התאחדות חקלאי ישראל. צריך להיות פה, לראות איך נראית האדמה, כדי להבין את עומק הפגיעה". כך אומר היום (א') ניר מאור, 9 שנים יו"ר קיבוץ ניר עם ויו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים. שיחת הטלפון אתו נערכה היום בצהריים ולוותה בהפסקות בלתי פוסקות בשל קולות טנקים, בומים ומסוק שירד לפנות פצוע.

עופר ליברמן, מנהל החקלאות של קיבוץ ניר עם, מוסיף: "יואילו נא שר האוצר, יאיר לפיד, ושר החקלאות, מאיר שמיר, לבוא לכאן ולראות בעיניהם את החורבה בשטחים החקלאיים שבין 0 ל-3 ק"מ מהגדר - שם ערוך הצבא כבר שבועות. הנזקים שלנו כבדים וארוכי טווח, שיקום האדמות ייקח 3-4 שנים. את פרשת נזקי החקלאות של מבצע 'עמוד ענן' סיימתי רק לפני שבועיים - וגם זה תחת 'אונס' ורק כי החלטתי שאני לא הולך למשפט נגד המדינה. אז מה, עכשיו נכנס לעוד פרשה שלא תיגמר עד למבצע הבא? נוח להם בממשלה להכניס את כולנו לאריזה אחת של יישובים ששוכנים 7 ק"מ מהגדר, אבל מי שהבית שלו במרחק יריקה מהגדר והשדה שלו יושב על הסנטימטר האחרון של הגדר - מרגיש את הפגיעה על בשרו ומרגיש שזה לא הוגן. זה לא פייר".

"רוצים לחסל את החקלאות?"

יישובי הגדר, שהיום מכנים עצמם "יושבי המנהרות", הם 17 קיבוצים - מכרם שלום בדרום הרצועה ועד ארז בצפון - ומושב אחד, נתיב העשרה, שצמודים לגדר המערכת. לכולם חקלאות בשטחים פתוחים שמגיעה עד למטר האחרון הצמוד לגדר. זהו אסם החיטה של ישראל. גם מגדלים בוטנים, תפוחי אדמה, תירס, חמניות, גזר. החלק הדרומי הוא אסם תפוחי האדמה של ישראל וגם של רוסיה.

הצעת הפיצויים שגובשה בממשלה ועלתה לדיון היום בוועדת הכספים מחלקת את היישובים על פי קבוצות הקרבה לגדר. יישובים חקלאיים שנמצאים עד 7 ק"מ מהגבול זכאים לפיצוי לפי 80% מממוצע היבול של שלוש שנים אחורה. יישובים שהאדמות החקלאיות שלהם מצויות מעבר ל-7 ק"מ ועד 20 ק"מ מהגבול יקבלו פיצוי של 40%, וכך הלאה. מאור, שהוא עצמו חבר קבוצת שילר,

אומר על זה: "מה שמגוחך הוא החישוב הממוצע לפי 3-4 שנים אחורה. הרי במהלכן היה מבצע 'עמוד ענן', אז גם היבול ירד וגם ההכנסה ירדה בגלל זה, שלא לדבר על זה שהוויכוחים בנושא טרם הסתיימו... אז מה זה אומר? זה אומר שממבצע למבצע הפיצוי יהיה נמוך יותר. האם רוצים לחסל את החקלאות כאן או לחסל את ההתיישבות כאן?".

ליברמן, החקלאי, מתאר את הפגיעה: כל מערכות ההשקיה נהרסו שכן הכלים הכבדים של צה"ל שמצויים תחת איום מרגמות, נכנסו למחפורות, לסוללות, ובדרך נקרעו ונשברו מערכות ההשקיה. יותר מזה, מאחר ששכבת הקרקע הפורייה היא בערך חצי מטר לעומק, הרי ברגע שהצבא חפר 3 מטר לסוללה המשמעות היא שהורמה קרקע לא פורייה "ונצטרך עוד 3 שנים לפחות כדי לטייב אותה על ידי קומפוסט וזבלים אורגניים. בשנה הראשונה יהיה לנו אפס יבול, בשנה השנייה 30% -40%, בשלישית זה יתקדם - אבל אז הרי יהיה עוד מבצע... חוץ מזה שהקרקע מזוהמת, ביולוגית וכימית, מהשמן של הכלים וגם מעצם הימצאותם של אלפי חיילים בשטח. אז מי שרוצה שתתקיים כאן חקלאות ויחיו פה תושבים - מוזמן לבוא ולראות..."