"תקנות הפיצוי בגין 'צוק איתן' יביאו עסקים עד לפשיטת-רגל"

פיצוי לחלק מהנפגעים בלבד; סכום פיצוי נמוך מדי; מועד פיצוי רחוק מדי; והתעלמות מהנזקים העקיפים שנגרמו לאנשים פרטיים - אלה הן רק חלק מהטענות שעולות היום נגד מתווה הפיצוי העקיף שנקבע בגין נזקי מבצע "צוק איתן".

תקנות הפיצוי העקיף נמצאות כעת בשלבי האישור הסופיים שלהן. הנוסח הסופי, לאחר אישורו בוועדת הכספים ביום ראשון השבוע, מתגבש כעת, ועם סיום התיקונים האחרונים ניתן יהיה להגיש תביעות לפיצוי למדינה.

עם זאת, נראה כי המחלוקת סביב התקנות עדיין רחוקה מלהסתיים, ובעלי עסקים, רואי חשבון ועוסקים שונים ממשיכים לתקוף את המתווה בטענה לכשלים רבים בו.

לדברי רו"ח ועו"ד רמי אריה, "הכשל העיקרי מתחיל בכך שישנה קרן לפיצויים שמיועדת למקרים הללו, והיתרה שלה היום היא הגבוהה ביותר שהייתה מקום המדינה ועומדת על 5.5 מיליארד שקל. לא ברור מדוע האוצר החליט להקצות מתוכה רק 1 מיליארד שקל לפיצויים. בפועל, העסקים יקבלו פיצוי מאוד מוגבל שלא יכסה את הנזקים העצומים שנגרמו להם", הוא אומר וקובע כי התקנות כפי שהן עברו "יביאו לקריסת עסקים עד הגעתם לפשיטת-רגל וחדלות פירעון".

כשל נוסף ש"זועק לשמיים", לדבריו, הוא מועד הגשת התביעות ממנו נגזר מועד קבלת הפיצוי בפועל. "ניתן יהיה להגיש את התביעה לראשונה רק במחצית השנייה של ספטמבר, משום שצריך להגיש תביעה על יולי ואוגוסט ביחד. כך שבפועל, הטיפול יהיה במקרה הטוב אחרי החגים, בנובמבר, והעסקים לא יקבלו פיצויים עד תחילת 2015. בינתיים, עסקים יקרסו כלכלית וימשיכו לסבול מנזקי הלחימה".

מנגד, מסביר אריה, "המקדמה שהובטחה בשיעור של 80% מהפיצוי ששולם ב'עמוד ענן' מכסה רק כ-6 ימי מלחמה מתוך 30 ימים, כך שמדובר בסכום שאינו מספיק אפילו לתשלום משכורות, ובוודאי שלא להוצאות הנוספות וההתחייבויות לספקים".

בנוסף, מבהיר אריה, האוצר עשה מניפולציה במפות על מנת להכניס למנגנון הפיצוי יישובים שאינם בטווח של 40 ק"מ מעזה, כגון מזכרת-בתיה, קריית עקרון ועוד. "במקום לעשות מניפולציה", אומר אריה, "היו צריכים לקבוע את הפיצוי לפי פרמטר אחר - כמות האזעקות. כך, למשל, כמות האזעקות בגדרה נמוכה משמעותית מאלה שהיו ברחובות ובראשון-לציון, אבל גדרה נמצאת בטווח הפיצוי, והערים הללו לא".

לדברי רו"ח הדס שרים, ראש חטיבת עסקים קטנים ובינוניים בבייקר-טילי, הגם שהכוונות טובות, יישום התקנות רצוף בכשלים. ראשית, היא מבהירה כי העובדה שמדובר בפיצוי בגין מבצע ולא מלחמה - שגויה.

לדבריה, "בגלל שמהמדינה הגדירה את 'צוק איתן' כמבצע, המתווה הנקבע מאפשר פיצויים רק לעסקים שנמצאים עד 40 ק"מ מעזה. זאת, למרות שהחמאס הצליח לפגוע בעסקים שנמצאים גם במרכז ובצפון. כל בתי-המלון בישראל סובלים בשבועות האחרונות מירידה בפעילות, וכמוהם גם מסעדות, חנויות, אולמות אירועים ועוד. האם לצלם שהיה אמור לעבוד במהלך התקופה הזאת, והתבטלו לו כל האירועים, לא מגיע פיצוי כי הוא לא גר בטווח הגיאוגרפי שנקבע?", היא אומרת.

כשל נוסף עוסק באפליה של האזרחים הפרטיים שאינם בעלי עסקים. "אחד הנושאים שלא נלקחו בחשבון הוא שהורים רבים שמתגוררים בתוך אותם 40 ק"מ שילמו מראש לקייטנות וגנים ולא קיבלו את כספיהם בחזרה, זאת למרות שפיקוד העורף קבע שאין לקיים במקומות אלה פעילות שגרתית. למרות זאת, בעלי הגנים והקייטנות כן יקבלו פיצויים מהמדינה, למרות שלמבצע לא הייתה השפעה על הכנסותיהם".

בנוסף, אומרת רו"ח שרם, תקופת הפיצויים שנקבעה בתקנות הפיצוי קצרה מדי. לדבריה, "תקנות הפיצויים מתייחסות לתקופה שבין ה-8 ביולי ועד ל-31 באוגוסט 2014, או עד למועד סיום 'צוק איתן', לפי המוקדם ביניהם. אלא שהנזקים בפועל לא נגמרים ביום שהמבצע נגמר, והממשלה צריכה להאריך את תקופת הפיצויים, לפחות עד סוף הרבעון הנוכחי שמסתיים בספטמבר".

מקדמות מהירות

מרשות המסים נמסר בתגובה: "עוד במהלך ימי הלחימה הביא שר האוצר לאישור ועדת הכספים את תקנות הפיצויים, בכדי לתת מענה מהיר לעסקים שניזוקו. לאחר דיונים מעמיקים התקנות אושרו פה-אחד עלי-ידי חברי הועדה אופוזיציה וקואליציה.

"במהלך מבצע 'צוק איתן' הייתה פגיעה בדרגות שונות בפעילות העסקית של עסקים ברחבי הארץ. תקנות הפיצויים שאושרו בוועדת הכספים הוגבלו לטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה, אזור בו הוכרז מצב מיוחד ונקבעו הנחיות מיוחדות על-ידי פיקוד העורף. אזור זה הוא האזור בו הייתה פגיעה כלכלית הקשה ביותר, והוא גם היה נתון להיקף הגדול ביותר באופן משמעותי של אזעקות ונפילות.

"תקנות הפיצויים נקבעו במתכונת הפיצויים לאחר 'עמוד ענן', וזאת בכדי לאפשר פיצויי מהיר לדרום. יחד עם זאת, לראשונה ישולמו לעסקים מקדמות מהירות שיתנו מענה לצרכים המיידיים עד לבירור התביעות עצמן.

"עסקים שיגישו תביעות במסלול שכר, יוכלו להגישן מיד עם פתיחת המוקד ופרסום הטפסים כבר בראשית השבוע הקרוב, וכך גם עוסקים המדווחים בשיטה החד-חודשית. עסקים המדווחים אחת לחודשיים אמנם ייאלצו להמתין עם הגשת התביעה בכדי שיוכלו לאמוד את הנזק, אך לכן נקבעו בתקנות מקדמות מוגדלות ייחודיות לעסקים הקטנים".