הפסקת אש: הליגה הצרפתית יצאה לדרך על רקע סטגנציה כלכלית

משחק הפתיחה של הליגה הצרפתית הערב (ו', 21:30, ערוץ ONE) יוציא את האלופה פריז סן-ז'רמן להתארח בבירת השמפניה ריימס. למרבה ההפתעה, זה לא יקרה בתרועה גדולה, אלא בדממה דקה. אם בשנה שעברה הבטיחו הצרפתים להיות הדבר הלוהט הבא, ורכשו מכל הבא ליד, השנה כלום. שקט ושלווה, שוק העברות שזורם על מי מנוחות כבר ממאי. מה קרה לשני המועדונים העשירים שעמדו בלב הסערה בעונה החולפת? ואיפה מועדוני הפאר האהודים ממארסיי וליון? ששש. שקט, ישנים פה.

1. בפריז לא אוהבים לישון, אבל יש להם שעות להשלים. בהוראת הרופא של אופ"א, כמובן. חברת האחזקות הקטארית שמנהלת את פ.ס.ז' ומתחזקת את הכדורגל הצרפתי, רצתה להמשיך את מסע השופינג המטורף. אבל גם מישל פלאטיני הצטער והבהיר שהוא לא יכול לתת למועדון פטור מהפייננשל פייר-פליי.

בשלוש השנים שאחרי ההשתלטות על המועדון היוקרתי אך חסר האמצעים מהבירה, הוציאו בעלי השליטה מקטאר 440 מיליון אירו על רכש - ויותר מחצי הסכום הזה על שכר (שלא לדבר על מס המיליונרים החדש) - ללא שום רלבנטיות להכנסות באותה תקופה. כתוצאה מכך נידון המועדון לתשלום של 60 מיליון אירו קנס, ולחובת רישום חמישה שחקני בית בסגל המוגבל.

לפ.ס.ז' אסור להוציא היום יותר כסף משהיא מכניסה, ולמרות עלייה בהכנסות, היא רחוקה מאד ממטרת הברייק-איבן. לכן הזהירות בשוק ההעברות: את סרג' אורייה השאילה הקבוצה מטולוז עם התחייבות לקנייה בסיום העונה הקרובה; ואת די-מאריה המבוקש רצו נציגי המועדון להעביר באותה דרך מריאל מדריד, אבל בבירה הספרדית הם נתקלו רק בנענועי ראש. הפריזאים צריכים עכשיו לנסות למכור את אזקייל לאבצי, חאבייר פאסטורה או את שניהם כדי לפנות מקום ברשימת השכר, ולכסות את עלותו של די-מאריה, כותב ג'ונת'ן ג'ונסון ב-ESPNFC. די-מאריה עצמו, כותב ה"סאנדיי טיימס", היה רוצה להגיע לפריז עוד לפני באיירן, ולפני מנצ'סטר יונייטד נטולת הצ'מפיונס - אבל ריאל רוצים 66 מיליון אירו.

"פ.ס.ז' צריכה להישאר אחראית לאור הפייר-פליי, ואם זה אומר שצריך לוותר על מטרה יקרה או שתיים בשוק ההעברות עד לזמן בו אפשר יהיה לנווט טוב יותר מול הסנקציות - אז שיהיה", מוסיף ג'ונסון, ומבהיר: על קבאני או מארקיניוס אסור לוותר. מה שאומר שחייבים לוותר על די-מאריה. באורח פלא, לאור בקצה המנהרה קוראים ז'אן-כריסטוף בחיביק. היהלום שגדל במועדון הושאל בלי הצלחה מרובה לוולנסיין ולטרואה, אבל מאז תחילת ההכנה לליגה, בגיל 21, הוא הבקיע שישה שערים ובישל חמישה בחמישה משחקים.

אולי דווקא הכורח להשתמש בשחקני בית יהפוך לאבי ההצלחה. הדוגמא של דויד לואיז, בו השקיעה פ.ס.ז' 50 מיליון אירו, שאיבד מאז המונדיאל חצי מערכו בשוק ההעברות (שווה כיום לפי חברת transfermarkt רק 25 מיליון אירו) היא תמרור האזהרה האחרון.

2. במונאקו בכלל לא נכנסים לשם. מה שנראה היה כמו תחרות לפ.ס.ז' הופך דווקא לדורטמונד או אתלטיקו הבאה, טוען ניקולאס וילאס ב"יורוספורט". "סוכני השחקנים אמנם מתאכזבים, אבל במונאקו החליטו לעבוד עם החזרה שלהם לליגת האלופות בשכל, ולא בטירוף". גם פה משחק קנס תפקיד, אבל לא משהו של אופ"א, אלא 50 מיליון האירו ששולמו להתאחדות הצרפתית, כפשרה בתמורה לאפשרות להישאר רשומים במקלט המס של הגרימאלדים, ולא לשם מיסים קיצוניים על המיליונרים שהם מעסיקים, כמו יתר מועדוני ה"ליג 1".

ז'וליין לורן כתב ב-ESPNFC, ש"צריך לזכור, שמונאקו הוא מועדון קטן, ויישאר כזה". עם ממוצע צופים של 8,900 בליגה (שני הכי נמוך), 28.5 מיליון אירו בלבד בעונה שעברה מתמלוגי טלוויזיה ובלי ספונסר על החולצה - כי במונאקו העמידו דרישת סף של 10 מיליון בעונה, כיאות לקבוצה בליגת האלופות. לפחות נייקי היוקרתית החליפה את מקרון כנותנת חסות ההלבשה, ותשלם 10 מיליון בעונה. לורן מזכיר את רשימת אלו שסירבו להגיע למונאקו: די-מאריה, סמי חדירה, איסקו, דייגו לופז, אנטואן גריזמן. גם אחרי רווח של 35 מיליון אירו בתוך עונה אחת ממכירת חאמס רודריגס, הוא מסביר, מונאקו תמיד תהיה חייבת למכור כדי לשרוד.

"אנחנו רוצים להגיע לאיזון בספרי החשבונות בהקדם האפשרי", הצהיר סגן נשיא המועדון, ואדים ואסילייב. "ההכנסות שלנו מוגבלות, ובכל זאת אנחנו רוצים לפתח איתן את הפרויקט שלנו בעתיד". לכן ויתרו בקבוצה גם על וויליאם קארבאליו (ספורטינג דרשה עבורו 45 מיליון אירו) ועל דייגו קוסטה (שרצה 7 מיליון אירו שכר), ורכשו שמות כמו פול נארדי (20), טימואה באקאיוקו (19) ואיימן אבדנור (24) - כולם ביחד עלו 24 מיליון אירו. במונאקו מעדיפים להשקיע באקדמיה המפורסמת. כמאמן הנוער ואחראי על פיתוח הובא סוליימן סיסה שהצליח מאד בנוער של אביאן, ויחד עימו האקדמיה שלו בחוף השנהב שמצטרפת לחוות הפיתוח בגינאה-ביסאו ובפורטוגל.

בכלל, במונאקו מעריכים את עבודת הסקאוטינג ופיתוח הצעירים בפורטוגל, למרות האמצעים המוגבלים. אחרי שארסן ונגר עמד בפיתוי לעזוב את ארסנל ולקחת על עצמו את תפקיד המנג'ר (למרות 13 מיליון ליש"ט לשנה שהוצעו לו, על-פי ה"טיימס"), הביא לואיס קאמפוס, היועץ הספורטיבי של הבעלים האוליגרך דמיטרי ריבולובלב - את ליאונרדו ז'ארדים מספורטינג כמאמן הראשי, את אדמאר לופס מפורטו כראש מחלקת סקאוטינג, נלסון קלדרה כמאמן כושר ומיגל מויטה כמנתח משחקים ואחראי טקטיקה. התקווה היא לתפוס מקום קבוע באירופה במסגרת המגבלות, כפי שעושים זאת הפורטוגלים בהצלחה.

 הליגה הצרפתית

3. כל השאר מקוות לנתח שייפול מהצלחת של הבכירות, ומקבלות בהכנעה את ההשפלה. ליון, ששלטה בעשור הקודם בצרפת, עדיין מוגבלת בשל התחייבויות על בניית האצטדיון שלה, ומסתמכת על האקדמיה שהוציאה שמות כמו בנזמה, קאנוטה, גובו וג'יולי. מצד שני, מקסים גונאלון וקלמנט גרנייה כבר בדרך להימכר, כמו כל כישרון עולה שם. ליון, וגם מארסיי (נאלצה למכור את כוכבה ואלבואנה לדינמו מוסקבה, אבל התחזקה בעמדת המאמן עם מרסלו ביילסה) וכל השאר - פשוט ירדו שלב בשרשרת המזון. גם ככה החיים טובים: ערוץ BeIN של אל-גז'ירה משלם 80 מיליון אירו בשנה על זכויות השידור הבינלאומיות של הליגה. כהשוואה, גם אחרי כל ההייפ סביב הבונדסליגה, זאת מכניסה רק 67.5 מיליון בשנה מזכויות השידור הבינלאומיות. קנאל פלוס ו-BeIN משלמות גם 607 מיליון בשנה עבור הזכויות המקומיות (כ-10% יותר מהבונדסליגה), ומ-2016 הן תשלמנה 726 מיליון.

אז אמנם מארסיי ירדה למקום ה-30 בדירוג הקבוצות המכניסות באירופה של Deloitte, וליון נעלמה לחלוטין. אבל את משחק הסופרקאפ השנתי בין האלופה למחזיקת הגביע, קיימו פריז וגינגן (0-2) בשבת באצטדיון הפועלים בבייג'ין, לעיני 50 מיליון צופי טלוויזיה סינים ועוד 70 מדינות ברחבי העולם בהם שודרה ההתמודדות. הכיוון השיווקי/מסחרי בהחלט מרשים, והעתיד בהחלט מבטיח גם עבור הגדולות "לשעבר".