נכנסו למקלט בעיתוי מוזר

חייבים לבחון את קריסת סקיילקס ואת אחריות חברי הדירקטוריון

יהל שחר מנכ"ל סקיילקס / צילום: רוני שיצר
יהל שחר מנכ"ל סקיילקס / צילום: רוני שיצר

סיפורי חברת ההחזקות הציבורית סקיילקס הקורסת עם הדחת-התפטרות יו"ר הדירקטוריון אילן בן-דב ופרשת סוללות הגלקסי-4 של סמסונג שמתנפחות ומתפוצצות, אפשרו לארבעה דירקטורים ומנכ"ל להימלט מהדירקטוריון בשקט יחסי. בעוד איש ההשקעות יעקב לוקסנבורג מנסה להציל את השקעתו באג"ח סקיילקס והשתלט על הדירקטוריון, הודיעו הדירקטורים מהציבור, יונה אגמון ודרור ברזילי, על התפטרותם. כמעט במקביל הודיעו גם רו"ח אריה עובדיה ואיש העסקים שלום זינגר על התפטרותם מהדירקטוריון שבו היו חברים שנים.

סקיילקס הייתה בעלת השליטה בחברת הסלולר פרטנר, שאותה רכשה במינוף עצום. סמוך להודעת זינגר ועובדיה על עזיבתם, הודיע גם מנכ"ל סקיילקס, יהל שחר, על התפטרותו מהחברה. וכך בעוד סקיילקס צוללת לתהומות ומאבדת 70% משוויה ביום מסחר אחד, המנכ"ל וארבעה דירקטורים נטשו אותה בזריזות.

בעבר זכו חמשת המתפטרים לתגמולים נאים מסקיילקס. חלקם בשכר, אחרים בהקצאת אופציות ו/או בשכר דירקטורים עם תגמול בגין חברות בוועדות הדירקטוריון. רק לפני שלוש-ארבע שנים חלק מאותם דירקטורים אישרו לבן-דב ולסקיילקס לרכוש את פרטנר, בהמשך לגייס הון מהציבור, ואחר-כך להגיע להסדרי-חוב, שסקיילקס לא עמדה בהם.

לאורך כל התקופה שבה סקיילקס התנדנדה - לקחה על עצמה מימון של מיליארדי שקלים, לא עמדה בהסכמים עם הבנקים, מכרה את השליטה בפרטנר לחיים סבן במסגרת הסדר-חוב, ביצעה הסדרי-חוב, הסתכסכה עם סמסונג - הדירקטורים שתקו. לפתע, בזמן ההתמוטטות, שומעים מהם משפטים כמו: "אין הסכמות ויש מחלוקת עם בן-דב על הניהול של סקיילקס", ולחלופין "יכולתנו לתרום לחברה קטנו לעומת העבר".

לרוב המשקיעים היה ברור כי לדירקטורים לא הייתה מעולם יכולת השפעה "על הניהול של סקיילקס" ועל בן-דב, וכי החברה הידרדרה לעברי פי-פחת. על "יכולתם לתרום" עדיף לא להכביר מילים לריק.

דירקטוריון סקיילקס היה הצגה של איש אחד - אילן בן-דב. מה שהוא רצה, כך החליט הדירקטוריון. המנכ"ל המתפטר, יהל שחר, הדירקטורים מהציבור והחיצוניים, שתו קפה, הקצו שעתיים לישיבה מזמנם היקר תמורת תגמול הולם, הרימו יד כמריונטות, ונתנו לבן-דב מרחב החלטה בלעדי ללא בעיות. נקווה רק שסקיילקס דאגה לפוליסת ביטוח דירקטורים שממנה ניתן לקבל פיצוי על אחריות לקויה.

הגיע הזמן שיו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, ואנשיו יתחילו סוף-סוף לבחון את קריסת סקיילקס הציבורית ואת אחריות הדירקטוריון. אסור לציבור ולמשקיעים להסתפק בהסברי הבל על "אין הסכמות" או "יכולתנו לתרום לחברה קטנה".

מי שקיבל תגמול במשך שנים חייב לשאת באחריות על החלטות כושלות, במיוחד שבכל תקופת כהונתם לא דווח על התנגדות מצד הדירקטוריון להחלטות ולהסדרי-חוב פרועים וחסרי תוחלת שמוטטו את סקיילקס. אל תאפשרו לדירקטורים ליהנות שנים, וברגע הטביעה לנוס ללא נטילת אחריות. מדובר בזלזול כפול: במשקיעים ובתפקיד הדירקטור.

הכותבת היא מרצה לניהול במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)