20 סטארט-אפים נכנסו ל-3 חודשי עבודה בחלל קטן...

מהניסיון של הג'נקשן, החממה הטכנולוגית של קרן ההון סיכון ג'נסיס, התוצאות מרשימות למדי ■ כשליש מהיזמים כבר גייסו כסף בסבבים שונים, ולאחרונה אף נרשמו שני אקזיטים של בוגרי החממה ■ כך זה נראה מבפנים

ג'נקשן / צילום: ענבל מרמרי
ג'נקשן / צילום: ענבל מרמרי

הגאווה הבוקעת מתוך קולו הטלפוני של ג'וני סאקס מעוררת תהיות. מצד אחד, שני הסטארט-אפים שהוא טיפח במסגרת קרן ההון סיכון ג'נסיס - ClarityRay ו-KitLocate - נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. מצד שני, הוא לא ראה מזה שקל. "זה חלק מהביזנס שלנו, ולפעמים עושים טעויות", הוא אומר בהשלמה. "מה שיותר חשוב זה שעשינו משהו שהוא לטובת קהילת היזמים. רצינו לבנות מקום שיהיה מלא חיים ועשייה ושכל יזם בתחילת דרכו ייהנה בו. בהתחלה אנשים חשבו שיש פה איזשהו קאץ'. הם אמרו 'לא יכול להיות שזה בחינם', אבל עם הזמן כולם יודעים שזה באמת נכון".

וכך אכן היה. סאקס, המנהל ואחד השותפים בקרן ההון סיכון ג'נסיס פרטנרס, זיהה עם חבריו לקרן את הפוטנציאל של שתי החברות, גייס אותן לחממת הסטארט-אפים הצעירים של ג'נסיס - המכונה "הג'נקשן" (הצומת) - וסייע להן בקורת גג, בעצות ובקשרים. לאחר יציאתן מהג'נקשן, הצליחו שתי החברות לגייס משקיעים, המשיכו בתהליך הפיתוח, ובשנה האחרונה (ClarityRay לפני שבועיים ו-KitLocate לפני חצי שנה), נמכרו לחברות ענק תמורת סכומים שמוערכים ב-20 מיליון דולר לכל אחת מהעסקות. במשך שלושת החודשים שבהם שהו שתי החברות בחממה בדרום תל אביב, ג'נסיס לא דרשה מהן אחוזים, לא גבתה מהן כסף ולא כבלה אותן לחוזה שמבטיח לה זכות סירוב ראשוני במקרה שמתעוררת שאלת ההשקעה בחברה.

כל זה, והעובדה שג'נסיס משקיעה זה ארבע שנים כמה מאות אלפי דולרים בשנה בפרויקט הג'נקשן, לא גורמים לסאקס להכות על מצחו בתחושת פספוס: "אני מרגיש שאם היינו לוקחים מכל מיזם אחוזים בחברה שלהם או שהיינו מחייבים אותם באיזשהו חוזה מולנו, זה היה עלול לפגוע בהם. קרנות אחרות היו בטח אומרות להם, רגע, לג'נסיס כבר יש אחוזים, אז למה הם לא המשיכו להשקיע בכם? אז הלכנו על מודל שבו אנחנו לא לוקחים שום דבר ואנחנו מאמינים שבעתיד זה ישתלם לנו".

הרעיון לג'נקשן, מספר סאקס, נולד לפני ארבע שנים. "ראינו מצוקה בקרב היזמים, כשהם מתחילים את דרכם והם מאוד לבד ומנסים לעבוד מהבית או מבתי קפה. במקביל, ראינו שיש טרנד עולמי של שיתוף - של מידע ושל מקומות עבודה - וחשבנו שאם נוכל להקים מקום פיזי שבו יזמים יוכלו לבוא ולעבוד ממנו על הסטארט-אפ שלהם, כשבמקביל תהיה להם עזרה גם מאנשים שדומים להם והם יקבלו מאיתנו משאבים כלכליים שיכולים לשמש כל אחד מהם, זה יהיה נהדר. מעבר לזה, חשבנו שהמקום המתאים זה לא הרצליה פיתוח, כי לא שם היזמים מסתובבים, אלא דווקא דרום תל אביב".

ביקור בג'נקשן שברחוב שוקן בדרום העיר מאושש (בלי ציניות), את כל קלישאות הסטארט-אפ ניישן שדבקו בסצנת ההיי-טק בישראל: מול מוסכים ובצמידות לנגריות, מתקיים יקום אלטרנטיבי שבו פועלות בחלל פתוח ולא גדול במיוחד שקדנות גיקית לצד יצירתיות היפסטרית וחוסר פורמליות ישראלית.

בשעת הצהריים שבה שהיתי בג'נקשן, היה המקום חצי ריק משום שמרבית הסטארט-אפיסטים יצאו לאכול במסעדות הפועלים הקרובות, אבל גם אלה שנשארו מול מסכי המחשב נשנשו בהיסח דעת על שולחנות העבודה המחוברים. הציטוטים על הקירות אמורים להגדיר את האווירה: "עשה או על תעשה. לנסות אסור" (מאסטר יודה מסרטי מלחמת הכוכבים); "הישארו רעבים - הישארו מטופשים" (סטיב ג'ובס, מייסד אפל); "ככל שאני עובד קשה יותר, כך אני נהיה בר מזל יותר" (סמואל גולדווין, מייסד אולפני הענק ההוליוודיים).

האווירה במקום מעודדת שיתוף ודיבור, ואם מישהו ממש צריך להתרכז ולא יכול להרשות לעצמו הסחת הדעת, הוא מוזמן לחבוש כובע מצחייה שעליו כתוב Do Not Disturb. כל מה שהייתם מצפים מחממת סטארט-אפים.

בימים אלה פועל בין כותלי הג'נקשן המחזור ה-12 של התוכניות בנות שלושת החודשים שמתקיימות בו. מאז נפתח המקום, עברו בו יותר ממאה צוותים. 37 מתוכם גייסו מימון כלשהו ושש מאלה הגיעו כבר לסיבובי גיוס מתקדמים, שבהם מדובר בכסף גדול יותר. סך כל הגיוסים של הסטארט-אפים השונים עומד כעת על יותר מ-50 מיליון דולרים. עד כה נרשמו, כאמור, גם שני אקזיטים מקרב החברות שהחלו את דרכן במקום: KitLocate, שנמכרה לחברת האינטרנט הרוסית יאנדקס לפני חצי שנה, ו-ClarityRay, שרכישתה הושלמה על-ידי יאהו לפני כשבועיים.

לא רק 8200 וממר"ם

בשנתיים האחרונות, ועד לפני שבוע, ניהלה את המקום ניצן כהן-ארזי, בת 27 בסך הכול. היא משמשת כאם הבית של המקום ביומיום, אבל תפקידה מורכב מכך בהרבה - יחד עם סאקס היא הייתה מעורבת בבחירת הסטארט-אפים המתאימים ביותר לג'נקשן. הטירונות שהיא עשתה במקום השתלמה. בתחילת ספטמבר היא תיכנס לתפקיד דומה, שנתפר במיוחד עבורה, בדויטשה טלקום.

"המוטיבציה הייתה לראות מה קורה כששמים יזמים באותו מקום", מסבירה כהן-ארזי. "אנחנו עובדים במחזורים של שלושה חודשים, שבכל אחד מהם יש עשרים יזמים והם מתחילים ביחד ומסיימים ביחד. כשהם נכנסים לפה הם מקבלים מפתח וזה הופך לבית שלהם. הם צריכים להוציא את הזבל ולשטוף כלים, אבל הדבר הכי משמעותי זה שהם מקבלים אחד את השני וזה מה שיוצר תחושה של משפחה. הם יושבים ביחד - יש יותר מסטארט-אפ אחד על שולחן - וגם המקום קטן, כדי שתיווצר בו אינטראקציה אינטנסיבית וזה עובד בצורה טבעית לחלוטין. אין פה משחקי גיבוש או שבירת קרח צופיפניקית כזאת. הם פשוט מהר מאוד מתקשרים ומבינים מה קורה אחד עם השני ואנחנו מעודדים לשקיפות מלאה. כולם יודעים מה כל צוות עושה ומה הדילמות שלהם והם עוזרים אחד לשני במעין סינרגיה כזו".

- ומה אתם נותנים להם מלבד החלל?

"מהצד שלנו אנחנו נותנים במשך התקופה הזו את הקשרים שלנו עם הבוגרים ועם כל מיני אנשים מהתעשייה שיכולים לעזור. כולם מקבלים עזרה ונותנים עזרה והחוק שלנו ליזמים שמצטרפים הוא ש-90% מהזמן שלהם הם יעבדו על המיזם שלהם, וב-10% מהזמן הם יחזירו לקהילה. זה אומר שמי שבא מרקע פיננסי יעזור עם התקציב, ומי שבא מרקע טכני יעזור עם הקוד ומי שבא מארגנטינה ייזום על האש.

"המון פעמים ה-10% קורה אחרי שהם מסיימים פה והם באים בתור בוגרים לעזור ליזמים הבאים. למשל, עמרי מורן, המנכ"ל של KitLocate שעשה את האקזיט לפני חצי שנה, בא הנה וסיפר את הסיפור שלהם לסטארט-אפיסטים. בשביל היזמים שיחה כזו היא בעלת ערך רציני והתפקיד שלנו הוא ליצור את הדינמיקה הזו כדי שתהיה כמה שיותר מגוונת על מנת שתהיה הפריה הדדית".

- איך בוחרים את האנשים ואת החברות?

"בכל פעם שאנחנו בוחרים את המחזור הבא אנחנו לא רק חושבים איזה חברות הכי מתאימות אלא גם איזה חבר'ה הכי מתאימים אחד לשני כדי ליצור דינמיקה מעניינת. אנחנו לא רוצים פה 19 יוצאי 8200 ואחד ממר"ם. אנחנו שואלים אותם שלוש שאלות כשהם באים אלינו ומגישים מועמדות. הראשונה זה אם הם מקדישים את כל זמנם לסטארט-אפ וזה כל מה שהם עושים; השנייה זה אם הם הצליחו לגבש צוות שלם שיודע לעשות הכול, משום שאנחנו רוצים שכל היזמים יהיו גם המייסדים של החברה; ואם הם מוכנים להתחבר לתרבות פה של עזרה ושל חלוקת מידע".

- ומתי יודעים אם ההימור משתלם?

"לג'נסיס לא יכולה להיות אינדיקציה להצלחתו של צוות או של רעיון אלא לאחר כמה חודשים מסיום מחזור הפעילות בג'נקשן. כשהם נמצאים פה הם מתרכזים בפיתוח. לא מנסים לגייס כסף או עובדים או נוסעים לארצות הברית כדי לנסות למכור את המוצר. ההצלחות שלהם יכולות להיות ב'דמו דיי', שמהווה את שיא התוכנית. ביום הזה הם מציגים מול 70-60 משקיעים פוטנציאליים את המוצר שלהם. רק לאחר מכן הם מתחילים לגייס ורק לאחר מכן אנחנו יכולים לדעת מה קרה. דוגמה אחרת זה שצוות מסוים מגייס חברים מצוות אחר שהתפרק. מבחינתנו זו גם הצלחה. מדד הצלחה נוסף זה שמשלחות מחו"ל ונציגים של חברות גדולות מגיעים אלינו כדי לראות את המקום. מעבר לכך, למרות שישנם עוד חממות בארץ, אנחנו לא רואים ירידה במספר בקשות הקבלה שאנחנו מקבלים".

מטבע הדברים, הדינמיקה הקבוצתית שנוצרת בכל מחזור שונה מאוד מזה שקדם לו או שיגיע אחריו. "יש מחזורים שבהם אנשים מגיעים בשבע בבוקר ויש כאלה שאתה לא רואה פה אנשים לפני עשר; יש כאלה שעובדים בסופי השבוע ויש כאלה שאפילו ישנים פה. כל פעם זה משהו אחר", אומרת כהן-ארזי.

עד השעות הקטנות

עמרי מורן, המנכ"ל ואחד ממייסדי KitLocate שהוקמה בסוף 2011 ונמכרה לפני כששה חודשים, מספר שהקשר עם קרן ג'נסיס נוצר לראשונה במפגש עם אדן שוחט, שותף לשעבר בקרן. "סיפרתי לו על מה שאנחנו עושים, והוא אמר לי 'שמע, אתם חבר'ה חמודים, בואו לג'נקשן', נתן לי צ'פחה על הכתף והלך. היינו ממש-ממש צעירים ולא ממש הבנו מה עושים ומה עובד ולא ידענו מה זה בכלל. נכנסנו לאתר, קראנו קצת ונראה לנו מתאים. בסופו של דבר יצא שהיינו שם שני מחזורים. היינו במחזור השביעי, ואז קיבלנו פרס בתחרות סטארט-אפים של 25 אלף דולר ושל עוד מקום במחזור השמיני שלהם, אז זה מה שעשינו. האנשים של ג'נסיס מאוד עזרו לנו להתמקד וגם האנשים שאיתם עבדנו בג'נקשן שמחו לעזור. כשאתה יזם צעיר ואתה לא יודע איך מתנהלים, אתה בקלות יכול ליפול למקומות שבהם אנשים מציעים לך עזרה תמורת כך וכך אחוזים, ושם זה פשוט לא היה. בשלב הבא הם מאוד עזרו לנו בפיתוח עסקי ובאסטרטגיה".

מורן אומר שאם הוא לא היה מעוניין בכך שג'נסיס תשקיע ב-KitLocate, לא הייתה לו בעיה לסרב לקרן: "אני מעולם לא ביקשתי והם מעולם לא הציעו, אבל בוודאי שיכולתי לסרב. הם שמחים לעזור לך בכל דבר ומצפים שתאמר עליהם מילה טובה כשאתה יכול, אבל הם ממש לא מצפים שתלך איתם וזה יפה מאוד. מה שכן, בגלל שהם מגדלים אותך שם, הם רואים את כל מה שאתה עושה ויש לזה ערך משמעותי מבחינתם".

זואי ברמנט, שנמצאת במחזור הנוכחי של הג'נקשן, היא אחת ממייסדות הסטארט-אפ KiddyUp שמפתח אפליקציה סלולרית שמסייעת להורים לאתר מקומות ידידותיים לילדים בסביבתם. היא אם לשני ילדים צעירים ותושבת ירושלים, והיא מגיעה לג'נקשן כל יום. "אני מנסה להגיע הנה שניים-שלושה ימים אחרי שאני מורידה אותם בגן וחוזרת כדי לאסוף אותם, ושניים-שלושה ימים אחרים במשך ימי עבודה מלאים. בסוף השבוע האחרון הייתי פה בשישי עד שלוש בלילה".

ברמנט מספרת שהגיעה לג'נקשן אחרי ששמעה על המקום באירוע שג'נסיס יזמה כדי לעודד יותר נשים להצטרף לתהליך. "לג'נקשן הייתה את התוכנית לנשים יזמיות ביוני שעבר וכבר אז חשבתי שאנחנו צריכים להיכנס לסוג של חממה ולהתקדם. מה שמשך אותנו הנה - ואני לא הולכת לשקר לך לגבי זה - היא העובדה שהחממה הזו מאוד-מאוד מקושרת לעולם קרנות ההון סיכון. יש הרבה חממות להרבה חברות, אבל מכיוון שכבר השקנו את המוצר שלנו אבל רצינו להתקדם, הג'נקשן מאוד מצא חן בעינינו.

"מעבר לזה, אהבנו את המודל של תרומה הדדית ושל הבאת המנטורים הנה. בינתיים - ואני נמצאת פה חודש וחצי מתוך השלושה - זו חוויה מדהימה ואני כבר יכולה לומר שהעבודה פה פתחה בפנינו הרבה דלתות. לא רק של מקצוענים בתחום, אלא גם של אנשים שכבר עשו את המסע הזה עם חברה שהם הקימו ויכלו לתת לנו הרבה עצות טובות מתחומים שבדרך כלל בכלל לא חושבים עליהם, אבל בסופו של דבר הם חשובים מאוד".

- כמו מה למשל?

"למשל", היא צוחקת, "איך לשכור רואה חשבון".