האוצר: "הכרזת 'צוק איתן' כמלחמה לא תשפיע על הפיצוי"

לפני כשבועיים עתר ח"כ נחמן שי (העבודה) לבג"ץ בבקשה כי יחייב את הממשלה להכריז על "צוק איתן" כמלחמה. ח"כ שי והחזית להגנת הציבור טענו כי "הצורך בהכרזה על פתיחה במלחמה הוא צורך חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה, והוא חלק בלתי נפרד מסמכותה ואחריותה של הממשלה".

לדבריהם, "רוב תושבי ישראל מצויים בטווח הירי המתמשך ללא הרף של חמאס, ובכלל זה ריכוזי האוכלוסין הגדולים ביותר במרכז הארץ. אזרחי המדינה ותושביה זכאים לכך שהמדינה תפצה אותם בגין נזקיהם הישירים והעקיפים לנוכח האירועים".

בתגובה שהגישה המדינה, היא ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירה. לטענת פרקליטות המדינה, העתירה הוגשה בשלב מוקדם מדי, ואין קשר בין ההכרזה על מלחמה לבין מתן פיצוי או סיוע כלכלי לתושבים שנפגעו ממנה. לאור עמדת המדינה, המליץ בג"ץ לעותרים למשוך את העתירה - וכך הם עשו.

היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, מבהיר היום (ג') כי השאלה האם הלוחמה שמתנהלת בין ישראל לבין חמאס זה חודש וחצי ומכונה "צוק איתן" תוגדר "מבצע" או "מלחמה", אינה משנה דבר בנוגע לפיצויים לאזרחי ישראל. "להכרזה על 'צוק איתן' כמלחמה, או אי-הכרזה כזו, אין שום משמעות תקציבית", הוא אומר.

לדברי בריס, הגישה שהתקבעה בשיח הציבורי סביב "צוק איתן" - כאילו יש קשר בין הגדרת הלחימה כ"מלחמה" לבין הפיצויים שהמדינה משלמת למי שנפגעו ממנה - היא תפיסה מוטעית מיסודה.

- אז מה קובע את הפיצוי שישולם, אם לא סיווג הלוחמה?

בריס: "המדינה משלמת פיצוי על נזק שנגרם כתוצאה מפעולת לחימה ללא קשר להכרזה על מלחמה. תשלום הפיצוי נעשה מתוך קרן מס רכוש על-פי כללים המבחינים בין שני סוגים של נזק: האחד - נזק ישיר לרכוש כתוצאה מפעילות הלחימה, כמו פגיעה מירי טילים במבנה או ברכב. על נזק ישיר משולם פיצוי בכל מקרה, בכל מצב ובכל מקום. משכך, אין כל שינוי בפיצוי על נזק ישיר בשל הכרזת מלחמה;

"הסוג השני הוא נזק עקיף, שמשמעותו אובדן כלכלי הנובע ממצב הלחימה, כמו נזק שנגרם למעסיק מהיעדרות עובד השוהה עם ילדיו בשל ביטול הלימודים והקייטנות, או נזק לאולם שמחות המבטל אירועים בהתאם להוראות פיקוד העורף. פיצוי על נזק עקיף משולם ב'אזור ספר' בלבד, כפי שנקבע מפעם לפעם בתקנות, כאזור שספג פגיעה ייחודית וחריגה כתוצאה ישירה מהלחימה".

עו"ד בריס מציין כי אינדיקציה מרכזית לקביעת "אזור ספר" תהיה הקביעה של "מצב מיוחד בעורף", שמשמעותה מתן הוראות נרחבות ומגבילות של פיקוד העורף לשם ההגנה על התושבים.

"על נזק עקיף שנגרם בשל כך שהתושבים ספגו פגיעה חריגה כתוצאה ישירה מעוצמת הלחימה באזור מגוריהם, ובפרט בשל כך שהנזק נובע גם מהיענות התושבים להוראות נרחבות ומגבילות של פיקוד העורף, אכן ראוי שהמדינה תשלם פיצוי.

"הכרזת מלחמה לא תזכה בפיצוי עקיף בכל רחבי ישראל, ופיצוי זה ישולם כך או כך רק באזורים שהוכרזו כ'יישובי ספר'. מכאן שגם הזכות לפיצוי על נזק עקיף אינה קשורה להכרזת המלחמה".

היבטים היסטוריים ומדיניים

לדברי היועץ המשפטי של משרד האוצר, מרבית הדיונים שמתקיימים בממשלה ובכנסת חייבים להתחשב בשיקולים תקציביים, אך בניגוד לרושם שהתקבל בטעות, לא כך הדיון בהכרזת מלחמה.

"הדיון בהכרזת מלחמה חופשי מחשיבה תקציבית. הממשלה לא הכריזה על 'צוק איתן' כעל מלחמה. השיקולים לכך לא כוללים היבט תקציבי", הוא מדגיש.

עו"ד בריס אומר כי אין זו הפעם הראשונה שבה הוא נאלץ להסביר שאין קשר בין סיווג הלוחמה כ"מלחמה" לבין סוגיית הפיצויים. "בקיץ 2006, עם סיום מלחמת לבנון השנייה, התכנסה הממשלה לדון אם להכריז כי התרחשה כאן 'מלחמה'. במשך הדיון התקשר אליי נציג מזכירות הממשלה, שנדרש לברר מהי המשמעות התקציבית של הכרזה על מלחמה, וכיצד זה ישפיע על הפיצויים שישולמו לתושבים. תשובתי הייתה פשוטה: אין לכך כל משמעות! ההכרזה על מלחמה לא תשפיע על הפיצויים שישולמו אפילו בשקל אחד".

- יש ודאי משמעויות אחרות לסיווג הפעולה כ"מלחמה".

"נכון. לממשלה נותר לדון בהיבטים האחרים, שהם הרלוונטיים לשאלת ההכרזה על המלחמה, ובפרט היבטים לאומיים-היסטוריים ודיפלומטיים-מדיניים. כידוע, ב-2006 אכן החליטה הממשלה שהתרחשה כאן 'מלחמת לבנון השנייה', אבל שוב - הדבר לא השפיע על סוגיית הפיצוי".