העשירים מוגנים: תוכניות האוצר למסות את חברות הארנק יחכו

כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים המעודכנת שהופצה השבוע לשרים בכירים ברשות המסים אמרו כבר ביולי שהנושא ב"הולד", בהנחיית לפיד

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

סופית: משרד האוצר דוחה את התוכניות למסות את חברות הארנק, כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים המעודכנת שהופצה השבוע לשרים במסגרת דיוני התקציב. מעיון בפרק המסים בתזכיר החוק עולה כי הוסרו ממנו הסעיפים המתייחסים למיסוי חברות הארנק שהופיעו בנוסח המקורי שהופץ ביוני.

הגם שבשנה החולפת הבהירו ברשות המסים שהטיפול בחברות הארנק נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם, הבינו לאחרונה בכירים שם כי האוצר ככל הנראה אינו שותף מלא לדרך שבה בחרו לטפל בנושא והבהירו שאופן הטיפול עדיין נמצא בבחינה.כבר בכנס רואי החשבון שהתקיים ביולי השנה אמר מנהל רשות המסים משה אשר שחוק ההסדרים לשנת 2015 יהיה מצומצם ומינורי לעומת החוקים בשנים הקודמות, בהתאם להנחיית שר האוצר יאיר לפיד, והודה שאין התקדמות בנושא מיסוי חברות הארנק, הן בשל הנחיה של לפיד והן בשל הבעיות שהתגלו בדרך.

בין היתר, אמר אשר: "הגשנו למשרד האוצר המלצות לגבי חברות הארנק אבל שר האוצר שם את זה בינתיים ב'הולד' כדי לבחון את הדברים. צריך יהיה למצוא את האיזון בין הלגיטימיות לאי-לגיטימיות של החברות, לפני שניגשים להליכי חקיקה בעניינן".

באותו כנס התבטא בנושא גם רו"ח רובי בוטבול, היועץ המקצועי למנהל רשות המסים ומזכיר הוועדה לבחינת נושא חברות הארנק ברשות. במושב בנושא מיסוי חברות הארנק ציין בוטבול כי המלצות הצוות הוגשו לשר האוצר אך עדיין לא התקבלה החלטה סופית באשר לאופן ההתמודדות עם חברות הארנק.

תופעה הולכת ומתרחבת

הרעיון למסות את חברות הארנק נולד באוצר על רקע תופעה הולכת ומתרחבת של עובדים שכירים, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם כשכירים בחברה אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות אותם שירותים במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם, וזאת בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד מעביד בין השכיר לשעבר לבין החברה מקבלת השירות. תופעה זו אינה מתייחסת לשכירים בלבד אלא גם לנושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, מעניקים שירותי נושאי משרה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על ידיהם.

הסיבה העיקרית לתופעת חברות הארנק היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית למס המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות, כך שהחיסכון במס (הן מס הכנסה והן תשלומי ביטוח לאומי) שנוצר ממעבר לחברה משמש ליחידים לביצוע השקעות באמצעות אותה חברה.

באוצר רואים בחברות הארנק ניצול לרעה של שיטת המיסוי, לא רק במקרים של התקשרויות של נושאי משרה בחברה אלא גם במקרים של משקיעים שמעבירים את פעילות ההשקעה שלהם, למשל בבורסה, לחברות ארנק שאינן מחלקות את הרווחים באופן שהיה מחייב את בעלי המניות בתשלום מס על הדיבידנדים. במקרים אלה הציע האוצר לקבוע שבחברות יוטל מס בשיעור של 10%-15% מהרווחים הפסיביים שלא חולקו בשנת המס, ובמועד חלוקת רווחים אלו בפועל, לבעל המניות, יוחזר לחברה סכום המס ששולם, ומלוא המס ייגבה מבעל המניות שלו שולם הדיבידנד.

הפרק על מיסוי חברות הארנק הוצג כאמור בטיוטת חוק ההסדרים שהופצה לחברי הקבינט החברתי-כלכלי בחודש יוני. על פי ההצעה, בחברת מעטים ימוסה באופן שוטף בעל המניות בחברה, שהוא נותן השירותים בפועל, בגין הכנסות החברה שמקורן בפעילות נושא משרה או בפעילותו של בעל המניות כשכיר כאמור. כמו כן הוצע להטיל מס בשיעור של 15% על חברת חיץ בגין רווחיה הפסיביים שלא חולקו כדיבידנד במהלך שנת המס. במועד תשלום הדיבידנד יוחזר לחברה סכום המס ששילמה כאמור, ומלוא המס המתחייב בגין הדיבידנד ייגבה מבעל המניות שקיבל את הדיבידנד.