הטעות הפטאלית של ריאל מדריד: פרידה מצ'אבי אלונסו

ההיסטוריה והמחקרים מראים כי אלופת אירופה עלולה לשלם ביוקר על מכירת הקשר והבורג המרכזי לבאיירן מינכן

צ'אבי אלונסו / צלם: רויטרס
צ'אבי אלונסו / צלם: רויטרס

לריאל מדריד, שתפתח הערב (ג') את הקמפיין שלה בצ'מפיונס ליג נגד פ.צ. באזל, היה קיץ מאוד רגוע במונחים הפיננסיים שלה בשוק ההעברות: היא אמנם הוציאה 122.5 מיליון אירו על רכש, אבל הכניסה כ-114 מיליון אירו ממכירת שחקנים. במונחים מקצועיים, לעומת זאת, ריאל חזרה בקיץ למודל שאפיין אותה בתחילת העשור הקודם, כלומר החתמת כוכבים (חאמס רודריגז הקולומביאני, טוני קרוס הגרמני) על חשבון שחקנים טקטיים מעולים (אנחל די מאריה מארגנטינה, צ'אבי אלונסו הספרדי) שכבר הוכיחו את חשיבותם העצומה לקבוצה.

די מאריה, שנמכר למנצ'סטר יונייטד תמורת כ-75 מיליון אירו, קיבל את רוב תשומת הלב במשוואה הזאת - בעיקר בגלל המחיר והיכולת המצוינת שלו בעונה האחרונה בריאל, כולל בגמר הצ'מפיונס ליג (נבחר לאיש המשחק) נגד אתלטיקו מדריד. אבל דווקא השחרור של אלונסו, שעבר לבאיירן מינכן תמורת 10 מיליון אירו, מזכיר יותר החלטה שמוכרת כטעות הכי גדולה של ריאל מדריד בעידן הגלאקטיקוס הראשון, זה של פיגו, זינאדין זידאן, רונאלדו הברזילאי ודייויד בקהאם: המכירה של קלוד מקאללה הצרפתי.

***

מקאללה, קשר דפנסיבי קטן וחזק, היה קיר של איש אחד בחלק האחורי של ריאל בין 2000-2003, תקופה שבה הקבוצה זכתה בשתי אליפויות ובגביע צ'מפיונס ליג. הוא נחשב לקשר ההורס האולטימטיבי, עד שבסופו של דבר העמדה נקראה על שמו. אלפרדו די סטפנו האגדי, כתב העיתונאי ג'ון קרלין בספר White Angels, "העריך את מקאללה עד כדי כך שהוא היה אומר לחבריו, רק חצי בצחוק, שהוא הולך לכנסייה בימים של משחקים אך ורק כדי להתפלל שמקאללה יהיה כשיר לשחק".

מי שפחות העריך את מקאללה היה פלורנטינו פרז, נשיא ריאל, שסירב להעלות את שכרו ושלח אותו לצ'לסי בקיץ 2003 - הקיץ שבו ריאל החתימה את בקהאם. מאז ועד סוף הקדנציה הראשונה של פרז (2006) הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות או בצ'מפיונס ליג, בעיקר כי "במשחקים גדולים", אמר חוקר הכדורגל ג'ונתן ווילסון, שכתב את הספר Inverting" The Pyramid: History of "Football Tactics, "ריאל פשוט לא הצליחה להשיג את הכדור כדי לתת אותו לכוכבים".

בזמן שפרויקט הגלאקטיקוס הראשון של ריאל התפורר, צ'לסי זכתה בשתי אליפויות ובגביע בתקופה של מקאללה בלונדון. והנתונים הראו שהתרומה שלו הייתה מכרעת. "רוב השחקנים מאוד אקטיביים כשהם בדרך לשער של היריב, מבחינת פעילות באינטנסיביות גבוהה", אמר מייק פורד, המנהל המקצועי של צ'לסי בין 2013-2007, "מעט מאוד שחקנים מאוד חזקים בדרך ההפוכה. מבחינת מקאללה, 84% מהעבודה האינטנסיבית שלו הייתה כשהכדור היה אצל היריב, יותר מפי שניים מכל שחקן אחר בקבוצה".

צ'אבי אלונסו הוא לא העתק מדויק של מקאללה, כי עם השנים נוספו לתפקיד הקשר ההגנתי בכדורגל יותר ויותר אלמנטים יצירתיים. היצירתיות של אלונסו מתבטאת בעיקר במסירות הארוכות הפנטסטיות שלו, שהתחילו הרבה מהתקפות המעבר הקטלניות של ריאל בשנים האחרונות. יורגן קלופ, מאמן בורוסיה דורטמונד, שבעונת 2012/13 ניצחה את ריאל בשלב הבתים ובחצי גמר הצ'מפיונס ליג, אמר שהמטרה המרכזית שלו במשחקים נגד ריאל הייתה לוודא שלאלונסו לא יהיה זמן ושטח לשחרר את המסירות הארוכות שלו, כי "אם אלונסו יכול לשחק כמו שהוא רוצה, זה בלתי אפשרי להגן נגד מדריד".

קרוס, שווילסון מכנה אותו "הארכיטיפ של הקשר ההתקפי המודרני", אמור להיות זה שימלא את הפונקציה של אלונסו במשחק המעבר של ריאל. לעומת זאת, את הנוכחות ההגנתית הקריטית של אלונסו, כמו של מקאללה, לפני הרביעייה האחורית, קרוס לא מסוגל לתת לריאל. "קרוס יכול לשחק עמוק במגרש", אמר ווילסון, "אבל אם הוא מצוות עם לוקה מודריץ', אין בקישור של ריאל מישהו שירוויח את הכדור".

***

מה שיש בקישור של ריאל העונה, אחרי ההחתמות של קרוס ורודריגז, זה המון כישרון. אלא שלכמות הכישרון, מגלה מחקר חדש שפורסם באוגוסט בירחון Psychological Science, יש גבול שחצייה שלו גורמת נזק לקבוצה. חוקרים מ-Insead, בית הספר למנהל עסקים בפונטיין בלו שבצרפת, ומאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ניתחו את ההישגים של כל הנבחרות הלאומיות בכדורגל בין 2008-2014 בהשוואה לכמות שחקני העילית שלהן (הוגדרו ככדורגלנים שמשחקים במועדוני עילית), וחזרו על התהליך, עם התאמות מסוימות, ב-NBA בין 2002-2012. הממצאים הראו שכאשר קבוצות הורכבו מיותר מדי כוכבים (יותר משני שלישים מהסגל) התוצאות החלו להיפגע.

אם יש מישהו שיכול למנוע מהתוצאות של ריאל להיפגע, זה המאמן קרלו אנצ'לוטי, אולי אחד הפרגמטיסטים הגדולים בתולדות המשחק. לאורך רוב הקריירה שלו אנצ'לוטי התאים בהצלחה את הטקטיקה, לפעמים גם על-פי תביעות מלמעלה, לסגל שעמד לרשותו: ביובנטוס הוא בנה הכל סביב זידאן; במילאן הוא מצא דרך לספק את הדרישה של הבעלים סילביו ברלוסקוני לראות כמה שיותר שחקנים יצירתיים בהרכב; הבעלים של צ'לסי, רומן אברמוביץ', רצה כדורגל התקפי - וקיבל מאנצ'לוטי 103 שערים בעונת 2009/10; ובפריז סן ז'רמן הציר שלו היה זלאטן איברהימוביץ'.

בעונה הקודמת אנצ'לוטי מצא דרך ליצור הרמוניה בהתקפה של ריאל בין כריסטיאנו רונאלדו לגארת בייל - שני שחקנים מאוד דומים שהרבה אנשים הטילו ספק ביכולת שלהם לשחק יחד בלי לבטל זה את היתרונות של זה - והוביל את ריאל לזכייה בגביע האלופות העשירי בתולדות המועדון, ובגביע הספרדי. העונה הוא יצטרך לעשות אותו דבר בקישור. שני ההפסדים של ריאל בשלושת המחזורים הראשונים בליגה, האחרון בשבת בדרבי נגד אתלטיקו מדריד, מלמדים שזה יהיה הכל חוץ מקל.

צרו איתנו קשר *5988