הערכה: האופציה הטורקית למכירת גז מ"לוויתן" לא ירדה מהפרק

השותפים לזכויות במאגר לוויתן לא יפסיקו ניסיונותיהם למכור גז לטורקיה - כך אמר מנכ"ל קבוצת דלק אסי ברטפלד לפני ימים אחדים בראיון לסוכנות הידיעות "בלומברג". אמירה זו באה בתגובה לדברי שר האנרגיה הטורקי, טאנר יילדיז, שטען כי "טורקיה לא תחתום עם ישראל על הסכם להקמת צינור גז, על רקע המתיחות המדינית שנוצרה ביניהן במבצע צוק איתן".

להערכת גורמים ישראליים, האופציה הטורקית עדיין רלוונטית. לדברי בכיר בתעשיית הגז, "במקום שבו היסודות הכלכליים טובים, עסקה תתממש, ובמקרה של טורקיה אין לי ספק שהיא תתממש".

לדברי מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, שנחשב לאחד המומחים הבולטים בישראל ליחסים עם טורקיה, "אין ספק שישראל צריכה למכור ואין ספק שטורקיה רוצה את הגז. טורקיה מאוד זקוקה לגז הישראלי למרות כל מיני התבטאויות כולל זו האחרונה של שר האנרגיה הטורקי". ליאל טען כי ההסכמים עם מצרים ועם ירדן מבורכים, אולם האזור הזה בלתי יציב, וטורקיה, לעומת זאת, נחשבת מדינה יציבה מאוד.

בחודשים האחרונים ניהלו בעלי הזכויות בלוויתן מגעים עם חברות טורקיות ובמארס 2014 קבוצות טורקיות ובהן Turcas ו-Zurlu הביעו עניין במו"מ מול השותפות. האופציה המועדפת ליצוא הגז מלוויתן היא באמצעות צינור לדרום טורקיה שאורכו 500 ק"מ. אחד הקשיים שעל הפרק הוא שהצינור אמור לעבור במים הכלכליים של קפריסין, ולפי אמנת הים נדרשת הסכמתה של קפריסין לכך. עד כה ראשי הממשל בקפריסין דחו את הרעיון על רקע היחסים המתוחים בין קפריסין לטורקיה, שכבשה את חלקו הצפוני של האי ב-1974. בנוסף, קפריסין מנסה להתחרות בטורקיה כמדינת מעבר לאנרגיה מאסיה לאירופה.

לדברי ליאל, "אם לא נייצא את הכמויות העודפות שלנו לא יהיו פה עוד קידוחים. יש פה נכס אסטרטגי, שיכול להיות דבק להסכמים מדיניים חשובים".

למה טורקיה צריכה את הגז הישראלי

סוגיית יבוא הגז מישראל נדונה בכנס שנערך בתחילת החודש באיסטנבול, שכותרתו "גיוון מקורות האנרגיה של תורכיה ואירופה". בין השאר נדונו דרכים ליבוא גז ישראלי לטורקיה. כמחצית החשמל של טורקיה מיוצר באמצעות גז טבעי. צריכת הגז הכוללת של המשק הטורקי גדולה פי 7 מזו של הישראלי והיא צפויה לגדול במהירות ולהכפיל עצמה ב-20 השנים הקרובות.

מול הביקוש הגואה לגז סובלת טורקיה מהיעדר מקורות גז משל עצמה ונאלצת לייבא את הגז מכמה ספקים (ראו תרשים), במחירים גבוהים. לפי הערכות, טורקיה משלמת לאיראן כ-15 דולר ליחידת חום (MMBTU), על הגז שהיא רוכשת ממנה לרוסיה כ-12 דולר, ולאזרבייג'ן כ-10 דולר. לצורך השוואה, המחיר המקומי בישראל הוא כ-5.75 דולר, והמחיר הממוצע באירופה ל-2014 צפוי להיות כ-10.5 דולר. כדי שיוכלו להתחרות בשוק האירופי, הטורקים מנסים למצוא דרך להוזיל את מחיר הגז שלהם. מחיר הגז בטורקיה גבוה יחסית כי רוב חוזי הגז שלה צמודים עדיין למחיר הנפט, ויש בכך סיכון. באירופה, מנגד, בשנים האחרונות רק כ-50% מהחוזים צמודים למחיר הנפט, ויתר החוזים מושפעים מביקוש והיצע בשוק תחרותי.