בריחת כספים

למוסדיים באמת אין ברירה של ממש, הם חייבים להשקיע בחו"ל

הדעות לגבי היציאה המסיבית של הגופים המוסדיים להשקעות בחו"ל בשנים האחרונות חלוקות. לדעתנו, כשבוחנים את הנסיבות הקיימות, מדובר במגמה מתבקשת וטבעית, למרות שלא אחת היא באה על חשבון תמיכה בצמיחה ארוכת-הטווח של המשק המקומי.

למה זה טוב?

כי השוק המקומי הפך "קטן" על הגופים המוסדיים. בתנאים הנוכחיים ששוררים במשק ובבורסה בתל אביב אין לגופים הללו הצדקה להמשיך ולהזרים את הכספים האדירים, שזורמים אליהם מדי חודש, אל השוק המקומי לבדו.

זה נכון במיוחד כשאפיקי ההשקעה הסטנדרטיים (בעיקר מניות ואג"ח) כבר מתומחרים גבוה, ויש שיגידו שהם אף בועתיים. מה גם שהחזקות המוסדיים באפיקי ההשקעה הסטנדרטיים הללו כבר גדולים ממילא, וגורמים להם לא פעם להתקשות בקנייה או במכירה (מלכודת נזילות). בקיצור, השוק המקומי הפך קטן על המוסדיים.

אבל זה לא הכול. מספיק להיזכר בלחימה שהתרחשה בעזה בקיץ האחרון, ולהביט על האירועים המתרחשים במדינות שסביבנו, כדי להבין שהמשק הישראלי נושא עמו סיכון גיאופוליטי שרחוק מלהיות זניח.

לכן, חשוב שהמוסדיים יקפידו לא לרכז את כל הביצים הפנסיוניות של הציבור בסל אחד. נוסף על כך, הסל המקומי לא מספק כיום למוסדיים - הפועלים בעולם תחרותי - מענה נרחב ומשוכלל דיו להשקעה בשורה ארוכה של חברות בינלאומיות ובאפיקי השקעה מעניינים, המאפשרים חשיפה לכלכלה העולמית, ושבמקרים רבים מניבים תשואה המכה את זו של אפיקי ההשקעה המקומיים.

למה זה רע?

כי השוק המקומי ממשיך להתייבש. כשהמוסדיים מוציאים יותר ויותר כספי חיסכון ארוך-טווח לחו"ל, הם עושים זאת לא אחת על חשבון השקעתם בארץ. הדבר ודאי שאינו מסייע להחייאת הבורסה בתל אביב, וגם לא לעסקים מקומיים - בעיקר חברות קטנות ובינוניות - המחפשים מימון מעבר למערכת הבנקאית, או למנועים אחרים שמעודדים ויוצרים צמיחה. כך הופך החיסכון המוסדי פעמים רבות "ספקולטיבי", ואינו תומך בתשתיות ובתעשיות מקומיות.

אלא שמפאת גודלם של המוסדיים ביחס לשוק המקומי, ובהינתן הפקדות הענק שזורמות לניהולם מדי חודש, ומחפשות השקעה ראויה בעולם רווי סיכון, נראה שטובת החוסך תומכת כיום בהמשך יציאת כספי הפנסיה לחו"ל. כך, במשקפיים של "התשואה ללקוח היא המטרה העליונה", נראה שבימים אלה משתלב אינטרס זה של מנהלי ההשקעות המוסדיים עם פיזור ההשקעות וגידור סיכונים גיאופוליטיים.

מה עושים?

שומרים גם על האינטרסים של המשק.

על הרגולטורים והשוק הפיננסי לשפר את היצע המכשירים הפיננסיים בישראל - כך שיאפשרו למוסדיים להעמיד גם אשראי צרכני ואשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ולתמוך יותר בחברות טכנולוגיה ובפרויקטים של תשתית, למשל. זה ייטיב עם התחרות במשק, עם הפעילות העסקית וגם עם החוסך עצמו. לאורך זמן, בוודאי כשהבורסה בתל אביב תשוב להתפתח, והמשק ישוב לפסים של צמיחה, כדאי שההטיה וההעדפה להשקעה בשוק המקומי תישמר - זה לטובת כולנו.

נכון להיום כל זה עדיין לא קורה, כך שבשנים הקרובות נמשיך כנראה לראות את המשך הוצאת כספי הפנסיה שלנו לחו"ל בהיקפים גדלים והולכים.

צרו איתנו קשר *5988