אישום: בעלי פוליטיב פגעו בתחרות בשוק היצוא והלבינו הון

בעלי חברת פוליטיב, שזכתה בפרס יצואנית מצטיינת מטעם המדינה, נאשמים בעבירות מכס, מע"מ והלבנת הון שביצעו לכאורה במהלך כ-4 שנים, במהלכן גרפו לכיסם כ-24 מיליון שקל, תוך ניצול הסכם סחר מיוחד מול מצרים

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

רשות המסים הגישה כתב אישום כנגד יצרנית יריעות ניילון לחקלאות ותעשייה, חברת א.א. פוליטיב בע"מ, וכנגד בעליה, האחים אבנר גולן (56) ואריה גולן (51), בגין שורת עבירות חמורות על פקודת המכס, חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון שביצעו לכאורה במהלך כ-4 שנים, במהלכן גרפו לכיסם כ-24 מיליון שקל, תוך ניצול הסכם סחר מיוחד מול מצרים.

נציין כי חברת פוליטיב זכתה בעבר בפרס יצואנית מצטיינת מטעם המדינה.

ראשית הפרשה ב-2013, כאשר להנהלת רשות המסים הגיע מידע על כך שחברת פוליטיב לבדה מנצלת את כל מכסות הסכם הקוויז (QIZ) - הסכם סחר משולש מיוחד בין ארה"ב, ישראל ומצרים, שנועד לעודד את הסחר הכלכלי ואת השותפות בין ישראל למצרים, באמצעות מתן הטבות מס גדולות לחברות מצריות המייצרות מוצרים המיועדים לשוק האמריקאי תוך שימוש בחומרי גלם ישראליים - ובכך פוגעות קשה ביצואנים הישראלים האחרים ובכך גם בכלכלת ישראל.

החשדות הועברו לטיפול משרד חקירות מכס ומע"מ ירושלים, ובעקבות ממצאים שנתגלו נפתחה חקירה, במהלכה, על-פי רשות המסים, הודו בעלי החברה כי גרפו עשרות מיליוני שקלים לכיסם תוך ניצול תנאי ההסכם.

על-פי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד ליאת ברזילי מהיחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס ברשות המסים, חברת פוליטיב הגישה בכ-300 מקרים שונים מסמכי יצוא כוזבים למכס, לפיהם כביכול מכרה את הסחורה שלה לספקים מצריים שונים בסכום של כ-214 מיליון שקל. בפועל, נטען, מכרה החברה את כל הסחורה לחברה מצרית אחת בסכומים נמוכים משמעותית, ומשם - במקום להגיע לידי חברות מצריות לייצור מוצר מוגמר, נשלחו כפי שהם, תוך שימוש במסמכים כוזבים, אל חברת-הבת של פוליטיב בארה"ב ובמקסיקו, וזאת תוך הפרה של תנאי הסכם הקוויז ופגיעה באמינותו.

עוד עולה מכתב האישום כי על כל חשבונית מנופחת שהעבירו לחברה המצרית על מנת שתוכל להוכיח כי היא כביכול עומדת בתנאי ההסכם, קיבלו הנאשמים עמלה של כ-8% עד 12% - ובסך-הכול העמלה אותה גרפו לכיסם בגין חשבוניות אלה הגיעה לסך של כ-23.7 מיליון שקל במהלך 4 שנים. חשבוניות אלה הוגשו למע"מ ולאחר מכן בוטלו ובמקומן הונפקו חשבוניות בסכומים הנכונים, על מנת שהחברות האמיתיות בארה"ב ובמקסיקו שרכשו את הסחורה יוכלו לעשות בהן שימוש.

רשות המסים ביקשה את חילוט כספי העמלה אותה קיבלו הנאשמים, בטענה כי הינם בגדר רכוש אסור על-פי חוק איסור הלבנת הון, ובית המשפט נעתר לבקשה הזמנית ואישר הקפאת נכסיהם של הנאשמים בשווי של כ-20 מיליון שקל.