הפרטה בתע"א וברפאל? "לא ייצא מהרעיון הזה כלום"

בחברות הביטחוניות מביעים ספק בתוכנית של רשות החברות: "בממשלה אוהבים לדבר על הפרטות בתעשיות הביטחוניות מאז שנות ה-80, וראינו מה יצא מזה" ■ מכשולים אפשריים נוספים: התנגדות מצד חיים כץ ומשרד הביטחון

גורמים בחברות הביטחוניות העריכו היום (א') כי לפני מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, צפויה דרך ארוכה עד להנפקה או להפרטה חלקית של התעשייה האווירית ורפאל מערכות לחימה מתקדמות.

שתי החברות הביטחוניות נמצאות בבעלות מלאה של הממשלה, ולפי תוכנית רשות החברות הנפקת מניות המיעוט שלהן בשיעורים של 25%-49%, צפויה להכניס לקופת המדינה כ-15-20 מיליארד שקל עד סוף 2017.

לפי גורמים שמעורים בפעילות שתי החברות, הצלחת התוכנית של יוגב עוברת דרך יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית וחבר הכנסת חיים כץ (ליכוד). התנגדות מצד ח"כ חיים כץ למהלך כזה תותיר את התוכנית עמוק במגירה: "כץ הוא איש מפתח בסיפור הזה ובלעדיו לא תהיה הפרטה.

התעשייה האווירית היא חברת ענק שמעסיקה כ-15.5 אלף עובדים. די שיבוא משקיע חדש שידרוש פיטורים של 1,000 עובדים מטעמי הבראה והתייעלות כדי שכץ יעמוד על רגליו האחוריות.

בכל כמה שנים קמה איזו יוזמה שמדברת על הפרטה בתע"א, כץ סירב ודברים לא קרו. אם אין הסכמה כלשהי בין יוגב לכץ בסוגיה הזאת לא ניתן לראות את המהלך הזה מקבל צורה כלשהי", אמר אחד הגורמים בשיחה עם "גלובס".

לדבריו, "הפרטה או הנפקה של התע"א לא יצאה לדרך גם בעת שמשה קרת כיהן כמנכ"ל החברה, ומאוחר יותר בעת שיאיר שמיר כיהן כיושב הראש שלה - ומערכות היחסים של שניהם עם כץ היו מצוינות".

"אופטימיים מדי"

בשנת 2011, ערב סיום כהונתו בת 6 השנים כיו"ר התע"א, אמר יאיר שמיר בראיון מיוחד ל"גלובס" כי אם היה ממשיך בתפקידו הוא היה מוביל את החברה להפרטה. אלא, ששר הביטחון דאז, אהוד ברק, בחר שלא למנותו לתקופת כהונה נוספת ומינה במקומו את דב בהרב, המנכ"ל לשעבר של אמדוקס.

עם כניסתו לתפקיד, הצהיר בהרב כי בא לקדם תוכנית להפרטת החברה, והצדיק את המהלך בכך שיהיה בו כדי להתאים את תע"א לתחרות עם חברות ביטחוניות אחרות בשוקי העולם. לפני כשנה הוא סיים את כהונתו בתפקיד - הפרטה או הנפקה לא יצאו לדרך, ובמקומו מונה היו"ר רפי מאור.

"לא ייצא מהרעיון הזה כלום", אומר ל"גלובס" גורם שמצוי בפרטים. "בממשלה אוהבים לדבר על הפרטות בתעשיות הביטחוניות מאז שנות ה-80 וראינו מה יצא מזה. אחרי שנים ארוכות מאוד שבהן התעשייה הצבאית (תעש) דיממה, רק בשנה האחרונה מתחילים לקרות שם דברים בכיוון של הפרטה. מי שחושב שאפשר יהיה לעשות הפרטה בתעשייה האווירית או ברפאל ב-2015 או ב-2016 - אופטימי מדי".

להערכת גורמים אחרים, ניסיון הפרטה בתע"א יקבע את מידת התיאבון לגבי ניסיון כזה גם ברפאל מערכות לחימה: "יוגב לא ייגע ברפאל לפני התעשייה האווירית", העריך אחד הגורמים, "ועוד לפני שהוא ייגש בכלל לתעשייה האווירית הוא ירצה להשלים את מהלכי ההפרטה של תעש. לפי שעה, נראה שיש יותר סיבות להיות סקפטיים לגבי מהלך כזה מאשר אופטימיים".

אלא, שבידי רשות החברות הממשלתיות יש גזרים שלפחות בתעשייה האווירית וברפאל מעוניינים מאוד לקבל. בשנת 2011 משרדי האוצר והתמ"ת לשעבר (כיום משרד הכלכלה), הובילו רפורמה בחוק לעידוד השקעות הון. במסגרת הרפורמה, החברות הביטחוניות הממשלתיות הוחרגו מהחוק, ובמתכונתו הנוכחית נמנעת מהן הזכות להטבות מס שמהן נהנות חברות שאינן ממשלתיות שמתחרות בהן, כמו אלביט מערכות.

כיום, חברות אלה משלמות מס חברות של יותר מ-26%. בשנה האחרונה מנסות שתי החברות להוביל תיקוני חקיקה שיאפשרו להן לשוב וליהנות מהטבות המס באופן שישלמו מס חברות מופחת באופן משמעותי. על פי התוכנית של רשות החברות, לצד הנפקת מניות מיעוט בתע"א וברפאל - הן יחזרו ליהנות ממס חברות מופחת. בתעשייה האווירית, שנחשבת לקטר שמוביל את התיקון בחוק לעידוד השקעות הון באופן שייטיב עמה, סירבו להתייחס היום לתוכנית של רשות החברות.

לדברי גורמים שמעורים בחברות הביטחוניות, משוכה נוספת שיוגב יצטרך לעבור בדרך להפרטה או להנפקה של התעשייה האווירית ורפאל נמצאת בקריה בתל אביב: אם וכאשר הדיונים בנושא יקרמו עור וגידים, למשרד הביטחון יהיה הרבה מה לומר בנושא והתרחיש שלפיו הוא יערים על המהלך קשיים מסיבותיו הרבות והמנומקות אינו בלתי סביר עד הגיוני מאוד.

תמונת ראי למצב כזה יכולה להיות ההתדיינות הממושכת וכמעט הבלתי סופית שקדמה להפרטת תעש: משרד הביטחון ידע להתעקש על האינטרסים שלו במהלך הזה, בייחוד בתחום הידע והנכסים האסטרטגיים.

במקרה של תעש הפתרון בא בצורה של העברת חלק מפעילות החברה שנחשבת לאסטרטגית, לחברה ביטחונית ממשלתית חדשה וקטנה (ראו מסגרת). "אין ספק שאם יוגב ירצה לקדם מהלך כזה ברצינות הוא יצטרך להכיר טוב את הקומה ה-14 בקריה בתל אביב.

גם בתעשייה האווירית וגם ברפאל יש למערכת הביטחון הרבה מאוד אינטרסים, ולפני שמכניסים אליהן משקיעים פרטיים ואולי גם משקיעים זרים, לאנשים בקריה יהיה מה להגיד. זה לא סיפור שאפשר יהיה לסגור בשתי ישיבות עבודה, ואפשר להניח שגם יוגב יודע את זה", אמר הגורם.

ובינתיים בתעש: פנייה למשקיעים פרטיים בתחילת 2015

יו"ר התעשייה הצבאית, האלוף (במיל') אודי אדם, ומנכ"ל החברה, אבי פלדר, מעריכים כי בשנת 2016 תעש תפעל כחברה ביטחונית בבעלות פרטית. כיום, תעש נמצאת בבעלות מלאה של המדינה ובמהלך השנה האחרונה הואצו המהלכים שאמורים להוביל בעוד כשנתיים להפרטה מלאה שלה.

לאחר שתוכנית ההפרטה של החברה הגיע לסיכום במהלך השנה האחרונה בידי משרדי האוצר, הביטחון, הנהלת החברה, ההסתדרות והעובדים - בתחילת 2015 עתידה להתפרסם פנייה למשקיעים פרטיים לתת את הצעותיהם לרכישת החברה. על פי הערכות של גורמים המעורים בתוכנית ההפרטה, בחודשים מרץ-אפריל ייפתחו חדרי מידע שיספקו למשקיעים הפוטנציאליים נתונים חיוניים אודות תעש.

חלקים ראשוניים מתוכנית ההפרטה כבר יצאו לדרך במהלך חצי השנה האחרונה, ובמרכזם פרישה של מאות עובדים מתוך קבוצה של כ-950 מעובדי החברה. עד כה, פרשו משורות החברה כמה מאות עובדים במסגרת תוכנית פרישה סדורה, בקצב של כ-100 עובדים בחודש. עד לסוף השנה עתידים לפרוש משורותיה כ-700 עובדים.

על פי החלטת הממשלה, תעש תופרט כמקשה אחת, כשפעילות ספציפית שלה שאותה מערכת הביטחון הגדירה כנכס חיוני לביטחון המדינה, תיעשה לאחר ההפרטה במסגרת של חברה ביטחונית ממשלתית חדשה שתיקרא "תומר מערכות" ותעסיק כ-380 עובדים. לאחר ההפרטה תעש עתידה להיקרא תעש מערכות.

מצו האינטרסים הביטחוניים שצורף להחלטה על הפרטת החברה, עולה כי בהליך הרכישה של החברה יוכלו להתמודד תושבים ואזרחים ישראליים או חברות ישראליות בלבד. עם זאת, משקיעים זרים או חברות זרות יוכלו להיות שותפים עקיפים בעסקה כזאת בתנאי שיהיו מעורבים בחברה ישראלית שתתמודד על הרכישה. תהליך ההתמודדות של החברות על רכישת תעש עתיד להיעשות תחת פיקוח של הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב), וזאת בניסיון להגן על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בחברה.

על פי הערכות שנשמעו בעבר מצד גורמים בשוק הביטחוני, המדינה יכולה למכור את תעש בכ-2.5-3 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה מוערך במעל ל-5 מיליארד שקל לשלוש השנים הבאות.