"יזם בונה שכונה ומסתלק, אנחנו שומרי הסף של הדיירים"

"רפורמת הפרגולות", שנכנסה לתוקף באוגוסט האחרון, כללה שלל תיקונים לחוק התכנון והבנייה ■ תיקון שקיבל פחות הדים מתייחס לשימורם של עצים ומהווה בשורה של ממש גם לקבלנים וגם לעצים

חגי שניר / צילום: תמר מצפי
חגי שניר / צילום: תמר מצפי

"רפורמת הפרגולות", שנכנסה לתוקף באוגוסט האחרון, כללה שלל תיקונים לחוק התכנון והבנייה. תיקון שקיבל פחות הדים, ושיזם מינהל התיכנון במשרד הפנים, מתייחס לשימורם של עצים ומהווה בשורה של ממש גם לקבלנים וגם לעצים. "עד עכשיו כל תוכנית לאזור שנטועים בו עצים בוגרים, בלי קשר לכמות העצים ולגודל התוכנית, חויבה בהתייעצות עם פקיד יערות לפני אישור", מסביר חגי שניר, מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הארצי במשרד החקלאות. "הוועדה המחוזית לא מקבלת תוכנית לפני התייעצות עם פקיד היערות כתנאי להפקדת התוכנית. כיוון שכך, הרבה תוכניות הגיעו אלינו לבדיקה, לא מעט פעמים זה היה מיותר כי התוכניות כללו מעט עצים, או שהתוכנית לא הייתה כרוכה בפגיעה בהם. אך הרבה פעמים נוצרו עיכובים באישור התוכניות בגלל זה. התיקון לחוק מחייב מעתה התייעצות עם פקיד היערות רק במקרים מסוימים".

- באילו מקרים עדיין יש צורך בהתייעצות עם פקיד היערות?

"בימים אלה אנחנו מגבשים את התקנות יחד עם קק"ל. היכולת שלנו להשפיע על המציאות היא בתוכניות גדולות שכוללות למעלה מ-30 דונם, ולא בתוכנית של שני דונם במרכז הצפוף של תל אביב, שם אנחנו לא רואים את מקומנו. בנוסף, בפרק הרישוי ברפורמה נעשה תיקון נוסף שייכנס לתוקף ב-2016, (במקביל לפרק מכוני הרישוי). פקיד היערות ייהפך לגורם רשמי שמחייב אישור לתוכנית, כמו רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים פיקוד העורף וכו'. בעוד היום, התייעצות עם פקיד היערות מחויבת רק בשלב הסופי של התנאים להיתר ובגלל זה נוצרת הרבה פעמים התנגשות".

- יש היום מצוקת דיור והכרה בצורך לבנות הרבה דירות. איפה העצים בסיפור הזה?

"מינהל התכנון, שיזם את התיקון, הבין שההתייחסות לעצים צריכה להיעשות בשלבים הראשונים של התוכנית, מה שלא היה עד עכשיו. יש לכך יתרון עבור המתכננים והיזמים, שיידעו מראש מה המגבלות במקום ואיך להפוך אותם ליתרונות. אני תמיד אומר ליזמים שלהפוך עץ מחיסרון ליתרון זה עניין של גישה. היזם בונה את השכונה ומסתלק, ואנחנו שומרי הסף של הדיירים שיגורו בשכונה בעתיד, בסביבה ירוקה מוצלת ולא בסביבה של שלמת בטון ומלט עם שתילים בני יום שייקח להם 20 שנה לגדול, אם בכלל. בתוכניות של פינוי מחנה תל השומר, למשל, יש אקליפטוסים מתקופת המנדט הבריטי, ורמ"י ביצעה תכנון מוקדם ללא התחשבות בעצים כי זה היה לפני הדרישה להתייעצות עם פקיד היערות (שנכנס לתוקף ב-2009). רק אחרי שחייבו את המתכננים להתייעץ איתנו, התכנון שונה, בלי לפגוע בכמות הדירות. בזכות ההתייעצות איתנו, התושבים שיגורו שם בעתיד ייהנו משדרה של אקליפטוסים".

- בשורה התחתונה, התיקון מיטיב עם קבלנים או עצים?

"התיקון טוב לכולם. הוא ממקד את הצורך בהתייעצות עם פקיד היערות למקרים הכרחיים באמת, ומסנן את רוב המקרים שלא צריך אותנו. הדבר גם יפחית עומס אצלנו, וגם יקטין את צווארי הבקבוק שנוצרו. ועדיין, בניגוד למה שאומרים, את הפרויקטים שנתקעו בגלל עצים, ניתן לספור על כף יד אחת. ולא כולם נתקעו בגלל חוסר זמן של פקיד יערות".