מנהלי בתי החולים הממשלתיים הסכימו למנות מבקרי פנים

זאת 7 חודשים אחרי ההנחיה שיצאה וכמעט חודשיים לאחר המועד שבו המהלך אמור היה להיכנס לתוקף

יעל גרמן וארנון אפק / צילום: אוריה תדמור
יעל גרמן וארנון אפק / צילום: אוריה תדמור

7 חודשים אחרי ההנחיה שיצאה וכמעט חודשיים לאחר המועד שבו המהלך אמור היה להיכנס לתוקף, הסכימו מנהלי בתי החולים הממשלתיים למנות מבקרי פנים.

ל"גלובס" נודע כי ההסכמה הושגה בעקבות הבטחה של נציבות שירות המדינה להעניק חצי תקן לכל בית חולים ולא רק לבתי חולים קטנים וחלשים כלכלית, לצד כמה תיקונים בתיאור משרת המבקר. בין היתר הובהר שהמבקר יהיה כפוף ישירות למנהל ביה"ח ורק מבחינה מקצועית יהיה כפוף למבקר הרשות החדשה לניהול בתיה"ח. מנהל ביה"ח יאשר מראש את תוכניות הביקורת של המבקר - עובדה שעשויה להחליש את מעמדו של המבקר.

ההסכמה גובשה בפגישה רבת משתתפים שהתקיימה לפני סוכות, במעמד נציב שירות המדינה משה דיין, הממונה על מערכת הבריאות בנציבות יוני דוקן, מנהלת הרשות לניהול בתיה"ח הממשלתיים אסתר דומיניסיני, ופורום מנהלי בתיה"ח.

בעקבות הפגישה, כמה בתי חולים כבר פרסמו מכרז למינוי מבקרי פנים ואילו בתי חולים נוספים צפויים לעשות זאת בימים הקרובים. בנציבות שירות המדינה לא קבעו מועד חדש להשלמת המהלך והותירו אותו על 1 בספטמבר שחלף, בניסיון להבהיר כי יש להשלים את המהלך לאלתר.

מקורות בנציבות שירות המדינה טענו בעבר שמנהלי בתיה"ח, בגיבוי אקטיבי מצד סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד הבריאות דב פסט, ביקשו לבצע שורה של שינויים בתיאור המשרה של מבקרי הפנים. בין היתר נטען שהמנהלים ביקשו שמבקרי הפנים יזכו לדרגת שכר נמוכה מזו שנקבעה (כ-20 אלף שקל ברוטו בחודש במקור), וכי יהיו כפופים למנהלי בתי החולים גם מבחינה מקצועית ולא רק מנהלתית.

סוגיה שעדיין נותרה מעורפלת נוגעת לסמכויות של מבקרי הפנים בכל הקשור לגופים הנלווים לבתי החולים, ובראשם תאגידי הבריאות ("קרנות מחקר") ואגודות הידידים. מנהלי בתי החולים אינם מעוניינים שמבקרי הפנים יוסמכו לבקר גופים אלה, ואולם בנציבות שירות המדינה ובמשרד הבריאות דורשים סמכות ביקורת מלאה על כלל הגופים. גם דומיניסיני, כך נודע, עומדת על כך, במיוחד לאור העובדה כי בהחלטת הממשלה נקבע במפורש שהרשות החדשה שבראשה תפקח על כלל הגופים הקשורים לבתי החולים.