הרישיון עוקל ואירעה תאונה? ייתכן שמגיעים לך כספי ביטוח

פלוני פגע ברכבו של אלמוני. לפני התאונה נשלל רישיון הנהיגה של פלוני עקב עיקול של ההוצאה לפועל, ועל כן חברת הביטוח שביטחה את רכבו סירבה לפצות בעבור הנזקים שנגרמו לרכבו ולצד ג', בטענה כי אין כיסוי ביטוחי.

האם צדקה החברה כשסירבה לשלם תגמולי ביטוח עקב שלילת רישיון עקב עיקול? האם המצב היה שונה אילו רישיונו של פלוני היה נשלל עקב נקודות? מה אומר החוק? מה קובעים בתי המשפט במצב כזה?

פסק דין חדיש, שניתן בסוף ספטמבר, דן במצב שנהגים רבים נקלעים אליו - אי-ידיעה על הגבלה או ביטול הרישיון.

ש' פגע ברכבה של א', חברה בע"מ. א' הגישה תביעה לתגמולי ביטוח נגד ש' ונגד החברה שבה היה ש' מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד ג'.

על-פי משרד הרישוי, התברר כי לפני התרחשות התאונה ובמסגרת הוצאה לפועל הוטלה הגבלה על הרישיון של ש'. חברת הביטוח של ש' דחתה את התביעה לתגמולי ביטוח, בטענה כי אין תוקף לפוליסה שהוציאה.

בית המשפט ציין כי על-פי חוק ההוצאה לפועל, אדם שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה - יראו בו כמי שרישיונו נשלל מחמת אי-תשלום אגרה. כלומר, הדין הנוגע לנהג שרישיונו נשלל בשל אי-תשלום אגרה יחול באופן זהה גם על נהג שרישיונו פקע, בוטל או הוגבל מכוח ההוצאה לפועל.

בית המשפט מבחין בין מצב מהותי למצב טכני. דהיינו, מצב שבו נהג לא שילם אגרה או מצב שבו הוטלה על נהג הגבלה מכוח חוק ההוצאה לפועל, ייחשב מצב טכני, אשר מקורו לא בפסול תעבורתי או פגם בכישורי הנהיגה, אלא באיסור לקבל או להחזיק רישיון מטעמים כספיים.

רישיונו של אדם שלא שילם אגרה יחזור להיות תקף כשהאגרה תשולם, כפי שרישיון שהוגבל על-ידי ההוצאה לפועל יחזור להיות תקף כשהחוב ישולם. לפיכך הן הכיסוי הביטוחי הן הרישיון של הנהג תקפים כל עוד לא עברו 24 חודשים מיום השלילה ועד לתאונה.

במקרה של ש' חלפו פחות מ-24 חודשים ממועד הטלת ההגבלה על רישיונו ועד התאונה, ולכן קבע בית המשפט כי פוליסת הביטוח של ש' תקפה, וכי על חברת הביטוח של ש' לפצות את א' בגין הנזקים שנגרמו בתאונה.

בית המשפט הדגיש - בהסתמך גם על פסק דין קודם של המחוזי - כי המחזיק ברישיון חייב לדעת על הפסילה, וכי "לא די בקיומה של ידיעה קונסטרוקטיבית על קיומו של עונש הפסילה, וכי פסילת רישיון אינה תקפה כל עוד הנוהג לא קיבל הודעה עליה... רישיון בר-תוקף הוא רישיון שהנוהג על-פיו אינו יודע שנפסל מלנהוג, ולא הודיעו לו על כך".

המשמעות היא שחברת ביטוח לא תוכל להימנע מתשלום כסף למבוטח בהסתמך על הטענה כי רישיון הנהיגה אינו בתוקף.

אחריות המבוטח

במקרה אחר, מ' חצה ברכבו קו הפרדה רצוף ופגע באופנוען, שלמרבה הצער נהרג. התברר כי מ' נהג ברכבו כשהיה בתקופת פסילה, לאחר שהורשע בבית המשפט בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, ונפסל מלהחזיק או לקבל רישיון למשך 5 שנים (דהיינו, מדובר בשלילה מהותית עקב פגם בכישורי הנהיגה ולא בשלילה טכנית).

לאור השלילה, החברות שביטחו את רכבו של מ' טענו כי הפוליסה אינה מכסה את האירוע. מ' טען כי לא ידע על הפסילה במועד התאונה, מאחר שקיבל לידיו באמצעות הדואר דרישה לחידוש הרישיון.

האירוע התגלגל עד לבית המשפט העליון, שקבע (כפי שקבעו בתי המשפט השלום והמחוזי) כי מ' היה במלוא חושיו בדיון שבו הוקרא בפניו גזר הדין שהורה על שלילת רישיונו, ועל כן לא התקבלה הטענה שלפיה מ' סבר שהיה לו רישיון בתוקף במועד התאונה.

העליון קבע כי לא תוטל אחריות על חברת ביטוח אם הנהג המבוטח היה מודע לפסילה, או לפחות נמסר לו גזר הדין בדרך מקובלת. עוד הוסיף העליון כי מ' ידע שרישיונו אינו בתוקף ביום שבו קרתה התאונה, ועל כן הוטלה עליו החובה להודיע למשרד הרישוי כי הבקשה לחידוש רישיונו נשלחה אליו בטעות.

לאור כל זאת הוטלה האחריות על מ', וחברת הביטוח הייתה פטורה מתשלום פיצוי כספי.

במקרה אחר החנה ס' את המונית בחניה, כשלפתע פגע בו ש.ע. על-פי משרד הרישוי, נשלל רישיונו של ש.ע. בשל נקודות (דהיינו, מדובר בשלילה מהותית עקב פגם בכישורי הנהיגה - ולא בשלילה טכנית).

חברת הביטוח סירבה לפצות בעבור הנזקים שנגרמו ל-ס', בטענה כי אירוע התאונה אינו בר-כיסוי ביטוחי.

ש.ע. טען כי לא ידע על השלילה עד שנעצר על-ידי המשטרה. הוא פנה למשרד הרישוי על מנת להפקיד את הרישיון וקיבל רישיון זמני.

בית המשפט קבע כי ש.ע. עשה רושם אמין. הוברר עובדתית כי הודעת הפסילה נשלחה ל-ש.ע. בדואר רשום, וההודעה נמסרה למיופה-כוח.

בית המשפט ציין כי לא הוצג על-ידי אף אחד מהצדדים אישור מהדואר על המצאת הפסילה ל-ש.ע., ועל כן לא ניתן לדעת שאכן דבר הדואר נמסר למי מטעמו, באיזה מועד והאם ידע על כך במועד התאונה.

על-פי הפסיקה, כל ספק בדבר קיומו של רישיון בתוקף עומד לזכות המבוטח. ההלכה היא שלא תוטל אחריות על חברת הביטוח אם המבוטח היה מודע לפסילה.

לאור זאת, בית המשפט קבע כי אם לא נודע ל-ש.ע. על שלילת רישיונו, אין לראותו כמי שנהג בעת פסילה באופן השולל את הכיסוי הביטוחי לנהיגתו. הפוליסה שהנפיקה החברה ל-ש.ע. הוצאה אחרי המועד שממנו לכאורה נשלל רישיונו. כלומר, הפוליסה הייתה בתוקף במועד התאונה.

בית המשפט קבע כי המידע בדבר השלילה הגיע לידיעת החברה בעקבות בירור עצמאי שקיימה מול משרד הרישוי - ולא באמצעות ש.ע., ולכן בוודאי ידעה גם את מועד השלילה.

חרף זאת, הנתבעת הסכימה לבטח את ש.ע. ואף גבתה ממנו פרמיה לכל התקופה ויצרה בפניו מצג-שווא לגבי כיסוי ביטוחי.

בית המשפט ציין כי החברה לא הוכיחה כי הסבה את תשומת-לבו של ש.ע. לכך שהוא בשלילה או שמסרה לו כי אין כיסוי ביטוחי. לאור זאת, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את החברה לשלם תגמולים.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי הדין ג'ון גבע.